דף ס
א. ההלכות במגדף ובקריעה ומנין 1. חייב על ברכת שם בן ארבע אותיות, והקמ"ל למעט שם בן שתי אותיות, או דא"צ שם של מ"ב. 2. בגמר הדין העד אומר במפורש מה שמע והדיינים עומדים, שנלמד בק"ו מעגלון מלך מואב שעמד בשמיעת כינוי אלוקים מפי אהוד. 3. קורעים, מזה שקרעו כששמעו את חירוף רבשקה. 4. אסור לאחות את הקרע, בגז"ש מקריעת אלישע על אליהו שנאמר לשנים קרעים היינו שאינם מתאחים. 5. החיוב לקרוע גם על השומע מפי השומע, מחזקיהו שקרע את בגדיו. 6. השומע שקרע בשעת שמיעתו אינו חוזר וקורע כששומע שוב. 7. השומע אזכרה מפי גוי, פליגי אי צריך לקרוע. 8. השומע כינוי, פליגי אי צריך לקרוע.
ב. החיובים והאיסורים בעבודה זרה 1. העובד כדרכה במיתה. 2. וכן העובד שלא כדרכה, ע"י: זיבוח קיטור השתחואה וניסוך שבכללו זריקה. 3. מקבלו עליו לאלוה, והאומר לו אלי אתה. 4. על כיבוד ע"ז עובר בל"ת כגון שמונה עבודות אלו: מגפף מנשק מכבד מרבץ מרחץ סך מלביש מנעיל, ולא לוקה דהוי לאו שבכללות. 5. הנודר בשמו ומקיים בשמו עובר בל"ת, ולוקה למאן דמחייב מלקות בלאו שאין בו מעשה. 6. על עבודת בזיון שהיא כדרכה חייב, כגון הפוער עצמו לפעור.
ג. דרשות הפסוקים בחיובי עובד ע"ז 1. זובח יחרם, הו"א בזובח קדשים בחוץ וקאמר שאם התרו בו למיתה יהרג, ת"ל לאלהים. 2. בלתי לה' לבדו, לרבות מקטר ומנסך אף שלא כדרכה. 3. השתחואה, שנאמר וילך ויעבוד וישתחו וסמיך ליה הוצאת את האיש ההוא. 4. אזהרה לשלא כדרכה, כי לא תשתחוה לאל אחר. 5. זביחה יצאה ללמד על הכלל לומר דחייבים מיתה רק על עבודת פנים שחייבים עליה מיתה, למעט שאר עבודות כבוד כגון מגפף ומנשק שהם רק בלאו.
שאלות לחזרה ושינון:
א. ההלכות בדין מגדף ובקריעה על הגידוף, ומנין (8)
ב. החיובים והאיסורים שנאמרו בעבודה זרה (6)
ג. דרשות הפסוקים בחיובי עובד עבודה זרה (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com