הכותבת: אסתי אבלס, אדריכלית ומתמחה ברישוי עסקים, בעלת תעודת נאמן תברואה ממשרד הבריאות
רישוי עסקים
בדרך כלל כשאני באה לחנות או כל עסק אחר, להתחיל את התהליך לרישיון עסק, אני פוגשת בבעל עסק מבולבל, תוהה, והעיקר קצר בזמן ובצדק. חבל על כל חודש שכירות של חנות מושבתת.
החלטתי, מנסיוני, שחשוב מאוד להביא את המושג למודעות של כל אחד ואחד. במיוחד מי שמתעתד להיות בעל עסק.
אז לפני הכל מהו רישיון עסק? איזה עסק טעון רישיון? מה כדאי לדעת לפני שמתחילים ולמי כדאי לפנות? בקיצור: המדריך שלכם בדרך להשגת רשיון עסק.
מהו רשיון העסק?
רשיון עסק הוא אחד הדברים הבסיסיים ברוב העסקים. לפי החוק: עסק הטעון רישיון - אסור להפעילו ללא רישיון. הוא מעין היתר לעסק מבחינת הרשויות.
רישיון עסק בא להגן על ציבור הלקוחות שבא לקנות/לאכול/ לבלות. הוא מראה שהמקום אליו הגעתם תקין, ראוי לשימוש ובטוח. כך למשל, בעסקים המקושרים לאוכל: שהאוכל בו ראוי לאכילה ומושגח, ושנעשה לפי כללי משרד הבריאות וכך אין חשש למזהמים.
בעסק שלא תראו לצד תעודת הכשרות רישיון תלוי על הקיר, לא הייתי ממליצה להיכנס, במיוחד במיוחד שלא לאכול.
לרוב, רישיון עסק נתפס אצל אנשים כדבר של חקיקה, עריכת דין, אבל האמת היא שרשיון לעסק מבצעים דרך אדריכל (הנדסאי, מהנדס).
כדי שהרשויות יאשרו את העסק יש צורך בהגשת תכנית של העסק, כאשר רק הנדסאי, אדריכל או מהנדס –מורשים לחתום.
ברישוי יש חשיבות לתכנון העסק, לגדלים בשטחים, לגבהים וצורת סידור הפונקציות. למשל: במטבחים - איזה סוג משטחים צריכים, מה עומד ליד מה וכו', אפילו שקעים צריך לדעת למקם נכון.
כך שאם בעל המקום לא תכנן את העסק שלו לפי הקריטריונים ודרישות הרשויות. הוא יצטרך לבצע שינויים שיעלו לו ביוקר, הרבה מעבר לתכנון ראשוני נכון ע"י בעל מקצוע מומחה לרישוי.
מי צריך רשיון עסק:
כל אדם העומד להקים עסק חייב לבדוק קודם האם העסק שלו טעון רישוי. ניתן לברר זאת בקלות.לדוגמא: באתר עריית ירושלים (שבו אני מתמצאת במיוחד) – במחלקת קידום עסקים ניתן למצוא בקלות.
אני מאמינה שתוכלו למצוא גם אצל העיריות השונות. כמו כן בכל אתר של גורם הנותן חוות דעת לרישוי. העסקים מתחלקים לקבוצות שונות כך שלכל בעל עסק יהיה ברור אם יש לו צורך.
במחלקת קידום עסקים בערייה ניתן יהיה לקבל את הקריטריונים המדויקים שעליכם לדעת.
מה כדאי לדעת לפני שמתחילים לתכנן את העסק?
בדיקה עם גורם מקצועי לגבי מקום העסק:
דבר ראשון ראשון. לפני שסגרתם חוזה שכירות, חשוב מאוד לוודא עם בעל מקצוע המתמחה בתחום את ההתכנות של המקום אותו אתם מבקשים לשכור לעסק. כלומר: האם הוא עונה על כל הקריטריונים הנדרשים, גודל, גובה, האם הקרקע מסחרית? (או לקחת בחשבון שימוש חורג כפי שיפורט בהמשך).
מגישים רשיון עסק לפני שמשפצים.
קורה המון שמזעיקים אותי לאחר מעשה. כלומר, העסק כבר קיים, השקיעו בו, התחילו לתפעל ופתאום נודע להם על הצורך ברשיון. או שידעו והחליטו שיסתדרו בסוף, וזה לא קרה.
פתאום נודע שיש דרישה לשרותים בגובה מסוים, מחסן בגודל מסוים, חלוקה שונה במטבח, כיור נוסף, רמפה בכניסה, ומקבלים פיק ברכים. יש צורך בשינוי מהותי ובהשקעה גדולה נוספת.
כמו לדוגמא הסיפור הבא: יום אחד אני מקבלת טלפון בהול, "בואי דחוף, קיבלתי התרעה ואני חייב הגשה ללא דיחוי" (בעלי עסקים יודעים שאני פותחת תיקים בזריזות).
מסתבר שמדובר במרכול, בלי מחסן, ובלי מבואה לשרותים והיינו צריכים לסדר את הכל בצורה שתתאים לדרישות - במינימום הוצאות. אבל אי אפשר ממש בלי. אם בעל המרכול היה מתכנן מראש עם בעל מקצוע הוא היה יכול לחסוך את כל הבלאגן הזה.
כדאי בכלל להביא את בעל המקצוע לפני שסוגרים חוזה לראות אם המקום בכלל עומד בדרישות, לדוגמא: האם גודל השטח מתאים? האם הוא עומד על קרקע מסחרית? ולא יצטרך שינוי יעוד שיביא הוצאת כסף וזמן נוסף על שימוש חורג.
אפשר בהחלט לזרז את התהליך.
אני אישית הגשתי בקשות לרשיונות עסק בתוך שבוע, וקבלתי חוות דעת מקדמית ממשרד הבריאות בתוך 5 שבועות. לא סתם צריך להתמחות בנושא.
פנייה לבעל מקצוע המתמחה ברישוי עסקים
כדאי לפנות מראש, לפני שיפוצים והפעלת העסק (כנ"ל), לאדריכלית המתמחית ברשוי עסקים (רוב האדריכלים אינם מתמצאים כלל ברישוי עסקים). במיוחד בעסקי מזון בו התכנון של המטבח הוא קריטי.
לא מספיק ידע בעיצוב. ישנם קריטריונים רבים שחייבים לתכנן על פיהם, כמו עמדת הכיבוי, נגישות, ובמיוחד משרד הבריאות.
למשרד הבריאות דרישות מיוחדות לתכנון מטבחים. התכנון נעשה באופן השומר על פעילות נכונה במטבח ואם מונע חדירת מזהמים לאוכל המוגש לציבור.
לצערי, פגשתי בעלי עסקים רבים שפנו ל"מאכרים" למינהם שהבטיחו להם שהם יודעים לסדר הכל. היו כאלו שנמרחו שנתיים, עד שקצו בכל הדוחות והיו לפני משפט. ורק אז פנו אלי.
חלקם היו צריכים להוציא הוצאה גדולה לערוך שינויים לפי הדרישות. למשל, בעל עסק (לא נסגיר פרטים) לממכר מזון שהוסיף לתפריט שלו מנה שצורכת רישוי חדש ממשרד הבריאות. בשל כך היה צורך להגדיל את המטבח ולשנות ולהוסיף משטחים, מקררים וכיורים.
כמובן שתכננתי לו בצורה ששומרת על רוב הדברים הקיימים (דבר חשוב לודא שבעל המקצוע יקפיד להשתמש עד כמה שניתן בקיים). אך לא היה מנוס משיפוצים מינימלים והוספת הנדרש לההגיע לרשיון המיוחד.
על זה אפשר לומר: סוף מעשה במחשבה תחילה, אם תפנו לבעל מקצוע מראש - תחסכו לעצמכם הרבה אחר כך.
אי אפשר להגיש רשיון ללא בעל מקצוע הבקיא בנושא
הגורמים המעורבים ברישוי:
ברשיון עסק מעורבים גורמים רבים: הערייה כמובן, הכיבוי, מורשה נגישות, המשטרה - בעסקים מסויימים, משרד הבריאות, איכות הסביבה ועוד.
לכל גורם קריטריונים ודרישות משלו המתחלקים לקריטריונים נוספים לפי סוג וגודל העסק.
יש לשים לב בתכנון שמתחשבים בדרישות של כל הגורמים הרלוונטים לעסק עד האחרון בהם. לדוגמא:
נגישות - תכנון העסק לפי חוקי הנגישות הקיימים.
כיבוי - לכיבוי דרישות מיוחדות לכל סוג עסק בהתאם למיקום. יש לוודא בתכנון שמתחשבים בכל.
משרד הבריאות: כל מי שיש לו עסק בעסקי מזון מכיר את הנושא מקרוב. למשרד הבריאות דרישות מיוחדות ו"תורה שלמה" במניעת חדירת מזהמים לאוכל (לאמהות הייתי ממליצה להנחיל גם במטבח הבית...)
רבים הם בעלי העסק המתוסכלים ששואלים אותי שוב ושוב. לשם מה 3 כיורים במטבח בשרי בלבד, לשם מה מספר המקררים המשתנה, המשטחים המופרדים ועוד.
בקצרה אסביר שישנם חיידקים מסוכנים כמו הסלמונלה המוכרת והקמפילובקטר המגיעים עם המזון הגולמי שלא עבר בישול ואם לא תהיה הפרדה מוחלטת בין כל הפונקציות אזי יתכן בסבירות גבוהה שהחיידקים יעברו לאוכל המוכן להגשה וכך הדרך לחלות קצרה.
בעל עסק שאחראי על בריאות הלקוחות שלו פשוט מחויב לעמוד בכללים.
כמובן, למרות ואחרי הכל, בעל העסק חייב להקפיד על כללי ההגיינה בעסק שלו. גם אם התכנון של המטבח פיקס. אם הוא לא ינקה בתכיפות גבוהה וביסודיות את המשטחים, אם העובד שמקפל את הפיתה לא ישטוף ידים כל חצי שעה עם סבון או ולחלופין,או יחליף כפפות בתדירות גבוהה - האוכל ישאר מזוהם .
דברים נוספים הטעונים רישוי בעסק
שימוש חורג: במקרה ורוצים לאשר עסק שאינו קיים על קרקע מסחרית, האדריכל יגיש תכניות מיוחדות למעין "היתר", הגשה לשימוש חורג.
מתקנים-שולחנות וכסאות מחוץ לעסק בשטח ציבורי: לעסקים המגישים אוכל כמו מסעדה ומזנונים. הערייה מאפשרת ישיבה גם מחוץ לכותלי העסק, הפריבילגיה הזו גם כן צריכה להיות מוסדרת ומאושרת ע"י הערייה – כמובן מומלץ להשתמש בשרותי אדריכל/ית המתמחה בנושא. כדאי מראש לתכנן את כמות מקומות הישיבה ולהגיש בקשה, תאמינו לי יהיה לכם ראש רגוע ושקט כך. תשאלו בעלי עסקים שלא עשו זאת.
סגירת חורף - הדבר הבא שיתבקש לאחר האישור לישיבה בחוץ הוא סגירת חורף. כדי לאפשר את הישיבה מחוץ לעסק בימי החורף הקרים ובכך להבטיח מקומות ישיבה נוספים ולעוד לקוחות, נרצה להקים מבנה שיבודד. יש לתכנן מבנה קל לפני הקריטריונים המדויקים של אדריכל העיר (תתפלאו אבל אפילו יש קרטריון לסוג וצבע של הפרופיל) ולהגיש בקשה ברישוי שעובר לאדריכל העיר שצריך לאשר. מיותר לציין שכדאי להשתמש באדריכל שמתמצא בקריטריונים.
שילוט - גם לכל שלט שאתם תולים מחוץ למבנה צריך אישור, אז כבר בשלב של הכנת הלוגו וקביעת גודל כדאי להתיעץ..
בקיצור: רישיון לעסק הוא דבר הכרחי. אם תפנה למקצוען שיהיה שם בשבילך וילווה אותך בכל השלבים תקבל אותו במהירות ובלי כאבי ראש מיותרים | לשאלות בנושא וליעוץ בכל שלב לחצו כאן >>