ערב פסח, אנגליה, 1149. יהודי מומר מגלה לנזיר בשם תומאס כי לפני מספר ימים חטפו היהודים את הילד וויליאם מהעיר נוריץ' ושחטו אותו ביער כקורבן פסח. מספר שנים אחרי, 31 יהודים מקהילת בלואה בצרפת נשרפו חיים בעקבות האשמה דומה. מקרה מפורסם נוסף הוא "הילד מטרנטו", בו נמצאה גופת פעוט נוצרי במרתף ביתם של יהודים, סמוך לחג הפסח. למרות שהבינו מה צפוי להם, הם דיווח לרשויות על הגופה וזמן קצר אחר כך, הוצאו בני משפחה להורג בעינויים קשים ושאר היהודים גורשו מהעיר.
ערב פסח, מצרים, 2013. עיתון "מנת אל סייד" מפרסם שני מאמרים המתארים כיצד שוחטים היהודים ילדים ערבים בכל דרך "מבעיתה אפשרית". המאמרים סוקרים את "היסטוריית" חטיפת ילדים נוצרים והשימוש בדמם לשתיית ארבע כוסות, בעת שירה וריקודים עם משפחותיהם. כיום, מסכם הכותב, היהודים ממשיכים מסורת זו על ידי הריגת פלסטינים בדם קר ובאופן סמלי, האוכל שלהם עשוי מדם הערבים הנטבחים.
במשך השנים, לבשה האנטישמיות צורות אחרות, אך לכולן מכנה משותף: בסופו של דבר, היהודים אשמים. התפתחות הדמוקרטיה והמדע באירופה, התערותם המהירה של היהודים בחברה הכללית והצלחתם הכלכלית, הביאו לאמירות חדשות שציירו את היהודים כבעלי הון והאשימו אותם בכישלונות כלכליים וחברתיים בשל היותם מהפכנים המהווים "גוף זר" בלאום המקומי. טענות אלו הניחו את הבסיס הראשוני לגירוש ספרד, לפוגרומים נגד יהודים במזרח אירופה ומאוחר יותר, אף לגרמניה הנאצית ותורת הגזע המעוותת של הרייך השלישי.
אמנם בשבילנו, הפריץ הוא הדמות האכזרית של הכטוקפף בסדרת המופת "מחניים", והקוזקים כבר לא מסתובבים ברחובות ומחפשים את היהודי הבא. אבל לפי נתוני הליגה נגד השמצה, האנטישמיות היא עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה ומאז מלחמת העולם השנייה, לא הייתה תקופה בה שנאת היהודים פרחה כל כך. מה שבעבר היה קורה ברחוב צדדי, מתרחש כעת לעיני כולם, והעולם שותק.
הכירו את ידידתה החדשה והטובה של השנאה: מהפכת המידע. היא תרמה כל כך הרבה לאנושות, אבל הצד האפל שלה הופך עולמות. אין אמת ואין שקר. הכל הולך מהר, רחוק ולכל העולם.
"גבלס לא היה מאמין. הוא היה זקוק למלא אצטדיונים בנירנברג כדי להעלות את רמת השנאה, היום ניתן ללחוץ על מקש" אומר אייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה נגד השמצה לשעבר. לדבריו, האינטרנט זו המתנה הגדולה ביותר שהשנאה יכולה לקבל, כאשר באלפית שנייה אפשר להעביר מסרי שנאה לכל מקום בעולם.
המדיה אולי חדשה, אבל המסרים, המילים והרעיונות, לוקחים אותנו אחורה אל הימים האפלים ההם. שבעים שנה אחרי שואה איומה, שוב מאשימים את היהודים בכל הרע שקורה. לכל תיאוריה או קונספירציה יש אתר, לכל מטיף או מטורף יש במה. והכל נעשה בגלוי, ללא בושה, בעולם הנאור. אם בעבר אנשים נאלצו לחפש את זה, היום זה מוצא אותם לבד.
המספרים היבשים שאסף הפורום למאבק באנטישמיות, מדברים על קרוב ל-35 מיליון מבוגרים בארצות הברית (מתוך אוכלוסיה של למעלה מ-300 מיליון איש) המחזיקים בהשקפות אנטישמיות מבוססות. שליש מהאמריקנים מאמינים שהיהודים יותר נאמנים לישראל מאשר לאמריקה. ו-31% מסכימים שהיהודים אחראים לרצח אותו האיש. באירופה המצב חמור לא פחות. בבריטניה למשל, חלה עלייה חדה בתקריות אנטישמיות בבריטניה, גם בהתנכלויות פיזיות וגם בקמפיינים בדואר האלקטרוני.
ומהן התוצאות שגוגל מספק עבור המילה 'JEW'? מיד אחרי הקישורים הממומנים, גוגל מציגה אתר בשם "ג'וז וואטש ניוז" המלא בחומר על "שיטות יהודיות" לשליטה בתודעה, מניפולציות פיננסיות על בנקים, טרוריסטים ומתנקשים יהודים, ואפילו מדריך לפתיחת בלוג עצמאי נגד יהודים.
נציין כי בתחתית המסך קיים קישור של ענקית החיפוש בשם "תוצאות חיפוש מטרידות", בו ישנה התנצלות על התוכן הפוגעני של התוצאות והצהרה כי גוגל אינה עומדת בשום צורה מאחורי העמדות המובעות באתרים אלו.
כך, בעוד שבעבר, צעירים שמעו על אנטישמיות ושואה, אבל לא נחשפו למסרי השנאה, המחזקים בעיקר סטראוטיפים שליליים נגד היהודים. כמובן שסביב כל נושא העולה, מיד נוצרת שרשרת של תגובות, דיונים, לינקים והשנאה מתפשטת כמו אש, בלי שמישהו יוכל לעצור אותה.
על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי, אימצו ארצות ערב את עלילות הדם כחלק מהתעמולה נגד ישראל. בזמן האינתיפאדה השנייה, שידרו כלי התקשורת הערבים תכניות רבות שהשוו בין עלילות הדם הקלאסיות למאבק המתמשך בשטחים.