ועד הפיקוח להשקעות ופיננסים שע"י בד"צ העדה החרדית הצליח להקים מספר מסלולי השקעה כשרים למהדרין ולהעניק הכשר לבתי השקעות חרדיים.
הבעיה ההלכתית בהשקעה במניות מתחילה ב'חילול שבת' ועוברת דרך מגוון גדול של איסורים ובעיות הלכתיות.
פעילות רבה בוצעה בשנים האחרונות על מנת להכשיר מסלולי השקעה. אחד הפתרונות הבולטים הוא ההשקעה בתעודות סל באמצעותם לא נעשה המשקיע שותף לבעלות על החברה בשום צורה שהיא.
הנהלת הבורסה פרסמה לאחרונה כי בכוונתה להשיק מספר קרנות סל ואפיקי השקעה, שחדי עין יכלו להבחין כי הם למעשה יכולים לענות על הדרישות ההלכתיות המהותיות.
בעצם באמצעות מסלול זה יתייתר הצורך לביצוע התאמת התקנות הממשלתיות על הרשות לני"ע, כך שלא יהיה צורך במעקב תמידי מול הבנקים ובתי ההשקעות.
הקרנות האמורות הינן בגדר רעיון בלבד, שעדיין לא עבר את מסלול הרגולציה ולא הוגדר המבנה החוקי שלהן. בשלב הזה, הרעיון כשלעצמו עשוי בהתאמות מסוייומות להוות פתרון מוצלח לדרישות ההלכתיות כאמור.
ב'ועד הפיקוח של הבד"צ' אומרים כי הרעיון אינו חדש כלל ועיקר, והם טורחים לצנן את ההתלהבות מהקרנות המוצעות. לדבריהם "יש סיבות שקרנות אלו לא זכו להצלחה משמעותית עד היום". שיטה זו של 'קרנות סל' נהוגה בארה"ב מזה שנים, אלא בעוד שבארה"ב מנפיק הקרנות חייב להחזיק נכסים בבעלותו (לעיתים יש בזה בעיה הלכתית של שותפות הרוכשים בהשקעה אסורה) המהווים ערבות של ממש לתשואה המובטחת, הרי שבארץ אין כל צורך להחזיק בנכס ממשי וקרנות אלו דומים לעתודות סל, ואמון הציבור בהן אינו גבוה די הצורך משום שאין כל ערובה לרוכשים לזכות בתשואה מירבית, שכן אין ערובה שהקרנות המקוריות אכן ירוויחו כמצופה.
חובה לציין, כי בכל מקרה חייבים לקבל הדרכה הלכתית לפני השקעה בכל מסלול שהוא.