דף סו
א. מחייבינן סקילה למחלל שבת בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ואתי למעוטי 1. תחומין אליבא דר"ע. 2. הבערה אליבא דרבי יוסי.
ב. דרשות הפסוקים במקלל אביו ואמו 1. איש איש, לרבות בת טומטום ואנדרוגינוס. 2. אשר יקלל את אביו ואת אמו לרבי יאשיה משמע דחייב במקלל את שתיהן, והחיוב על כ"א בפ"ע שנאמר אביו ואמו קלל, ולרבי יונתן כל זמן שלא נאמר יחדיו משמע בין ביחד בין בפני עצמן. 3. מות יומת בסקילה, שנאמר דמיו בו ובגז"ש מאוב וידעוני. 4. האזהרה כדלקמן.
ג. אזהרה למקלל אביו ואמו 1. בבנין אב מנשיא שאינך מצווה על המראתו ודיין שאינם מצווה על הוראתו, הצד השוה שהם בעמך ואסור לקללן ה"נ אביו, ודחי שגדולתן גרמה להן. 2. לא תקלל חרש, אומללותו גרמה לו. 3. בהצד השוה מנשיא דיין וחרש, ודחי שהן משונין. 4. ילפינן באם אינו ענין מיתורא דאלהים, וקשיא למ"ד דהוא קודש ואתי לאזהרת ברכת השם. 5. למ"ד דאלוקים קודש, מדלא כתב לא תקל שמעינן לתרוייהו, לברכת השם ולאזהרת מקלל אביו.
ד. דרשות הפסוקים בביאת נערה המאורסה 1. נערה ולא בוגרת, ובקטנה נוהג לרבנן ולא לר"מ. 2. בתולה, ולא בעולה. 3. מאורסה, ולא נשואה. 4. בבית אביה, פרט שמסר האב את בתו לשלוחי הבעל. 5. נחלקו מה דעת ר"מ בביאת קטנה האם פוטר מסקילה או אף מחנק, דמהפסוק ומתו גם שניהם משמע דבעינן שיהיו שניהם שוין, ולאידך אתי למעט מעשה חידודים. 6. ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, אתיא כמ"ד דבחנק ולאידך כרבי דבבאו עליה עשרה ועדיין היא בתולה הראשון בסקילה וכולם בחנק, ולרבנן כולם בסקילה. 7. ובת איש כהן כי תחל לזנות, לרבי תחילה. וסובר כרי"ש דרק ארוסה בשריפה, או כר"מ דאחר שנבעלה לפסול דינה בחנק כיון שכבר נתחללה.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוקלים על חילול שבת בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת מאי אתי למעוטי (2)
ב. דרשות הפסוקים במקלל אביו ואמו (4)
ג. מנין שמעינן אזהרה למקלל אביו ואמו (5)
ד. דרשות הפסוקים בחיוב נערה המאורסה (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com