פיצוץ בדיוני ועדת פרי: ישיבת הועדה שדנה הלילה ברפורמת גיוס בני הישיבות הופסקה הלילה (שני) לאחר עימות חריף בין יו"ר הוועדה השר יעקב פרי לשר הביטחון משה יעלון על הסעיף הקובע כי יוטלו סנקציות פליליות במקרה שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
בעיצומו של הויכוח, ביקש פרי לצאת ולהתייעץ. פרי שוחח עם יועציו ועם יו"ר מפלגתו שר האוצר יאיר לפיד ובהנחייתו פיזר את ישיבת הועדה. במהלך היום ישוחחו ראשי סיעות הקואליציה ופרי ויעלון ייפגשו בניסיון להגיע להסכמות.
יעלון טען בתוקף נגד אווירה של שנאה ודה לגיטימציה שמוליכה את הנושא לאחור. יעלון הוסיף ואמר כי תהליך ההשתלבות של החרדים הוא בלתי נמנע והדבר ניכר בשטח, "אם נדע לעשות זאת באופן אחראי, המספרים יאמירו".
ב'יש עתיד' הביעו זעם ואמרו כי "התנהלות שרי הליכוד-ביתנו בדיוני ועדת פרי לשוויון בנטל היא הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני ומעמידה בסכנת החמצה את ההזדמנות ההיסטורית להביא לשוויון בנטל השירות הצבאי והכלכלי.
"החלת חובת השירות וחוק שירות בטחון על כלל האוכלוסייה היא צעד הכרחי ביצירת שוויון בחברה הישראלית", הוסיפו ב'יש עתיד' ואיימו כי במידה ולא תחול חובת השירות הרי שהדבר מעמיד בסכנה את המשך קיומה של הקואליציה.
בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי יועדפו סנקציות כלכליות על-פני סנקציות פליליות אך ב'יש עתיד' חזרו בהם ודורשים כעת כי לאחר תקופת המעבר אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס יוטלו סנקציות פליליות.
יעלון דרש בדיוני הוועדה כי הממשלה היא זו שתהיה מוסמכת להפעיל סנקציות פליליות מתוך שיקול דעת ולא בצורה אוטומטית ברגע שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.
לפי דרישת יעלון, נוסח ההצעה יהיה: "לא נתמלאו היעדים בשנה פלונית, תהיה רשאית הממשלה על פי הצעת שר הביטחון, להפעיל הוראות חוק שירות הביטחון".
ב'יש עתיד' התנגדו להטלת הסמכות בנושא לידי שר הביטחון, אך השר אורי אריאל גיבה את עמדתו ואמר כי "ברגע שזאת תהיה בעיה של יותר מכמה פרטים, זאת כבר לא תהיה סנקציה. מה, תכניסו 50 אלף איש להגדרה של עבריינים? ככה תשלבו אותם בחברה? הסנקציות צריכות להיות מועילות. אם הן לא מועילות - אז מה המטרה?".
"לא רוצים גדודי משטרה פושטים על בני-ברק"
השרה לימור לבנת הוסיפה ואמרה כי "אם מישהו מדמיין כאן משאיות נכנסות לבני ברק ולוקחות עשרות אלפים לכלא, הוא לא מבין. אפשר לכתוב את זה, אבל אז זאת תהיה אות מתה ללא משמעות".
יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט התייחס הבוקר בראיון ל'גלי צה"ל' למשבר ואמר כי "אנחנו בתהליך היסטורי של חיבור החרדים לחברה הישראלית, מה שלא עשו ב-65 שנה. זה קשה ואני משוכנע שזה ייפתר ונמצא את הנוסחה שתאפשר לחרדים לשרת ולהשתלב בשוק העבודה".
"אף אחד לא אמר שזה קל אבל אני חושב שיש יותר הסכמות מחילוקי דעות", הוסיף בנט, "כולם מסכימים שרוצים לראות את החברה החרדית משרתת בשירות לאומי וצבאי. אף אחד לא רוצה לראות גדודי משטרה פושטים על בני ברק, אבל מצד שני רוצים לראות שהם משתלבים בגיוס".
במקביל לפיצוץ על סעיף הסנקציות הפליליות, לא אושר בוועדה הסעיף הנוגע להטלת סנקציות אישיות נגד ראשי ישיבות, שיצטרכו למסור תצהיר על תלמידיהם.
בטרם פיצץ את הישיבה, אמר יו"ר הוועדה פרי כי "עיקרון חובת הגיוס הוא עיקרון שיש עתיד לא תזוז ממנו. זה עיקרון שאנחנו מחויבים לו מול הציבור הישראלי ובפרט מול ציבור המשרתים, כפי שנכתב בסעיף הראשון של הסכם הקואליציוני איתנו".
שוויון בנטל? לא בישיבות ההסדר
עם זאת, אישרה הוועדה כי תלמיד ישיבה בן 17 שלא יתייצב לצו ראשון יוטלו עליו סנקציות פליליות. כמו כן נקבע כי בכל שנתון גיוס יקבלו 1,800 תלמידי ישיבה שיוגדרו כ"מתמידים" פטור, והטילה על שר הביטחון יעלון לגבש בתוך שנתיים תקנות שיקבעו מי יהיו המתמידים.
הוועדה גם הסכימה, למרות התנגדות 'ישראל ביתנו' שלא להחיל חובת שירות וגיוס שוויוני על ערביי ישראל, ההחלטה צפויה להיתקל בהתנגדות קואליציונית, בין היתר של יו"ר הקואליציה זאב לוין וסגר שר הביטחון דני דנון.
בנוסף, חברי הוועדה החליטו להחריג את תלמידי ישיבות ההסדר מכל "שוויון בנטל" וקבעה כי תלמידי ההסדר ישרתו 17 חודשים במקום 16 חודשים כיום ולא שנתיים ימים כפי שמבקשת הוועדה לחייב את החרדים. השרים פרץ ואהרונוביץ' הצביעו נגד ההחלטה שלא להאריך את השירות לתלמידי ההסדר.
כפי שדווח כאן בהרחבה, עיקרי טיוטת הצעת החוק קובעים כי כל בן 17 יחויב להתייצב בלשכת הגיוס, מי שלא יתייצב יטופל פלילית, תתאפשר דחיית שירות עד גיל 21, אז תינתן דחייה ל-1,800 תלמידי ישיבות שיוגדרו כ"מתמידים", השאר ימוינו על-ידי צה"ל, שיחליט מי יגויס לצבא ומי ישלח לשירות אזרחי.
לפי החוק, עד שנת 2016 יגויסו 5,200 תלמידי ישיבות בשנתון הן לצבא והן לשירות האזרחי. לפי החוק, ישיבה שלא תעמוד ביעדי הגיוס תקציבה יקוצץ בהתאם לפער באחוזים. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות בגין היעדרות תלמידים. ישיבות עם אחוז גיוס גבוה יתומרצו כספית. הישיבות יקבלו תקציב עבור התלמידים מתוכן שיתגייסו. ראשי הישיבות ידרשו לתת הצהרות בכתב על מצב התלמידים ותוטל עליהן אחריות אישית.
לפי ההסכם הקואליציוני תקופת הביניים עד ליישום החוק הסופי תימשך ארבע שנים אך הוועדה החליטה לקצר את התקופה לשלוש שנים, מה שהוגדר על-ידי הליכוד כתרגיל של 'יש עתיד' שמעוניינת להשיג היצג לבוחריה לקראת הבחירות הבאות.
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית זכתה להתנגדות גורפת הן של הציבור החרדי והן של אנשי הפורום לשוויון בנטל, כל אחד וסיבותיו הוא. יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין יצא אמשבמתקפה נגד החוק המתוכנן ואמר כי "זה לא שוויון בנטל זה בלוף, זאת עבודה בעיניים, זה קמפיין אנטי חרדי ולא קמפיין לשוויון בנטל".
הצגת כל התגובות