דף יט
*לפי מדות גופו. *האיבעיות בשומא.
א. החיוב בנודר לפי מדות גופו 1. האומר משקלי עלי נותן כפי מה שפירש כסף או זהב, ואם לא פירש פוטר עצמו בכל שהוא ואפילו בדבר שרק חלק מודדים כגון זפת או בדבר ששוקלים ואח''כ נותנים כמה במתנה כגון בצלים, אבל אדם חשוב צריך לתת לפי כבודו וכאמה של ירמטיא. 2. קומתי עלי נותן שרביט הנכפף, ומלא קומתי נותן שרביט שאינו נכפף, לפי ר''ע דדריש לישנא יתירא. 3. האיבעיות כמה צריך לתת באומר: עומדו, רוחבו, ישיבתו, עוביו, הקיפו, תיקו. 4. משקל ידי או רגלי, לר''י מכניס ידו בחבית מים וממלא כנגדה בשר חמור גידים ועצמות ולרבי יוסי אומדין, והמדידה ביד עד האציל וברגל עד הארכובה דאזלינן בתר לשון בנ''א, דמדאורייתא הקיבורת זו היד וקידוש ידים ורגלים עד הפרק הלכתא גמירי לה.
ב. אמר דמי ידי עלי שמין כמה שוה בלא יד, לרבא באומד של נזיקין ולאביי כאילו ידו מוכתבת לרבו ראשון. והאיבעיות בשומא 1. אמדוהו לנזיקין ואמר דמי עלי, דאומדן של עשרה שונה משלשה. 2. אמר דמי עלי ואמדוהו ואמר שוב, דדלמא בינתים השביח. 3. אמר פעמים דמי עלי האם צריכים לאמדו פעמים. 4. אמר שני דמי עלי בבת אחת האם הוי כזה אחר זה. 5. אמדוהו מאליו בלא צורך האם צריך כוונה לאומדנא ובעי למפשט מהאומר דמי עלי ומת שהיורשים פטורים דאין דמים למתים אף דבודאי שוה ארבעה זוזים, ודחי דלא נחית לאומדנא כלל.
שאלות לחזרה ושינון
דף יט
א. החיוב בנודר לפי מדות גופו (4)
ב. דמי ידי עלי והאיבעיות בשומא (5)
דף כ
*המדידה בנדרים וערכין. *שור זה עולה.
א. המדידה בנדרים ובערכין 1. אמר דמי עלי ומת היורשים פטורים כיון שאין דמים למתים, ובערכי עלי חייבים. והטעם להו''א כיון שמלוה ע''פ גובה מן היורשין, או דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר, ולמסקנא כשעמד בדין ומשום שלא מחוסר אומדנא. 2. ערך ידי ורגלי עלי, לרבנן לא אמר כלום ולר''מ נותן דמיהן, וקמ''ל דלא אמרינן וטעה בערך ראשו. 3. המתחייב ערכו של אבר שהנשמה תלויה בו ואפילו מן הארכובה ולמעלה חייב בערך כולו, שנאמר נפשות. 4. חצי ערכי עלי, לת''ק נותן חצי ערכו ולר''י בר''י נותן ערך כולו גזירה משום ערך חציו דהוי דבר שהנשמה תלויה בו. 5. המעריך חצי ערך כלי, לרבנן פטור אפילו בכולו, לר''מ חייב בדמיו ולר''ש פטור, כיון שלא התנדב כדרך המתנדבין. 6. המתחייב דמי פלוני ועמד בדין ומת הנודר יתנו היורשין, כיון שנכסיו השתעבדו והאומדנא היא גילוי מלתא בעלמא.
ב. המתחייב שור זה לעולה ומת פטור ואם אמר שור זה עלי חייב, ומוקמינן דווקא שאמר דמי שור זה עלי עולה. והשמועות 1. שור זה עלי עולה חייב באחריותו, מוקי דה''נ אמר דמי. 2. בסיפא דמי שור עולה השור חולין וחייב רק באחריות דמיו, איירי דקאמר לכשיבאו יקדשו ואתי כר''מ דאמר אדם מקדיש דבר שלא לעולם, וכן אתיא כר''מ הברייתא שהמשכיר בית ואמר לכשיבאו דמיו יקדשו הדר בו מעלה שכר והקדש וכר''מ.
הדרן עלך פרק חמישי דערכין!
שאלות לחזרה ושינון
דף כ
א. המדידה בנדרים ובערכין (6)
ב. המתחייב שור זה לעולה, הנוסח והשמועות (2)