שבוע לפני הבחירות, הגיע בני הבכור הביתה עם שלט בחירות ענק וביקש את עזרתי בתלייתו.
הלכנו יחד למרפסת ורק אז שמתי לב שבמקום אות ג' גדולה שציפיתי לראות, הופיעו פניו המחייכות של הרב אמנון יצחק שליט"א...
הבהרתי לילד חד משמעית שאנחנו לא תולים כזה שלט, גם בגלל שאנחנו לא מצבעים לו וגם בגלל שאנחנו אוהבים את מרן. הוא התאכזב נורא, אבל אחרי שתי סוכריות על מקל גם הוא הבין שכדאי לא לתלות את השלט.
אחרי שעתיים הוא שוב התפרץ הביתה בשמחה עם שלט חדש וגדול "אבא בא ניתלה, עכשיו זה שלט טוב". בדקתי את השלט ליתר ביטחון, ובאמת הוא לא הביא שוב את הרב אמנון, הפעם הוא הביא שלט של... ש"ס .
"אוי שוקי מתוק" אמרתי לו "זה גם לא מתאים, אנחנו אוהבים את מרן אבל מצבעים ג' ". הפעם זה היה יותר קשה להסביר למה אני לא מסכים לתלות שלט של מי שאני אוהב, אבל אין מה לעשות אני לא יכול לתלות כזה שלט כשאנחנו גרים בין החיידר לבית כנסת השכונתי.
הבטחתי לו שנלך למצוא שלט שיותר מתאים לנו ולשכנים שלנו. כיתתנו את רגלינו עד המטה המרכזי של יהדות התורה בבני ברק רק כדי לשמוע ש "כאן לא מחלקים אבל יש רכב שמחלק בדיוק עכשיו ברחוב טרפון" ממש ליד הבית, רצנו חזרה. נדחפנו, דחפנו ואחרי שעה חזרנו למרפסת עם שני שלטים שמסבירים למה אנחנו חרדים. קשרנו היטב כדי שהשלטים לא יעופו מ"הרוחות החדשות" המנשבות במחנינו. והלכתי לכולל.
בערב אני רואה ארבע עשרה שיחות שלא נענו מהמשכיר של הדירה שלנו, חסיד סאטמר - חביב בדרך כלל.
חזרתי למספר, מאזין לשיר ההמתנה המוכר בטלפון שלו "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים" ואז הוא ענה, כועס נורא: "עברתי היום ברחוב שלך, וראיתי על הדירה שלי, לא פחות ולא יותר, שלטים של הבחירות הטמאות לא עלינו. תוך עשר דקות אתה מוריד אותם. שמעת?!"
הייתי בהלם הבן אדם גר בצד השני של בני ברק, כבר שלוש שנים שהוא לא עבר פה, ודווקא היום??? כנראה שחוק מרפי עובד עלי היטב. "תשמע" אמרתי לו "טרחנו הרבה בשביל לתלות את השלט הזה ולא נוריד אותו לפני הבחירות". מנגד, הוא טען שהוא לא השכיר את הנכס על דעת זה, אני טענתי שכל בית לפני בחירות נהפך להיות שלט פרסום פוטנציאלי, והילדים טענו שהם רוצים לעבור דירה אם הוא לא מרשה וזהו.
מה אני עושה פותח חזית עם חסיד סאטמר כועס או עם ילדים בוכים? בדמיוני כבר ראיתי חסידים משולהבים צועקים מתחת הבית שלנו "גוווואלד". אמרתי לו שאבדוק את הנושא ואחזיר לו תשובה עוד הערב. הוא מילמל משהו באידיש וסגר את הטלפון.
היה לי ברור מי כאן צודק, אבל בשביל שאוכל לומר לו "שאלתי רב", התקשרתי לקו המומחים של אחד מבתי הדין שבני ברק התברכה בהם ושאלתי האם המשכיר יכול לעכב מלתלות שלטי בחירות. המו"צ התורן פסק חד משמעית שאם אין היזק לדירה, אין שום אפשרות הלכתית למנוע משוכר לעשות שימוש נורמאלי בבית וכמו שבני ברק נראית בימים אלו שלטי בחירות הוא שימוש נורמאלי לחלוטין. וכך נפסק לענין שכירות דירה בשו"ע חו"מ שי"ג א' – "ומקום שנהגו להשתמש בעובי הכתלים ובכל אלו הדברים הולכים אחר מנהג המדינה".
תוך כדי שאני מסיים את השיחה, דפיקות בדלת. על המפתן בעל הבית. בפרצוף חמור סבר הוא דורש שוב להוריד את השלטים מיידית, הסברתי לו שחבל שהגיע, בדיוק בררתי את ההלכה ו"הכל כמנהג המדינה". הוא כמובן טען שהוא בכלל לא מכיר במדינה ובמנהגים שלה, והמשיך להתווכח שעה ארוכה.
עד שפתאום שוקי נכנס הביתה בשמחה עם שלט ענק של "הבית היהודי" וקרא לי לעזור לו במרפסת. רק אז הגענו לפשרה סופית אנחנו לא תולים בנט והוא לא מוריד לנו את ג'. הוא הודה על האירוח החם, ורץ לביתו בשכונת סאטמר, שם חיכו לו השלטים האהובים עליו בשלל נוסחי "אסור להשתתף".