האם ישנו חשש אמיתי לכלכלה הישראלית? // שחר וולף

שחר וולף, כותב השורות (צילום: מנדי קורנט)

הטור נכתב בימים סוערים מאד מבחינה כלכלית, השקל נחלש מאד, האינפלציה מרקיעה שחקים, הריבית שוברת שיאים והבורסה יורדת בחדות.

בואו ננתח רגע איך הגענו למצב הזה? מה קרה לכלכלה הישראלית?

א. הרפורמה המשפטית – החלק הראשון של הרפורמה עבר השבוע בכנסת. למחרת, כתגובת נגד נרשמו ירידות חדות בבורסה, ירידה חדה בשער השקל וכתוצאה מכך עליה של שער הדולר עד לרמה של 3.62.

ב. הבורסה הישראלית – בתחילת השנה הבורסה החלה כחיובית מאד, אך תוך כמה ימים ככל שהמחאה נגד הרפורמה התחילה והתחזקה, הבורסה שינתה כיוון. הבורסות בעולם סגרו את חודש ינואר בעליות חדות - מדד הנאסדק עלה ב15%.

אך אצלנו נרשמו ירידות. העיתונות הכלכלית ברובה מוטה כנגד הממשלה ולכן משפיעה מאד על המגמה, העידוד להוצאת כספים לחו"ל, העידוד לחברות הייטק להכריז על העברת המרכזים לחו"ל הפכה לטרנדית.

המשקיעים נכנסו ללחץ ומכרו מכל הבא ליד. היציאה מהבורסה נבעה אצל משקיעים ממספר סיבות: הראשון הוא אפקט העדר - ההמון מוכר כשהוא רואה ירידות וקונה כשרואה עליות, ללא שיקול רציונלי. השני הוא חשש אמיתי - סיפר לי משקיע בחברה שלנו כי הוא חושש מהלאמת הבנקים. לטענתו, הרפורמה מתחילה במשפט ומיד עוברת לכלכלה ומשם המדרון חלקלק.

ג. הריבית – כל הערכות הכלכלנים דיברו על כך שבפברואר תהיה העלאת הריבית האחרונה. אבל האינפלציה אצלנו, בניגוד לארה"ב, לא ירדה אלא להיפך - האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היתה 5.4%, דבר שמדיר שינה מעיני בנק ישראל. אמנם מחירי הדירות הוקפאו ואולי קצת רשמו ירידות, אך, שאר הסעיפים ובראשם שכר הדירה לא מאטים כלל. עפ"י עיתון 'דה-מרקר' במקומות מסוימים בארץ נרשמה עליה של 30% בשכר הדירה.

אחד הדברים שמלבים את האינפלציה הוא עליית שער הדולר, כאשר אנחנו רואים כי השקל נחלש, המוצרים המיובאים עולים יותר ומשפיעים על הכיס של כולנו.

אפשר לומר בוודאות כי היחלשות השקל היא הדבר הקשה ביותר כעת. ההחלשות הזאת תורמת לאינפלציה וכתוצאה מכך היא גורמת לעליית הריבית.

הסיבה שהנגיד יכול להעלות את הריבית היא גם בגלל נתוני הצמיחה המאד מעודדים שקבלנו שבוע שעבר - ישראל צמחה ב6.5% בשנת 2022, כמו כן, האבטלה נשארת יציבה.
לבסוף נגיד בנק ישראל העלה את הריבית במשק בכחצי אחוז וכתוצאה מכך הפריים עלה ל5.25%. דבר שגרם לעוד עליה במשכנתאות ובהלוואות של כולנו.

עליה באינפלציה משמעותה עבור רבים מאד היא עליה גדולה מאד בקרן ההלוואה שלהם, דבר שחמור יותר מאשר עליית הפריים. כאשר הפריים עולה גובה ההחזר עולה, אך כאשר המדד עולה הקרן עולה וכתוצאה מכך ההלוואה עולה מאד, ראיתי רבים השנה שהמשכנתא שלהם כסכום אבסולוטי עלתה בעשרות אלפי שקלים כתוצאה מעליית המדד.

מה אנחנו עושים מכאן?

ראשית, חשוב לדעת שעליות הריבית ימשיכו ככל שהאינפלציה לא תתמתן. לכן כל משק בית צריך להיערך לכך במספר מישורים:

1. הכנת תקציב משפחתי – כל משק בית חייב לערוך מאזן בדומה לעסק, פשוט לדעת את ההכנסות אך חשוב מאד לדעת את ההוצאות ברמה מדויקת ככל הניתן. כאשר המשפחה יודעת מה סעיפי ההוצאות שלה לעומת ההכנסות, המשפחה צריכה לחשוב בכמה היא מתקצבת את הסעיפים הללו. יש הרבה סעיפים בתקציב שלנו שנתונים לשינוים, לדוגמא תקציב הקניות בסופר, תקציב הפנאי וכו' כאשר נערוך תקציב נכון נוכל לוודא שאנחנו ערוכים לשינוים הכלכליים.

2. בדיקת ההלוואות הבנקאיות – רבים מאיתנו לקחו הלוואות לפני שנה ויותר מכך, אז הריבית היתה נמוכה משמעותית, אך עכשיו ריבית שהיתה טובה לפני שנה היום כבר עומדת על 8%. זה הזמן לצאת לסקר בנקים לבדוק איפה אוכל לקבל הלוואה טובה יותר.

3. משכנתא – הרדיו והעיתונות מלאים בפרסומות למיחזור משכנתא. אין הגיון לעשות מיחזור כשהריבית עולה, יש הגיון בפריסת התשלומים מחדש בבנק כאשר משפחה מרגישה שחנוק לה, את הדבר הזה ניתן לעשות בעצמכם מול הבנק, זה תהליך פשוט התקשרו למוקד המשכנתאות ובקשו פריסה מחדש של מרכיב הפריים.

אני מאמין שהסערה בכלכלה תתמתן בזמן הקרוב. מציע לכולם לא לעשות שינוים חדים כתוצאה מכך, הכלכלה הישראלית חזקה מאד ואף ראיתי המלצה של אחד הבנקים הגדולים בעולם השבוע להשקיע בישראל כי היא נסחרת פחות מהמחיר הטבעי שלה. אני מציע להמתין ולראות את ההתפתחויות, סביר להניח שבעוד תקופה נראה את השקל חוזר חזרה ומתחזק ויתכן כי הבורסה הישראלית תפתיע.

• שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות.