דו"ח מיוחד שהתפרסם לאחרונה על ידי עמותת 'ידיד' טוען לשורה ארוכה של מחדלים חמורים בהתנהלות המוסד לביטוח לאומי הפוגע באוכלוסייה – עורכי דין בכירים בתחום מצטרפים למסקנות ומעלים דרישה מידית לשיפור ושינוי התנהלות המוסד.
הדו"ח מתמקד במוסד לביטוח לאומי וממפה את הכשלים והחסמים העולים מהמדיניות שלו, מפעילותו ומהמבנה המוסדי שלו. המסקנה העולה מהדו"ח ברורה. דרושה רפורמה מקיפה בכל הנוגע למוסד לביטוח לאומי. רפורמה זו נדרשת לא רק בחוק הבסיסי לפיו פועל המוסד לביטוח לאומי אלא גם בכל הנוגע לחקיקה הנוגעת לקצבאות המוענקות על ידי המוסד, לנוהלי העבודה הפנימיים שלו, לתפקודה של מועצת המוסד ושלל גורמים אחרים הנוגעים באופן ישיר ועקיף לחובתה של מדינת ישראל להעמיד רשת ביטחון סוציאלית ראוייה ויעילה לאזרחיה.
בפעם הראשונה, מוצגת תפישת עולם כוללת לשינוי מהותי במוסד האחראי יותר מכל על שרותי הרווחה של מדינת ישראל. הדו"ח עוסק בהיבטים של שירות לאזרח ומסירת מידע, בכשלים ובפרשנות המשפטית של חוקי הביטוח הלאומי, בעבודת הועדות הרפואיות והסדרת מעמדם ופעילותם של חברות ויחידים העוסקים במימוש זכויות חברתיות. בנוסף עוסק הדו"ח, בין השאר, בתפקידה של מועצת הביטוח הלאומי, בהקמתה של קרן שתעמיד מימון לחוות דעת רפואיות לאזרחים שידם אינה משגת, במקומן של מחלות שקופות כחלק בלתי נפרד מבדיקת ההתנהלות הנוגעת לאישור שינויים בספר הליקויים, בקשר שבין הנגשת השירותים של המוסד לביטוח לאומי לבין מידת מיצוי הזכויות על ידי האזרחים ואפילו בחובת המוסד לסייע למשרדי ממשלה נוספים להפיץ לקהלי היעד שלהם מידע אודות זכויותיהם. וכן, בשיקול הדעת של פקידי המוסד לביטוח לאומי, בחובת המוסד לקיים שימוע והקמת ועדות חריגים וועדות ערר ועוד.
מהמקרים הרבים שצפים בשטח עולה, כי אזרחים רבים נמצאים באופן תמידי בגבול הדק בין זכאות לקבצה לבין אי זכאות רק בגלל נהלים מחמירים הפוגעים ברבים מהאוכלוסייה. דוגמא שכיחה קיימת אצל נשים גרושות המקבלות את דמי המזונות מהביטוח הלאומי וכאשר הן יוצאות לעבוד ומתפרנסות נשללת מהן הזכאות לקבל את דמי המזונות.
"אין ספק כי בשנים האחרונות יש סדק באמון הציבור בביטוח הלאומי" אומרת עו"ד שרונה תגר, העוסקת בתביעות ביטוח לאומי, "לאחר שהקצבאות קוצצו קיצוץ דרסטי, הציבור חש שהוא אינו מקבל את אשר מגיע לו בדין, גם אם הוא עבד שנים רבות והפריש ממשכורתו לקופת הביטוח הלאומי".
בשנים האחרונות, נעשו שינויים מרחיקי לכת במדיניות הממשלה כלפי תקציבים חברתיים, תקציבי רווחה ותשלומי העברה, כלומר קצבאות הביטוח הלאומי. בעוד בעבר חלה עלייה מתמדת הן בזכאויות לקבלת גמלאות והן בגובה תשלומי הקצבאות, הרי שהחל משנת 2002-2001 התהפכה המגמה - הן קיצוצים בעצם הזכאות והן ירידה ממשית וריאלית בהיקף הקצבאות המשולמות. הקיצוץ בולט במיוחד בקצבאות לאוכלוסייה בגיל העבודה - דמי אבטלה, גמלה להבטחת הכנסה וקצבאות הילדים, זאת, מתוך מגמה לצמצם את התמריצים השליליים לעבודה שהיו גלומים במערכת הקצבאות.
"כלפי חוץ ניתן לומר, כי הקיצוצים נעשו בגלל המיתון הכלכלי, אבל קיים חשש עמוק שהשינויים האלה נערכים גם בגלל שינויים בערכים אידיאולוגיים, ערכים חברתיים וערכים מוסריים. האם כך אנחנו רוצים, כמעט שיאני העולם באי-שוויון בהתחלקות ההכנסות? האם לכך שאפנו, שנהיה באחד המקומות הראשונים בעולם בשיעור העוני בקרב ילדים?" "קצבת הנכות הכללית בסך 2,400 ₪ אינה מאפשרת קיום בכבוד" אומרת עו"ד תגר.
דוגמא משמעותית לעיוות הנהוג היא ה"הנחיות הפנימיות" של המוסד לרופאי הוועדות ולפקידי התביעות הנוגעות לפרשנות החוק. "כל רופא רשאי לפרש את התקנה כראות עיניו, לכאורה במסגרת הסביר" אומרת עו"ד תגר, "בפועל, ישנה משמעות מרחיקת לכת לפרשנויות השונות באופן שישנו הבדל משמעותי בין פניה באמצעות עו"ד מנוסה המכיר את נפתולי הפרשנות והפסיקה, לבין פניה של האזרח באופן עצמאי".
''חייבים לשנות את השיטה ולבצע רפורמות הכרחיות בהתנהלות המוסד" מוסיפה עו"ד תגר.
גם בכירי עמותת 'ידיד' דורשים שינוי ופונים לממשלה המתכנסת בימים אלו: "אנו מבקשים את התחייבותכם הפומבית כי תפעלו, כחברי הממשלה והקואליציה בכנסת ה-20 להקמתה של ועדת מומחים אשר לה מטרה אחת – הגשת הצעה לרפורמה מקיפה במוסד לביטוח לאומי. ועדה שתחל לפעול לא יאוחר מ- 30 יום לאחר הקמת הממשלה, תציג את מסקנותיה בתוך 3-4 חודשים ותביאם לאישור הממשלה כשהם כוללים מתווה ביצועי מלא הכולל תאריכי יעד, משאבים נדרשים ועוד"
"נכון הדבר כי בשנתיים וחצי האחרונות נעשה מאמץ לשנות את המערכת השירותית של המוסד לביטוח לאומי אך הדברים רחוקים מסיום ונדמה כי הכשלים מהותיים ועמוקים כלכך עד שרק טלטול עמוק וארגון מחדש של המוסד הכלכך חשוב הזה, יוכלו לשנות את התמונה שלפיה רבים מתושבי המדינה, לא רק שאינם ממשים את זכויותיהם אלא כלל אינם מודעים להן", סיכמו בעמותת "ידיד".