נגיף הקורונה צובר תאוצה מיום ליום, רחמנא לשיזבן, והמוני אמוני עם סגולה תרים אחר סגולות מבוססות שיש בכוחן לומר למלאך המשחית: הרף. נכונה היא השעה לפתוח את אוצר הסגולות הקדמון ולחדש את אותה סגולה עתיקת יומין ובעלת שורשים במעשיהם של גדולי ישראל, לפיה העמדת חופה של יתום עני הנישא ליתומה ענייה, יש בכוחה לעצור מגיפה.
מדובר בסגולה עתיקה ושורשית במיוחד. היא מוזכרת בספרי הפוסקים ובספרי המנהגים. בדפדוף בכרכי ההיסטוריה, אנו מוצאים שגדולי ישראל בדורות עברו השתמשו עם סגולה זו כדי לעקור נגע מגיפה ומחלה מקרב בני ישראל. כעין זה נהג הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע וכך במדויק נהגו הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע והגה"ק בעל שבט סופר זי"ע מפרשבורג ועוד.
ביטוי מוחשי במיוחד למנהג זה, מצאנו השבוע בתמונה וותיקה המצויה בארכיב המבשר, התמונה צולמה בסביבות שנת תר"ע (לפני כמאה ועשר שנים), והיא מציבה מבט בלתי שגרתי של חופה הנערכת בהר הזיתים. אפשר לראות בתמונה את 'יד אבשלום' השוכן בחלקו הקדמי של בית הקברות העתיק ואת חומת ירושלים העתיקה המעטרת את התמונה מלמעלה, אך בעיקר תופסים את העין, המוני המתקהלים במורד ההר, זקנים עם נערים, כאשר בחלקו התחתון של התמונה רואים את יריעת החופה הפרוסה.
זו לא היתה חופת היתום והיתומה הראשונה שכלונסאותיה הועמדו בהר הזיתים כסגולת לעצירת נגף. לפחות על תקדים אחד אנו יודעים מפי יומנים עתיקים, לפיהם כבר בשנת תרכ"ו נערכה חופה כזו בהר הזיתים, על מנת לעצור את מגפת החולירע שהשתוללה בירושלים הקדמונית ללא רחם.
החופה שבתמונה מקפלת בתוכה סיפור מרתק. בסביבות שנת תרס"ה החלה העדה התימנית בארץ-הקודש לסבול ממגפת ילדים שרק הלכה והחריפה. אנשיה היו אובדי עצות ותרו אחר פתרון כלשהו או סגולה מובטחת. היו אלה בני הקהילה האשכנזית בירושלים שגילו את אוזנם אודת סגולת חופת היתום והיתומה בבית הקברות. אגודה ייעודית של בני קהילת תימן שהתמקדה בסיוע ליתומים וליתומות, ארגנה שמחת כלולות של יתום ויתומה והיא התקיימה בהר הזיתים כאשר מיד לאחר מכן נעצרה המגפה באורח פלא. את החופה הזו, אנו רואים בתמונה שלפנינו.
בפנקס חברא-קדישא 'פרושים' מאותה שנה, אנו מוצאים את הכיתוב הבא: "ראש-חודש ניסן . ירשם בזה לזיכרון שביום הזה לעת ערב עשה הקהל חופה של ב' תימנים על הר הזיתים, לסגולה של עצירת מחלה".
הטעם לסגולה זו, כפי שמופיע בספר 'אוצר כל מנהגי', מחזק במיוחד: מדובר בשילוב של קיום מצוות צדקה כאשר משיאים יתום ויתומה עניים, ועושים את זה בבית הקברות, על מנת להראות לאנשים שאין להם מה לדאוג מן הקבר; אדרבה, כולם ששים במחול בבית הקברות, ועל ידי שמורידים את הפחד מפני המגפה - ניצולים ממנה.
הצגת כל התגובות