זמן מלחמה הוא זמן לא קל במישורים רבים. תחושת אי הוודאות תוך דאגה עמוקה לשלום עמנו, הכלל והפרט, משתלטת עלינו ועשויה לגרום לנו לעצור את מרוץ החיים ולשקוע בדכדוך.
שלל אתגרים מציעה לנו רוח התקופה, המרכזי שבהם הינו האתגר הכלכלי. אך טבעי כי בזמן המלחמה הכלכלה תיפגע. ביקשנו ממומחי הכלכלה לשרטט לנו תמונת מצב של ישראל בעת המלחמה ואף לקבל כמה טיפים לכלכה יציבה בזמן הזה.
עשויה להיות נפילה כלכלית
"המלחמה תפסה את ישראל במצב כלכלי מעולה", פותח שחר וולף, כלכלן מומחה, "אומנם בשנה האחרונה היה לנו 'פיגוע', 'ההפיכה המשפטית', או איך שתקרא לזה, שפגעה בבורסה – אבל לא באמת פגעה בהשקעות של ההייטק, כך שהשקל ירד טיפה עד למלחמה".
וולף מרגיע: "לישראל יש תקציב מדינה מסודר ויש לה הרבה כסף. דירוג האשראי נע בין 'יציב' ל'חיובי', בכל חברות האשראי הדגישו שישראל במצב טוב".
אז מה עשתה סוכנות האשראי מודי'ס לאחרונה?
"הם הורידו את תחזית דירוג האשראי שלנו מ'יציב' ל'שלילי'", עונה וולף, אך לא מתרגש, "ישראל במלחמה. בתקופה זו אף אחד לא ישקיע בה. יש ערפל, האם זו מלחמה רק בעזה או מלחמה אזורית או בכלל כלל עולמית שכוללת גם את רוסיה ואיראן".
"אז אם זה מקומי", ממשיך וולף ומסביר, "נגמור עם זה עוד תקופה. המלחמה הרי לא כאן לנצח. הדירוג האשראי לא יהיה רלוונטי. אף אחד לא ייחס לזה חשיבות. ישראל ידעה אחרי מלחמות לפרוח כלכלית. אם נרחיק לכת, בעתיד, המלחמה טובה לכלכה", מצהיר וולף.
"ארצות הברית לצידנו והם מזרימים מאות מיליונים אלינו. כמו כן, המדינה משתמשת באח"גים שזה בעצם מלווה מהציבור להזרים כסף לכלכלה".
עד כאן הסברת עד כמה שמצבינו יציב, אבל בוא נהיה רגע פסימיים, הכלכלה עשויה להתרסק בגלל המלחמה?
"כן", עונה וולף את האמת העצובה, "בתי קפה ריקים. מצב רוח שפוף. ענק הנדל"ן כבר ממילא במכה כואבת. אין משכנתאות ומחירי הדירות עולים לאחר מלחמות.
"אז, שוב, אם זו מלחמה רק מול עזה – אז זה לא משהו רציני, אבל אם זה עימות גדול יותר – השקל עשוי לצנוח מאוד ועסקים יתמוטטו והאינפלציה תעלה מאוד. עקרונית זה יכול להיות".
מה עושה המדינה על מנת לתמוך באזרחים בשעת המלחמה?
"צריך לזכור שהמדינה גם במצב לחימה", עונה וולף, "גויסו כארבע מאות אלף חיילי מילואים, נעשו פינויים בעורף ועוד. לא נראה שיהיו כאן מענקים כמו בקורונה אלא להיפך, ייתכן שישראל תיקח 'מס מלחמה' מהאזרחים".
טוב, ומה ה'שקל' שלך על השקל?
"הריבית נשארה גבוהה. הנגיד לא הוריד את הריבית. נכון שזה לא פופוליסטי, אבל זה מה שהכי נכון לכלכלה. ככה הוא שומר על השקל וזה טוב".
דחיית תשלומים עולה לנו כסף
אנחנו עוברים לדבר עם היועץ הכלכלי יעקב ולדמן, שמלווה משפחות בתהליכים כלכליים. ולדמן מדגיש שתי נקודות חשובות שכדאי לשים לב אליהם בתקופה זו: "דבר ראשון, חשוב להמשיך בשגרה. נכון אומנם שיש עסקים שיש להם שלוחות בקו האש, או עובדים במילואים, אך בכל אופן, לנסות ולהמשיך את השגרה על מנת לשמור על יציבות כלכלית.
"בסופו של דבר החיים ממשיכים, אנשים ממשיכים לצרוך מוצרים ושירותים ובעלי עסקים שייקחו פסק זמן מיותר, עלולים למצוא את עצמם בתום המלחמה עם מעגל לקוחות מצומצם, כאשר לקוחות רבים מצאו בינתיים חלופות והכירו נותני שירות אחרים.
"הדברים מופנים לכל נותן שירות, אך לא פחות מכך גם לבעלי חנויות ורשתות מזון שצמצמו את שעות הפעילות בעקבות המלחמה, הצעד יכול להתקבל בהבנה מצד הלקוחות, אבל זה שהם יבינו אתכם לא אומר שהם לא ילכו לחפש מקומות שעושים יותר מאמצים לתת שירות נרחב יותר".
"דבר שני", ממשיך ולדמן, "הבנקים מציעים לנוטלי הלוואות ומשכנתאות כמה הטבות בתקופה זו, כמו פריסה מחודשת ודחיית תשלומים למשך מספר חודשים, צריכים לדעת שזה עלול לעלות בסופו של דבר לא מעט כסף.
"ניקח לדוגמה משפחה שהחזר המשכנתא החודשי הוא כארבעת אלפים שקלים. אם המשפחה הזו תדחה את ההחזרים למשך שלשה חודשים, היא למעשה תגדיל את היתרה לתשלום מידי חודש, אך לא פחות חשוב מכך יש לשים לב שהתשלום החודשי יהיה גבוה יותר לא רק בגלל זה אלא בגלל שהיתרה לסילוק תהיה גבוהה יותר בחודשיים, ולכן גם הריבית תהיה גבוהה יותר, כך שהסיפור הזה של דחיית התשלומים למשך שלושה חודשים עלול לעלות סכום משמעותי".
"חובה להדגיש", מוסיף ולדמן, "ישנן הקלות מיוחדות לתושבי קו העימות, משרתי מילואים או משפחות שפונו מביתם בצו, אצלם דחיית התשלומים, בהוראת בנק ישראל, תהיה ללא ריבית (רק הדחייה, לא כל ההלוואה כמובן) וישנם בנקים שהודיעו על הטבות נוספות, כמו ביטול הגביה למשך כמה חודשים לתושבי העוטף, נמליץ לכל אחד שיש לו צורך בכך להתעדכן באופן אישי מול הבנק שלו".