אחרי הוראת המנהיג הליטאי ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שלא להתעקש כעת על חוק הגיוס שכן החוק המוצע כעת הוא "החוק הכי גרוע שיש" וזה חוק ש"יזיק מאוד לעולם התורה", נסתם הגולל על קידום החוק כעת, זאת למרות האולטימטום שהציב נציג חסידות גור ב'אגודת ישראל', שר השיכון יצחק גולדקנופף, כי יתפטר במידה וחוק הגיוס לא יעלה להצבעה לפני ההצבעה על התקציב.
הבוקר (רביעי) עיתון 'המבשר', בטאון שלומי אמונים, מפרסם טור תקיף על הניסיון לדחוף את החוק בכל מחיר - תוך התעלמות מהבעיות שיש בחוק הנוכחי, ומשיב לטענות שהועלו בכתבה ב'המודיע', שביקשה להגיב להוראת הגר"ד לנדו שלא להתעקש על חוק הגיוס. יצוין כי דווקא בטאון 'דגל התורה', 'יתד נאמן', שומר על דממה בסוגיה הנפיצה.
תחת הכותרת "דאגה וחשש", נכתב במאמר כי "עולם התורה בפרט, והציבור התורני בארץ ובעולם בכלל, עוקבים בימים אלו בדריכות אחר הדיונים על החוק המתגבש בוועדת חוץ ובטחון, אשר עקרונותיו הוצגו לאחרונה על ידי שר הבטחון ישראל כ"ץ בדיונים ובמכתב רשמי, וייתכן כי בכוונת יו"ר ועדת חוץ ובטחון, ח"כ יולי אדלשטיין להחמיר אותו אף יותר".
במאמר, הם מדגישים כי "אין חולקים שיש לדרוש מראשי השלטון להזדרז ולהסדיר את מעמד בני הישיבות, כאשר אנו עדים לדיווחים המדאיגים שלפיהם הצבא, בהכוונת מערכת המשפט, מתכוון לשלוח צווי גיוס נוספים בניסיון לפגוע בלומדי התורה".
בשלב זה, הם עוברים למתוח ביקורת על הדרישה של מיעוט מ'אגודת ישראל' לקדם את החוק בכל מחיר, בעוד הם עצמם לקחו חלק במשא ומתן על החוק, וכותבים: "אך אל מול הטענות של אלו מתוך הנציגות החרדית אשר מקדמים ודוחפים את קידום החוק האמור תוך ההיתממות לניסוחו, שייתכן והוא נוצר כעת כדי לנסות ולהתכחש לחלקם בגיבוש פרטיו בחדרי חדרים, חשוב לחדד ולהזכיר כי אתם גורמים המתיימרים לייצג את אגודת ישראל בנושא חוק זה, היו אלו אשר נשאו ונתנו במשך יותר משנה, שלא על דעת רוב חברי מועצת גדולי התורה, והם עשו זאת מול גורמי הממשלה בגיבוש העקרונות".
"ועתה ננסה להבין מהי ההיתממות, כי העקרונות שהציג שר הבטחון במכתבו, הוא מדמה אותם לעקרונות שר הבטחון לשעבר גלנט (סעיף 8 למכתב השר כ"ץ), וברחל בתך הקטנה כתוב שם: 50 אחוז גיוס בתוך שבע שנים", נכתב ב'המבשר', "עוד נכתב שם כי על מנת לוודא שתהיה עמידה ביעדים, יוטלו סנקציות כלכליות, סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות, וסנקציות אישיות על כלל המלש"בים, הלומדים ואלו שאינם לומדים, לדוגמה כמו מניעת קבלת הנחה במעונות יום וכיוצ"ב; מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד לרבות כל התנאים המאפשרים לקבל דחיית שירות לאלו שתורתם אומנותם. אי־עמידה ביעדים לאורך זמן־ הממשלה תעביר חוק חדש ובתקופה שעד להשלמתו ימשיכו לחול כל הסנקציות.
"יעדי הגיוס השנתיים ייחשבו רק מאלה שיתגייסו לצבא ושירות אזרחי־לאומי לא ייכלל זולת שירות במסלול הבטחוני (משטרה, שב"כ, שב"ס וכיוצ"ב) עם הגבלה מספרית וזאת על מנת לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל".
ב'המבשר' ממשיכים ומבהירים כי "אלו העקרונות שהציג שר הבטחון במכתב רשמי לוועדת חוץ ובטחון בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ה. זאת בהמשך לשני דיוני ועדה שבהם השתתף והרחיב על עקרונות אלו, אשר ודאי היו ידועים לאותם עסקנים שהתיימרו לייצג את היהדות החרדית בדיונים הסגורים".
ב'המבשר' מוסיפים ומאשימים את אותם גורמים שעד לפני זמן מה נשאו ונתנו על החוק המוצע אך לא הציגו אותו בפני האדמו"רים: "יודגש כי על אף שעקרונות אלו היו ידועים, ולכאורה אף מוסכמים על אותם עסקנים, הרי שהמתווה הנ"ל לא הוצג על ידם, לפחות נכון ללפני שבועיים, לרוב חברי מועצת גדולי התורה שליט"א.
"יתירה מזאת, כאשר הממשלה נדרשה לפני כשנה לענות לבג"ץ איפה עומד גיבוש החוק להסדרת מעמד בני הישיבות, התשובה של הממשלה היתה שיש התקדמות. במענה לשאלת הרב מאיר פרוש בישיבת הממשלה שהתקיימה בט' ניסן תשפ"ד, אשר פעל כאמור לאחר שמונה בכתב על ידי רוב של חברי מועצת גדולי התורה לשליחם בענין הסדרת מעמד בני הישיבות, העיר כי הדבר לא על דעת רבני אגודת ישראל, רמזו בכירי הממשלה שלא הכל ידוע לו (ראו צילום ידיעה מלמחרת). חברי מועצת גדולי התורה שליט"א הופתעו לשמוע על כך.
"טרם סיום נזכיר כי 'המבשר' היה חוד החנית אשר כבקשתם של גדולי ישראל קרא בתוקף להסדיר את מעמד בני הישיבות בטרם הקמת הממשלה הנוכחית, אך למרבה הצער מאותם עסקנים היו שנכנעו ותמכו בדרישה לדחיות בחקיקת החוק.
"נדגיש כי בסופו של דבר, ברגע ההכרעה, מרנן ורבנן, נשיאי הדור, שרי התורה והחסידות, חברי מועצת גדולי התורה שליט"א – אשר נושאים על כתפיהם את האחריות הכוללת על עולם התורה והישיבות בפרט, ועל צביון היהדות החרדית בכלל – הם ורק הם יקבעו אם וכיצד יש לפעול".
כזכור, אתמול, אחרי החשיפה הדרמטית ב'כיכר השבת', על הוראתו של המנהיג הליטאי הגר"ד לנדו לחברי הכנסת של 'דגל התורה', כי אין להתעקש על חוק הגיוס - בביטאון חסידי גור, 'המודיע' תקפו את הדברים, תחת הכותרת: "שר השיכון והבינוי הרב יצחק גולדקנופף: אין עדיין טיוטת הצעת חוק - איך אפשר לדעת אם החוק טוב או לא?!".
בכתבה, הובאו דבריו של גולדקנופף כי "בניגוד להבטחות המפורשות שניתנו לנו, אין עדיין טיוטת חוק להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות לומדי התורה, כפי שהיה מאז קום המדינה". עוד נכתב בשם גודלקנופף: "קשה להבין", וכאן הוא מתייחס לפרסום ב'כיכר השבת', כמובן בלי מתן קרדיט, "איך ניתן לדעת כבר עכשיו אם החוק טוב או לא ואם הוא מתאים או לא, כאשר לצערנו למרות הבקשות וההתחייבות שניתנה לנו - אין אפילו טיוטה בסיסית שאפשר לדון עליה".
"אנחנו כשלוחי רבנן", צוטט גולדקנופף ב'המודיע', "מייצגים אלפי לומדי תורה שמישיכו ללמוד תורה ולשקוד על לימודם ומחובתנו להסדיר בהקדם הכי דחוף את מעמדם בחוק מיוחד, כי אין לנו שיור רק התורה הזאת ואיננו מבקשים אלא את שמירת יבנה וחכמיה".
גולדקנופף המשיך להתייחס לדיווחים שהתפרסמו לראשונה ב'כיכר השבת', בעיקר בנוגע לסנקציות אישיות וצוטט בעיתון: "לא מבקשים לשנות את מה שהיה עד כה, כי אם לשמור ולקבע את מעמד בני הישיבות וזהו רצון קודשם של גדולי ישראל בדור הקודם ובדור זה, שלא מבקשים דבר מלבד הסדרת מעמד לומדי התורה".
בשלב זה גולדקנופף והמודיע עברו להתייחס באופן ישיר לדבריו של המנהיג הליטאי, תוך שהם סותרים את עצמם מטענתם הקודמת: "הפרסומים ולפיהם מדובר בחוק שאינו טוב, או בעיתוי שאינו מתאים לעמידה על משמר העקרונות של עולם התורה, אינם יכולים להיות נכונים, כאשר הקואליציה לא טרחה לנסח אפילו את הטיוטה של החוק (אם כן, מה הבהילות להעביר תוך שבועיים את החוק, אם אין טיוטה? ח"ב), איך אפשר לדעת אם החוק טוב או לא".
"ולגבי העיתוי", נכתב בעיתון, "הנסיבות הפוליטיות במדינה מוכיחות שהעיתוי נעשה רק פחות ופחות בשל, בשל הצטרפותם של גורמים משפטיים עויניים ושל גורמים תקשורתיים. כך שאם לא עכשיו אין מתי. לא יהיה עיתוי ראוי מהעיתוי הנוכחי", צוטט השר בביטאון שלו.