מסכת סנהדרין, דף עב'
ישנו כלל ידוע בפסיקת ההלכה הנקרא "קים ליה בדרבה מיניה" זאת אומרת, שבמקרה ואדם עושה שתי עבירות בפעולה אחת, על עבירה אחת הוא חייב מיתה, ועל העבירה השנייה הוא חייב ממון, ההלכה היא שהוא חייב מיתה ופטור מהממון.
לדוגמא, השורף גדישו של חבירו בשבת. זאת אומרת אדם נכנס בשבת לחצר של חבירו ושורף לו את ערימת התבואה. יש כאן שתי עבירות. עבירה אחת - הוא הדליק אש בשבת, ובמידה והיו עדים והיתה התראה, הוא חייב מיתת בית דין. עבירה שנייה - הוא הזיק את ממונו של חבירו, ועל זה כביכול הוא אמור לשלם, אז פה נכנס הכלל "קים ליה בדרבה מיניה", וכיון שהוא חייב מיתה הוא פטור מהתשלום.
בדף שלנו, ישנו חידוש נוסף. המשנה מדברת על "בא במחתרת" . מה הכוונה "בא במחתרת" ? מדובר על פורץ שנכנס לבית בצורה של חתירה, של פריצה, ועליו נאמר בתורה, בפרשת משפטים "אם במחתרת ימצא הגנב, והוכה ומת, אין לו דמים", זאת אומרת שאם בעל הבית ישמע אותו נכנס, או יתקל בו באיזשהי צורה, הוא הרי לא יהיה מוכן לראות שככה לוקחים ממנו את ממונו, ויכול להיות שהוא יאבק עם הגנב, וזה מצב של פיקוח נפש, אז לגנב הזה "אין לו דמים" זאת אומרת שבעל הבית, או אפילו מישהו אחר, יהיה פטור על הריגתו.
זה לא שיש חובה להרוג אותו, אלא יש רשות, כדי להציל את בעה"ב. ובהמשך, אומרת המשנה, שאם תוך כדי הפריצה לבית, ישבור הגנב איזה חפץ, הוא פטור מלשלם. מכאן רואים שהכלל "קים ליה בדרבה מיניה" לא נאמר שיש פטור מחיוב ממון רק למי שנתחייב מיתה בבית דין, אלא אפילו אדם שהוא לא חייב מיתה במובן הרגיל, אלא שיש רשות להרוג אותו, גם הוא יהיה פטור מממון שהוא יזיק באותו הזמן.