דף קיג
*הנישואין בחרש ושוטה. *כללא דחרש וחרשת. *מאי שנא.
א. הנישואין בחרש ושוטה 1. חרש ופקחת או פקח לחרשת כונס ברמיזה ומוציא ברמיזה. 2. נשא פקחת ונתחרשה יכול להוציאה, ולר"י בן נורי אינה מתגרשת וקאמר מאי שנא מאיש שלא מגרש, וא"ל שאשה יוצאה שלא לרצונה אף בקידושין דאורייתא כמעשה דר"י בן גודגדא, אבל איש מוציא רק לרצונו. 3. נשא פקחת ונשתטית, אם יודעת לשמור את עצמה וקידושיה מתגרשת, לא שומרת קידושיה א''א לגרשה, ואם שומרת קידושיה ולא את עצמה מדרבנן לא יגרש משום מנהג הפקר. 4. אם הבעל נתחרש או נשתטה לא יוציא.
ב. הכלל בדיני חרש וחרשת 1. חרש שנפלה לפניו אחות אשתו ליבום בין שהיא פקחת ובין חרשת, מוציא את אשתו בגט ויבמתו אסורה לעולם. 2. פקח שנשא חרשת ונפלה לפניו אחותה בין שהיא פקחת ובין חרשת, מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. 3. חרש שנפלה לפניו יבמה מאחיו פקח, כונס ולא מוציא לעולם, ואינו יכול לחלוץ. 4. נישואי חרש וחרשת ונפילתם מדרבנן, אבל מפקח לחרש הוי מדאורייתא כיון דנופלת מכח נישואי אחיו.
ג. הביאור מאי שנא 1. תקנו נישואין לחרש ולא לשוטה, כיון שאין אדם דר עם נחש בכפיפה. 2. נישואין לחרש ולא לקטן, כיון שאינו בא לכלל נישואין, ותקנו לקטנה כדי שלא ינהגו בה הפקר. 3. חרשת לא ממאנת, כדי שלא ימנעו מלישאה. 4. תקנו אכילת תרומה בקטנה ולא בחרשת, גזירה אטו חרש בפקחת בתרומה דאורייתא. 5. תקנו כתובה בקטנה ולא בחרשת משום דימנעו מלישאה, ובנישואי פקחת לחרש תקנו כתובה משום דאשה רוצה להנשא טפי מהאיש.
שאלות לחזרה ושינון
א. הנישואין בחרש ושוטה (4)
ב. הכלל בדיני חרש וחרשת (4)
ג. הביאור מאי שנא (5)