דף ז
1. הלכתא כריב"ק. 2. רק לפני אידם. 3. נחום המדי. 4. בקשת צרכיו.
א. הלכתא כרבי יהושע בן קרחה 1. פרעון מלוה על פה מגוים, ריב"ק מתיר כיון שהוא כמציל מידם, והקמ"ל דהלכתא כיחידאה. ולרב יוסף בעי לאשמועינן נמי דהלכתא כר"י בהא דכל המשנה ידו על התחתונה, ופסקינן כר"י משום דהוי מחלוקת בב"ק ואח"כ סתם בב"מ וחשבינן לכולה נזיקין כחדא מסכתא, או דנשנה בב"מ גבי הלכתא פסיקתא. 2. אמירת הנראה שתעמוד עמי לערב, ת"ק אוסר וריב"ק מתיר וכן הלכה. 3. נשאל לשני חכמים שוים אחד טיהר ואחד טימא, לת"ק אזלינן לחומרא, ולריב"ק בדאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא. 4. גזלנים ועמי הארץ שחזרו בהן: לר"מ אין מקבלין אותן עולמית, לר"י מקבלין לל"ק אם חטאו במטמוניות ולל"ב אם חזרו בפרהסיא, ולריב"ק תמיד מקבלים שנאמר שובו בנים שובבים, והכי הלכתא.
ב. לרי"ש גם ימים לאחר אידיהן אסור, ולחכמים רק לפניהם, ומתירים טפי מת"ק 1. הן ואידיהן. 2. נשא ונתן מותר. 3. בגולה אסור רק יום אידם. 4. ת"ק אוסר רק יום אחד לפני אידיהן.
ג. שמועות נחום המדי, ודחייתם 1. רק יום אחד לפני אידיהן אסור, אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר, ורבנן בתראי דמתני' זהו נחום. 2. מתיר למכור לגויים במלחמה סוס זכר זקן ודחוהו, ואף דבן בתירא מתיר בסוס, מיהו נחום שאוסר בנקיבות סבור כרבנן ולדידהו נשתקע הדבר. 3. השבת מתעשרת זרע ירק וזירין שהם הענפים ודחוהו, ור"א דאמר מתעשר איירי בגדל בגינה. 4. שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, והלכתא כוותיה משום דסובר כדעת רבנן, דלר"א שואל צרכיו ואח"כ יתפלל ולרבי יהושע מתפלל ואח"כ שואל צרכיו.
ד. השמועות באופן בקשת צרכיו 1. לר"א תפילה לעני כי יעטוף ואח"כ ולפני ה' ישפוך שיחו, ולאידך תפילה לעני בזמן שלפני ה' ישפוך שיחו. 2. לרבי יהושע אשפוך לפניו שיחי ואח"כ צרתי לפניו אגיד, ולר"א שופך שיח אחרי שאמר את צרתו. 3. לרבי שמלאי לעולם יסדר שבחיו של מקום ואח"כ יתפלל דיליף ממשה וכן דעת ר"י, ולר"א שאני משה דרב גובריה. 4. לחכמים שאילת צרכיו בשומע תפילה, ויכול לומר מעין כל ברכה בסופה, ומה שנצרך באמצעה, ואחר תפילתו מאריך אפילו כסדר יוה"כ.
שאלות לחזרה ושינון
- היכן פסקינן הלכתא כרבי יהושע בן קרחה (4)
- מה איכא בין רבנן בתראי לת"ק דלפני אידיהן (4)
- שמועות נחום המדי, ודחייתן (4)
- השמועות באופן בקשת צרכיו (4)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com