האלבום החדש שהוציא יעקב שוואקי לאחרונה, "קולות", תופס אותו בתקופה חדשה בחייו: בוגר יותר, בטוח יותר בעצמו, ומעז להגיע למקומות חדשים בהם לא דרך בעבר. אלבום עם שירים ישראליים, מביעי אמונה אמנם אך עם מילים שאינן מהמקורות, הוא לא היה מוציא לפני 13 שנים, בעת שהחל את הקריירה המוזיקלית. אך לאחר עשייה רבת שנים בענף המוזיקה, גם הוא הרגיש שהוא מחפש מקומות חדשים להתפתח בהם, כדי להמשיך ולחדש, והתוצאה היא האלבום האחרון, "קולות", המורכב משירים ולחנים של מיטב היוצרים והכותבים בישראל.
חלק גדול מסגנונות האלבום האחרון, אלו הם שירים עם סגנונות מוזיקה חדשים, ובהם 'רוק' כבד, ובמיוחד בשיר 'עושים תשובה'. מי שגייס שוואקי לצדו בשיר הזה, וגם בשירים אחרים מהאלבום הקודם, הם חברי להקת הרוק 'מטאליש', המורכבת מארבעה וירטואוזים בתחום הנגינה, להקה שאף הוציאה בעבר כמה אלבומי מוזיקת-רוק משלה, העונים לשם 'מטאליש'. חבריה הם אמני הגיטרה (ובייחוד זו החשמלית) דני ממן ומנחם הרמן, המעבד והמוזיקאי ג'ף הורביץ, והמתופף, שבכובעו האחר הוא מפיקו של שוואקי, יוחי (יוחנן) בריסקמן. אבל ההיכרות שלו עם שוואקי הגיעה שנים רבות לאחר ההיכרות עם שאר חבריו ללהקת 'מטאליש'.
סיפור הקמתה (וקבורתה) של 'מטאליש', הוא מעניין: ארבעת המוזיקאים, חיפשו להשמיע בתוככי המוזיקה החסידית, קול שלא היה בה עד היום: מוזיקת רוק כשרה למהדרין, שתבצע ניגונים ידועים או ניגונים חדשים, בסגנון ה'רוק'. הם לא באו להטיל דופי בשירים החסידיים הקיימים, אבל הם באו להשמיע את מה שהיה להם להוסיף לפס הקול של המוזיקה החסידית. הם הוציאו שלושה אלבומים שהיכו היטב בשוק, כאשר חלק מהשירים בהם, ובמיוחד 'עושים תשובה', אף זכו לגירסאות-כיסוי מאוחר יותר.
אבל מאז אותם 3 אלבומים וכמה הופעות, הם נעלמו.
עד לאלבום הקודם של שוואקי. האלבום הקודם איחד אותם מחדש בנגינה בשיר 'לא יעבוד' בביצוע שהיכה גלים. מאוחר יותר הם אף עלו על במה לבצע עם שוואקי את השיר מול קהל אלפים, צילמו אתו קטע-וידאו לשיר והם, כאמור, אף מופיעים באלבום החדש שלו בשיר 'עושים תשובה', שיר שהוא בעצם חידוש לשיר ישן שהופיע באלבום של הלהקה שלהם, להקת מטאליש, ללחנו של דני ממן.
ערב חג הפסח, כינסנו ראיון מיוחד ומשותף עם יעקב שוואקי וארבעת חברי הלהקה, מהם ניסינו להבין עד כמה הקהל מוכן לשמוע צלילים אחרים במוזיקה החסידית, ככל שהם בגבול, ומה קרה ש'מטאליש' נעלמה במשך כ-12 שנים, וחזרה אל הבמה באחת.
איך בעצם הוקמה 'מטאליש'?
ג'ף הורביץ: "אני הגעתי ללהקה מעט אחרי שהיא הוקמה. הרעיון שלה היה של מנחם (הרמן) ושל יוחי. מנחם ניגן גיטרה-בס, דני על גיטרה, יוחי על התופים, ואני הקלטתי את זה באולפן שלי. ארבעתנו כמעט בני אותו הגיל, ולמרות שבאנו מארבע קצוות הארץ (מנחם מקנדה, יוחי מוויליאמסבורג ניו-יורק, אני מדרום-אפריקה ודני מנתניה) גדלנו עם אותן השראות מוזיקה. זה לא היה כמו היום שיש מגוון כה רחב של מוזיקה יהודית. בדרום אפריקה, למשל, היה מעט מוזיקה חסידית: קלטת אחת של מרדכי בן דוד, קצת קרליבך ומודז'יץ, וזהו. כך יצא ששמענו מוזיקה מקומית, והתקבצנו ללהקה אחת כשאנחנו עם אותן השראות".
דני ממן: "אני, ג'ף ומנחם מכירים הרבה לפני הרעיון של מטאליש, לפחות 25 שנים, כאשר מטאליש התחיל לפני כ-14 שנה. ניגנו בחתונות ביחד שנים רבות קודם לכן".
ג'ף: "אם אני זוכר נכון, הלהקה לא הוקמה מרצון להוציא אלבום רוק, אלא הכל פשוט זרם והיה מאד טבעי. חלק מהשירים כבר ניגנו בחתונות עוד לפני כן. זה לא שניסינו לשנות את הסגנון במוזיקה החסידית או לתת חותמת שלנו, ממש לא. ניגנו יחד בצורה הכי טבעית שלנו, ובגלל שאנחנו מאותה אסכולה, יצא שילוב יפה. אני ויוחי ניגנו, ומנחם ודני ניגנו וגם שרו. מטאליש, צריך להדגיש, הייתה בעיקר באלבומים. נכון שעשינו המון רעש, אבל לא הופענו הרבה יחד כלהקה. מעט אירועים היו לנו בכל זאת באוקראינה - באומן, בשוויץ, בברוקלין, וגם בארץ כמה פעמים. יוחי הוא האנרגיה והיוזם העיקרי. אנחנו מדברים, והוא עושה".
ואכן, בשיחה איתם ניכר שמדובר לפני המוזיקאים שבהם, בחברים בלב ובנפש. הם נפגשים כעת יחד למפגש שכינסנו לאחר זמן-מה שלא התראו, וכולם מתחבקים האחד עם השני בתחילת המפגש. "אתמול ניגנתי שיר שלך בחתונה, ואתה לא מבין כמה הקהל התלהב", מפרגן מנחם הרמן לדני ממן, שמצדו מחזיר מילות פרגון לשאר חבריו המוזיקאים שמסביבו, לכל אורך הראיון. ג'ף הורביץ עם המבטא האמריקאי, שעלה בכלל מדרום אפריקה, הוא המצחיק שבחבורה. כמעט כל משפט שלו עם החברים מצחיק אותם עד דמעות. יוחי בריסקמן, כפי שכבר הבנתם, הוא הרציני והמעשי שבחבורה. אם האחרים במצב רוח מבודח משהו שעוד נותר מפורים, יוחי הוא המעשי והפרקטי יותר.
"כיום", אומר דני ממן ועצב-קל בקולו, "אין מישהו שידחוף את הלהקה הזו, כי יוחי מאד עסוק". בכך הוא משגר רמז עבה לעברו של בריסקמן, "אבל אני לא יודע למי זה מפריע. כשיש לנו אירוע משותף, אנחנו שמחים להתחבר ולהופיע שוב יחד, אבל אנחנו לא חושבים על מעבר לכך".
הלהקה, כאמור, הוקמה מקיבוץ חלק מהחברים הישראלים יחדיו. הרמן, שהכיר גם את בריסקמן, תושב ניו-יורק כאמור, צירף גם אותו ללהקה המתהווה. ממן: "לאחר מכן, יוחי צלצל אליי ורצה לצרף גם אותי. בתחילה אמרתי לו שיקח אחרים, כי זה לא נראה לי מתאים לי, אך הוא לא עזב אותי ולא ויתר. נפגשנו, וכך העסק התפתח".
איך הגיע הקשר שלך עם מטאליש? שאלנו את שוואקי, שכאמור הוא זה שהחזיר אותם לאחרונה אל הבמה. "יש בינינו קשר חזק ומיוחד", הוא עונה. "כשחיפשתי מעבדים לשירים שלבסוף ביצעתי עם מטאליש, היה סאונד שחיפשתי, שהיה ממש הסאונד של 'מטאליש'. עם כל הגיטרות והרוק, שנתנו 'זריקה' למעלה, לשיר שחשתי שאי-אפשר לנגן אותו עם סתם נגנים, אלא צריך עבורו את מטאליש. יש נגנים רבים שמנגנים על גיטרה בדרך וסגנון שלהם, אבל כשאתה שומע את מטאליש, אתה שומע את האנרגיה, ואת איך שמנחם קפץ באולפן כשהוא ניגן את השיר. שרתי הרבה עם גיטרות, בכל העולם, אך להם היה משהו מיוחד. מלבד זאת, היה לי גם קשר אישי עם מנחם ודני, שליוחי היה איתם קשר לפניי מלפני עשרות שנים, בערך ממתי שנולדתי. ואני לאחרונה באתי אליהם כצעיר אחד שרוצה 'זריקה' וסאונד חדש לשירים שלו".
ממן: "הצעיר רצה עזרה מהזקנים".
שוואקי: "לא מהזקנים. מהיותר חכמים"...
אבל 'מטאליש' הייתה בנפטלין כמעט 10 שנים. מהיכן הגיע הרעיון לנגן איתם מחדש?
שוואקי: "כשנפגשנו יוחי ואני לעבוד על האלבום הקודם, אמר לי יוחי שלדני ממן יש שיר בשם 'עושים תשובה' שאני צריך לשמוע. זה היה עוד לפני שעשינו אחר-כך ביחד את 'לא יעבוד'. שמעתי את 'עושים תשובה', ואמרתי לו שזה שיר טוב, ושאני חושב שצריך לשמור אותו לאלבום ישראלי יותר. באותו זמן היה לי שיר בשם 'לא יעבוד', שפתאום חשבתי שהוא ממש מתאים לסטייל של מטאליש, ובמיוחד שחיפשתי סאונד חדש לשיר הזה, וכך התחברנו".
עד כמה היית מעורב בנגינה שלהם ובעיבוד עצמו ?
"אני רק אומר לדני לחייך הרבה. יש לו חיוך מיוחד, וכשהוא מחייך חיוך גדול הגיטרה רצה... וברצינות: הייתי מעורב מאד. אתה זוכר דני, שכשניגנתם את השיר 'לא יעבוד' אמרתי לג'ף: אל תעשה בשיר קטע גיטרה של עשר שניות בלבד. אם אנחנו כבר עושים 'מטאליש' וסטייל של רוק, אל תפחד לעשות קטע יותר ארוך ויותר כבד של הגיטרה".
ג'ף: "יעקב נתן הכשר בד"ץ על הסולו-גיטרה שבשיר".
יעקב: "זה היה מצוין!".
אתה מנסה לשכנע אותם לחזור לעבוד ביחד?
"תראה, אם לי יש שיר שאני חושב שהוא מתאים לסאונד שלהם - שאני אוהב אותו מאד - ודאי שארצה אותם, אבל צריך לדעת להביא אליהם את השיר הנכון. אם אנחנו מדברים באופן כללי שהם יחזור ליצור ביחד כלהקה גם מבלי קשר אליי, לדעתי הם באמת יכולים לחזור. אני חושב ש'מטאליש' קצת הקדימה את זמנה במוזיקה היהודית או החסידית. כיום, אני חושב שהם יכולים להצליח מאד, אם הם רק ירצו. כמו שדני אומר, הרבה יותר אנשים מדברים ומעודכנים בסגנון המוזיקה הזה".
ואתם, שאלנו את חברי הלהקה, חשבתם לחזור לעשות משהו שוב ביחד?
ג'ף: "אנחנו עצלנים, זו הבעיה. יוחי הוא האנרגיה שלנו. אנחנו, רק מדברים באוויר מה ואיך לעשות, ואז בא יוחי ואנחנו עושים באמת... עם יוחי אין משחקים, וכשהוא אומר 'אתם תהיו פה בשעה הזו והזו', אנחנו שם".
יוחי בריסקמן: "אני אוהב את הרעיון שנעשה שוב דברים חדשים, אך כולנו אנשים עסוקים, כל אחד עם הדברים שלו. אני אומר כל הזמן: אם יש רעיון למשהו חדש, אני עושה אותו מחר. אצל 'מטאליש', העיקר זה השירים, כמו שאצל שוואקי העיקר זה השירים. כולנו מוכנים לעבוד שוב יחד, אבל צריך לחכות שיהיה לנו חומר".
שוואקי: "ומניסיון, זה לוקח זמן".
כמעט: זמר של שירי קרליבך
לפני כ-14 שנה, בזמן שהייתה בארץ התעוררות רבה של תשובה בצל גל פיגועי הטרור, שטף את עולם המוזיקה היהודי ובכלל בארץ, הלהיט 'עושים תשובה', שכתב והלחין דני ממן. הלחן וגם המילים, הוא מספר, נוצרו במקרה גמור, ושוואקי כורה אוזן לשמוע כיצד נוצר השיר שהוא מבצע. ממן: "זה היה לפני 26 שנה בערך. קבעתי הקלטה באולפן בנתניה, בשביל קלטת של ניגונים. שעה וחצי לפני ההקלטה, פתאום אני מבין שאין לי שום דבר חדש להקליט ולנגן באולפן, ואני צריך לבטל את ההקלטה, ואחזור לאולפן כשכבר יהיה לי מה להקליט. לא היו אז פלאפונים לתפוס את בעלי האולפן, אז בכל אופן הלכתי לאולפן, תפסתי את הגיטרה האקוסטית, ואז פתאום התחלתי לנגן את השיר הזה בתוך כמה דקות, יחד עם המילים. הוא ממש נוצר כך. אף פעם לפני כן כלל לא כתבתי מילים לשיר, וזה פשוט זרם. זה היה מין משהו שמימי שכזה".
שוואקי: "כששמעתי את השיר הזה, אהבתי אותו, ואמרתי שאני צריך לשמור אותו ולבצע אותו מחדש. אדם ידוע מתחום המוזיקה שאינו שומר מצוות ששוחח אותי, כל כך התלהב מהשיר והביצוע עד שהמליץ לי להתחיל אירועים בהם אני שר עם השיר הזה".
דני ממן: "אגב, לפי דעתי יש כאן אומץ גדול של יעקב לשיר את השיר הזה, עם הביצוע של 'מטאליש'. הוא לקח בזה סיכון עבורו, משום שאנשים שרואים דיסק של שוואקי, מצפים למין משהו מקצועי ומשופשף וסאונד והפקה מהוקצעת, ובשיר הזה הם פתאום מקבלים הרבה יותר טבעי ואנרגטי. אתם צריכים להבין: כשאנחנו במטאליש מנגנים ביחד, אפילו באולפן, אין לנו את אותו הסאונד של נגני האולפן המקצועיים מת"א, ולכן זה היה עבורו סיכון. סיכון קטן הוא לקח למעשה קודם לכן, בשיר 'לא יעבוד' שגם אותו אנחנו ניגנו, שאז הוא אמר: בא נשים את השיר באלבום ונראה מה יהיה. אך 'לא יעבוד' היה עוד קצת חסידי, ואילו 'עושים תשובה' הוא ממש שיר רוק ולא שיר חסידי בהגדרתו, וזה היה אומץ מצדו לשלב אותו באלבום".
יוחי: "אני חושב שבשירים של שוואקי עם 'מטאליש', הכיוון היה שאנחנו עושים סטייל חדש, אולי 'משוגע' קצת, אך עם הקפדה ברורה שלא לעבור את הגבולות. שישמע סטייל שונה, אך עדיין יהודי".
למעשה, חושף מנחם הרמן, במובן מסוים חייב שוואקי ל'מטאליש' את קריירה הסולו המקצועית שלו, שאולי הייתה נקטעת לו היה נשמע להצעה המפתה הבאה. הרמן: "האלבום הראשון של שוואקי יצא כמעט באותו זמן שהוצאנו אלבום חדש למטאליש, ב-2001. שנתיים לפני כן רצינו לעשות עוד דיסק של מטאליש, ואמרנו שצריך שהוא יהיה קצת יותר מסחרי, וחשבנו שאנחנו צריכים לנגן בו שירי קרליבך, ושגם ישולב בו יותר שירה, בניגוד לאלבום הקודם. באותו זמן יוחי התקשר אליי כולו נרגש, והוא אומר לי שהוא מצא זמר בשביל זה. בטלפון הוא השמיע לי את הזמר שהוא מצא, שהיה לא אחר מאשר שוואקי, כשהוא שר את 'עוד ישמע' של קרליבך. אמרתי ליוחי: 'לזמר שאתה משמיע לי יש צבע קול כמו מרדכי בן דוד, וטונים גבוהים כמו אברהם פריד. חבל לקלקל זמר כה טוב עם מטאליש'... אז בגללי הוא לא היה הזמר של 'מטאליש' ואני בעצם הצלתי לו את הקריירה... ב"ה, אחרינו הוא באמת הוציא את אלבומו הראשון, 'שמעתי', ומאז זכה להצלחה הרבה, ואילו מטאליש נשאר כמשהו שולי מבחינת השוק המסחרי. כיום, הגבולות התרחבו יותר והקהל מסוגל לשמוע דברים שהם קצת יותר שונים".
שוואקי: "הם בכלל לא שאלו אותי אם אני רוצה לשיר במטאליש. רק כעת אני שומע שהם 'בנו' עליי"...
כיום, כל אחד מחברי הלהקה מצא לו את הפינה המוזיקלית שלו, עד שהם (אולי) יתחברו שוב יחד. דני ממן מופיע עם תזמורות והרכבים שונים בחתונות, בהם עם תזמורתו של חיליק פרנק ואחרים. מנחם הרמן מתחזק תזמורת מצליחה ומופיע עם הגיטרה באירועים גדולים. בבעלותו של ג'ף הורביץ אולפן הקלטות מצליח בו מוקלטים מיטב אלבומי המוזיקה החסידית, שאת חלקם הוא מעבד מוזיקלית בעצמו. יוחי בריסקמן עסוק בעשור ומחצה האחרון בהפקת אלבומיו של שוואקי וגם עוד זמרים צעירים שגילה.
דני ממן, חוזר ותיק בתשובה חסיד ברסלב המתגורר במאה שערים, ממעט לעסוק במוזיקה מעבר לחתונות בהן הוא מנגן מפעם לפעם, והקלטות לאלבומי ברסלב. "אני לא מכיר את השירים החדשים ולא רוצה להכיר אותם", הוא אומר, "כי חוץ מכמה שירים חסידיים שהם יפים מאד, כמו 'תהא השעה הזאת' ודומים, אני לא אוהב את מה שיש היום במוזיקה החסידית". בשבילי", הוא מוסיף, "המוזיקה אינה העיקר בחיים. אני עוסק בעיקר בחיפוש העצמי שלי, ואתה מדבר עם בן-אדם שאין לו חשבון בנק בכלל, זה לא מעניין אותי. אני לא לוקח את המוזיקה כתכלית חיי. אולי בעבר התעמקתי בזה יותר. אני אוהב מוזיקה וכל הזמן מדבר על מוזיקה, אבל לא לוקח את המוזיקה כעבודה זרה או עגל הזהב".
ג'ף: "החתונות, הן לא המקום הטבעי של דני. המקום שלו הוא בלהקה מסודרת שיש לכל אחד תפקידים מוגדרים בה. ראיון", הוא סונט בממן, "זה לא מקום של ענווה. בסוף שנות ה-70'", הוא מגלה, "עוד לפני שדני חזר בתשובה, הוא ניגן עם כל המי ומי במוזיקה הישראלית, צביקה פיק ואחרים, והוא נחשב עד היום לאחד מהגיטריסטים הטובים בארץ". ממן מצדו מרעיף דברי שבח חוזרים על ג'ף.
למה הקמתם בכלל את 'מטאליש'? חשתם שחסר אז משהו במוזיקה החסידית חוץ מפריד ובן דוד?
דני: "אפשר לומר שיוחי יזם את כל זה. הוא מאד אהב רוק, וחיפש לעשות משהו שהוא חידוש. הוא בא מעולם הפריילעך החסידי, וביקש להכיר את עולם הרוק, וכך הגיע למנחם ואליי. הוא רצה לעשות איזושהי אטרקציה, ואכן פרץ עם מטאליש את שוק המוזיקה בארה"ב החסידית. פה בארץ הרוק היהודי היה קצת יותר מוכר, ואילו הוא הביא אותו לארה"ב".
ג'ף: "לא הייתה לנו מטרה בתחילה מעבר ללנגן ביחד ולעשות את מה שאהבנו. לא עשינו חשבונות מה בדיוק ייצא מזה".
וכך ניגנו הארבעה עם תוספת חיזוק של עוד נגנים פה ושם, קטעי נגינה אינסטרומנטליים, שירים מוכרים בעיבודים רוקיסטים, ושירים חדשים משלהם, בהם כאמור 'עושים תשובה'. ממן: "היה ב'מטאליש' איזה שהוא חידוש בעולם שלנו, של המוזיקה החסידית. היה בה מוטיבים מוזיקליים עולמים מעולם הרוק, הרגאיי, הבלוז, המזרחי-אתני וכו'. לא עשינו את זה במטרה להראות לאחרים שיש לנו משהו יותר טוב, כי כל דבר הוא טוב בפני עצמו ויש לו את היופי שלו, אלא עשינו את זה בכיף ובטבעיות. כשזה פתאום 'הלך' ואף היה ביקוש להופעות, הופתענו. עדיין, אני חושב שזה היה יכול ללכת הרבה יותר. כיום, בזמננו, הפרויקט של מטאליש לדעתי יכול לפרוץ הרבה יותר, רבים אוהבים אותו".
ג'ף: "ואם יהיה משהו בעתיד שיבקשו מאיתנו לנגן יחד אנחנו נהיה שם, אבל בפועל, כמו שאמרתי, אנחנו קצת עצלנים". וממן מוסיף: "אבל גם בלי הקטע של הנגינה, אנחנו אוהבים להיפגש כחברים. בתחילה מנחם אפילו הציע שנקרא ללהקה להקת 'ידידים'".
מהיכן בכלל הגיע השם 'מטאליש'?
דני: "את השם הביא יוחי". ג'ף נזכר בפרטים: "היה בחור אמריקאי שעבד כמזכיר של יוחי. היו לנו הרבה שמות ללהקה בראש, אך הבחור הזה הציע על משקל של להקת רוק עם שם דומה במוזיקה העולמית, את השם 'מטאליש', שזה גם המילה מטאל (מוזיקת רוק מתכתית), יחד עם נגיעה יהודית כזו, 'מטאליש'... וכל זה למרות שמה שעשינו לא היה למעשה סגנון המוזיקה 'מטאל'. כעת אני רואה כמה טיפשי זה היה... מה חשבנו אז?".
אחרי שנים רבות בנפרד, חזרו לפני כשנה ארבעת חברי הלהקה להופיע על במה אחת, יחד עם שוואקי, אתו ניגנו יחד את 'לא יעבוד'.
איך היה לנגן שוב ביחד על במה אחת עם 'מטאליש'?
מנחם הרמן: "זו הייתה ברכה שמתקיימת, שיש לך שאיפה למשהו נכון וחיובי ואתה מרגיש שזה נכון לעשות אותו, ובזכות יוחי ויעקב התחברנו שוב ביחד. אני מרגיש שה' נתן לנו את המתנה הזאת לעשות שוב טוב לעם ישראל".
אגב הדברים, נזכר יוחי בריסקמן בסיפור טוב. "כשאני קיבלתי את השיר 'לא יעבוד' עבור שוואקי, אהבתי את השיר מיד. שלחתי אותו ליעקב, וחשבנו כמה פעמים אם להקליט אותו, עד שבסוף החלטנו שניקח אותו. כעת הייתה השאלה מי יעבד אותו, ואמרתי ליעקב שיש לי רעיון טוב: נשלח את השיר לג'ף הורביץ. ואכן שלחתי לג'ף את ה'דמו' (הקלטת הסקיצה הראשונית), אותה קיבלנו מהמלחין".
שוואקי: "אני זוכר. אמרתי אז ליוחי שאני אוהב מאד את השיר ואף את הסקיצה שלו בעצמה, עם הגיטרות שהיו בה, ואולי הוא יכול למצוא מי ניגן בהקלטה שלה".
יוחי: "אז שלחתי אותה לג'ף, והוא מתקשר אליי חזרה ואומר לי: יוחי, אתה לא מאמין: הסקיצה ששלחת לי, היא סקיצה שאני בעצמי הקלטתי אותה לפני כמה שנים אצלי באולפן"... וכך יצא שהשיר שהמלחין הקליט במקרה באולפן של ג'ף, חזר אליו לבסוף כשהוא נבחר למעבד השיר הסופי.
ג'ף: "בשיר 'לא יעבוד' ניגן ממש ההרכב המקורי של 'מטאליש'. כאמור, אנחנו לא נגני אולפן שהם בודאי ברמה יותר מדויקת מאיתנו, אך יוחי רצה לעשות משהו עם סאונד יותר אנרגטי, לא כ"כ משופשף וסטרילי אלא משהו יותר חי, במובן החיובי. אז אולי לא עשינו את זה עם הדיוקים של סינגולדה ואחרים, אך זה היה עולם אחר כשכל קטעי הסולו-גיטרה וכו' היו שלנו, וזה הוכיח את עצמו. בהתחלה, יוחי דאג ליעקב שזה לא יהיה יותר מידי 'מטאליש', והזכיר כמה שמות של להקות שביקש ננגן כמוהן, ואכן בתחילה התחלנו לעשות את זה די פרווה. אך, כמו שיעקב סיפר קודם, הוא שמע את זה וצלצל אליי: מה זה?... הוא שמע את הסולו של דני, שאם הוא רוצה להשתגע הוא יכול 'להרים' את האולם, וביקש להכפיל אותו".
איזו מוזיקה או יוצרים במוזיקה החסידית בימינו אתם אוהבים לשמוע?
דני: "אני לא שומע כלום, רק בחתונות, ב'לייב', כשאני מנגן. במוזיקה ה'אותנטית', כשאני כן שומע, אני נהנה לשמוע את האחים אהרן ויונתן רזאל".
ג'ף: "אני מנסה לשמוע שיר או שניים מכל דיסק חדש שיוצא, רק שצריך להדגיש שמה שיש היום בשוק, לדעתי כבר אינו נחשב ממש ל'מוזיקה חסידית'. חלק גדול מהמוזיקה החסידית היום, נשמע אותו דבר, עם אותם מעבדים ונגנים, והכל נשמע כמו דיסק אחד ישן שפשוט נמשך ונמשך. לעומת זאת, אני חושב ששוואקי כן מחדש, ולא רק בגלל שהוא יושב פה ואני עובד אתו, אלא כי הוא באמת ניסה לעשות משהו עם סאונד ורעיונות יותר טריים".
לצד הביקורת, כנראה שהחיבור ביניהם, גורם להם לאהוב אחד את המוזיקה של השני, והם מחמיאים כל העת האחד לשני על היצירות האחרונות שהם הוציאו - כל אחד לחוד - במסגרות שונות.
לשיר עם הלב
בשבועות האחרונים השיק שוואקי את אלבומו החדש 'קולות', וביקשנו לשמוע ממנו על תהליך בחירת השירים, או במילים אחרות: מהו המתכון לאלבום מצליח.
יעקב, כשאתה מוציא אלבום חדש, אתה בוודאי חושב מה הקהל רוצה כעת לשמוע. כמה אחוז מהאלבום הם שירים שאתה בוחר בשביל הקהל , וכמה אחוז הם שירים שאתה עצמך מחובר אליהם ?
שוואקי: "קודם כל, אם השיר לא נכנס במאה אחוז ללב שלי ואני לא אוהב אותו, אני לא אקליט אותו. מה שיוצא מהלב נכנס אל הלב, ואם השיר לא מאה אחוז איתי, לא אקליט אותו. היו שירים שיוחי שלח לי, שחשבתי שהם מאד מסחריים, אך לא אהבתי אותם במאה אחוז והוא אכן נתן אותם למישהו אחר. אני חושב שאם שיר הוא מאה אחוז איתך, הוא יוכל להצליח. כמובן, יש שירים שהפכו להיות קלאסיים בשביל הקהל. כמו כן, ברור שאנחנו חושבים גם על כך שהשירים יהיו שירים שהקהל יוכל לשיר. יש לי שירים שהולכים בסולמות מאד גבוהים, ואני יודע שלקהל יהיה קשה לשיר אותם, אך אני אהבתי אותם כל-כך ששילבתי אותם בכל זאת באלבומים, ומי שירצה לשמוע את השירים האלה בביצוע חי בחתונות, יהיה חייב להזמין אותי... אני צריך להיות שונה, ואם אני שר גבוה ויש שירים שאני יכול לשיר אותם ואחרים לא יכולים כ"כ לשיר אותו הדבר, זה לא מפריע לי, כי לא כל שיר צריך להיות 'קרליבך'. יש שירים שהם לשמיעה. אני לא חושב שכל שיר חייב להיות 'שיר יומולדת'. ובאמת, בארה"ב אני שומע זמרי חתונות ששרים שירים שלי שהוקלטו בסולמות גבוהים, בסולמות קצת יותר נמוכים".
יש שירים שחשבת שלא יצליחו אך שרת כי אהבת אותם, והם הפתיעו אותך והצליחו?
"הנס הגדול הוא שמה שאני אהבתי מאד, היה באמת גם מה שהלך עם הקהל. גם 'והיא שעמדה' ו'רחם' לא היו מיד מאה אחוז איתי, ורק אחרי כמה חודשים, ולאחר ששינינו בהם מעט, ביצעתי אותם. אני לא אוטומטי מיד אוהב שיר, לפעמים לוקח לי זמן לאהוב שיר. לעומת זאת, בהחלט יש שירים שאתה אוהב, ויודע אוטומטית מתחילה שהם יצליחו. כך למשל כשעשינו באולפן את 'עת רקוד' מהאלבום החדש, גם אני וגם יוחי ידענו אוטומטית שהוא יצליח, וכך גם עם 'מה מה מה', 'בן בג בג' ו'אם אשכחך'. אין מה לדבר, יש שירים כאלו, אבל יש גם אחרים שצריך להם עבודה".
הוצאת בעבר את 'ליבי במזרח' המזרחי. מה ההבדל בינו לבין האלבום החדש 'קולות'?
"אני חושב שהוא קצת יותר ישראלי ופחות מזרחי. יותר עדכני".
יוחי: "ויש בו גם את 'מטאליש'"...
איך באמת שניכם, שחיים בארה"ב, יודעים איך לעשות אלבום ישראלי למהדרין?
יעקב: "בשביל זה צריך אוזן. חוץ מזה, לקחנו את המלחינים, המעבדים והנגנים הנכונים, שחיים את הז'אנר הזה". יוחי: "כמובן, ההצלחה בזה בסופו של דבר היא ברכה משמים".
לכל אלבום של שוואקי שיוצא, מספר יוחי בריסקמן, הוא שומע בערך 1,000 שירים, מתוכם שומע שוואקי עצמו בערך 100 שירים. "אני מסנן את אלה הלא טובים, ושולח ליעקב רק את הטובים או אלה שאני מתלבט לגביהם".
דני: "אני עצמי שלחתי אליו שני שירים, והוא בכלל לא התייחס אליהם"...
יעקב: "אם אתה לא שומע מיוחי שעה אחרי שאתה שולח, כנראה שהוא לא התלהב"...
היה שיר שקיבלתם שחלק בו היה טוב יותר, וחלק אחר טוב פחות, ששיניתם בלחן שלו?
יעקב ויוחי: "היו הרבה כאלה". יוחי: "בכל שיר אנחנו משנים קצת (דני מאשר: גם לי הוא שינה בשיר). יעקב יושב עם המלחין והם עובדים על זה ביחד הרבה שעות. לאחר מכן, יעקב והמלחין מגיעים אליי עם 80-90 אחוז מהשיר, ואני עושה את הפינישים (הסיומים) האחרונים בעבודה על השיר. לא כל שיר אנחנו משנים, אבל רבים הם כך. גם 'רחם' הכל-כך ידוע היה בכלל בתחילה שונה בחלקים שבו, ואני שיניתי בו קטע מסוים, שעשה רבות מהשיר".
יעקב: "אני זוכר עוד שינוי מעניין: היה לי שיר מאחי הגדול משה דוד בשם 'והערב נא' (באלבום 'שוואקי 2'), ושיר נוסף שלו באלבום על המילים 'המלמד תורה לעמו ישראל'. במקור שניהם היו שיר אחד, 'והערב נא' ובהמשכו קטע מהיר יותר על 'המלמד'. ויוחי אמר לי, 'תעשה ביזנס: תחתוך את השיר הזה לשניים, ותשים אותו כשני שירים באלבום... וכך אכן עשינו".
בכל מקרה היה זה אחיך, ומן הסתם כלל לא שילמת לו...
"תשמע, ברצינות: לכל שיר יש את הזמן שלו. השיר 'ברשות', למשל, בא אלינו, ושכב על המחשב של יוחי למעלה משנה, עד שהגיע הזמן הנכון שלו והחלטנו לקחת אותו".
יש שירים שמגיעים אליך, ואתה שומר לעתיד, לתקופה אחרת?
"כן. כך למשל עם 'והיא שעמדה'. קניתי את השיר, אך חיכיתי אותו עד לאירוע בו הופענו בקיסריה. זה היה מעניין עם השיר הזה: הייתי עם יונתן רזאל, מלחין השיר, באולפן של קן ברג'ס. הקלטתי משהו ופגשתי אותו שם, והוא אמר לי: דרך אגב, בא תשמע משהו שלי, והקשבתי לשיר. במטוס בדרך חזור לארה"ב שאל אותי יוחי מה אני אומר על השיר, ואמרתי שהוא יפה בעיניי. אבל רק אחרי כמה חודשים נזכרנו בו וחשבנו שזה רעיון טוב לאירוע בקיסריה".
יוחי: "בדרך-כלל אני אוהב שהקהל כבר מכיר את השירים באירועים שלנו, ופחות אוהב לעשות שירים חדשים באירועים, ואם כבר - אז חיפשתי שיר שהקהל ישתתף בו, ואכן היה יפה לראות כיצד כל הקהל למד ביחד באותו האירוע את הקטעים היפים של השיר".
יש שירים שהגיעו אליכם ולא לקחתם , והצליחו לבסוף מאד אצל זמרים אחרים, שהתחרטתם שלא לקחתם?
יעקב: "ב"ה, לא היה שיר כזה. וגם אם דבר כזה קרה, לא הייתי מתחרט. לכל שיר יש את הבית והזמן שלו".
על איזה שיר מהשנים האחרונות, שהוא לא שלך, אתה יכול להצביע שאתה אוהב במיוחד?
"הייתי בשבוע שעבר בבית-החולים תל השומר, והיה שם ילד חולה שביקש ממני לשיר משהו. אמרתי לו: תשיר אתה משהו שאתה אוהב, ואני אשיר איתך. והוא התחיל שיר שהוא לא שלי, את 'עלה קטן' של אברהם פריד. הוא ידע את כל המילים, ושרתי אתו ביחד. באותו ערב הייתי עם פריד בארוחת ערב, ואמרתי לו: תשמע, זה שיר יפה. ידעתי אמנם על השיר, אך לא הכרתי אותו כ"כ טוב, ורק שהילד הזה שר אותו, הבחנתי שזה באמת שיר יפה.
"כך גם היה שיר אחר שהייתי צריך ללמוד אותו: היינו בחתונה לונדון, ולפניה יוחי שלח לי שיר ששרים היום רבות בחתונות, 'כי הרבית', ואהבתי אותו מאד. שירים אחרים שאינם שלי שאני מחובר אליהם ואוהב אותם, הקלטתי באלבומים קודמים שלי, כמו 'התעוררות' וכו'".
שוואקי ומטאליש בקליפ ל"לא יעבוד"
את 'כי הרבית' עצמו היית מקליט, אם היה מגיע אליך לפני שהתפרסם?
"לא. זהו שיר יפה, אבל לא לסגנון שלי".
במשך 13 השנים מאז החל לשיר, הוא הספיק להוציא כבר לא מעט אלבומים, כשבאחרונים שבהם גם השתדל, כאמור, להכניס סגנונות מוזיקה חדשים ולחדש בכל הניתן. מה ההבדל בין שוואקי שלפני 13 שנה, כשהתחלת, לשוואקי של היום? שאלנו אותו. "קצת יותר חכמה ובגרות, וגם שהיום אני יודע טוב יותר מה אני רוצה. התחברתי לנקודה האמיתית שלי. גם מבחינה קולית, הקול ב"ה התחזק מאז".
יש שירים מהאלבומים הראשונים, שהיום לא היית מקליט אותם?
"אני לא כזה. מתי שאני בוחר שיר, אני הולך עם הלב שלי במאה אחוז, וגם אם השיר לבסוף לא הולך, זה לא משנה לי".
עד כמה אתה מעודכן במוזיקה החסידית העדכנית?
"יש היום הרבה אלבומים, אך אם אני מוזמן לחתונה, ומבקשים ממני איזה שיר יפה שאני יכול לשיר טוב, אני שומע אותו הרבה, כמו 'כי הרבית' שהזכרתי וכו'. אבל כאמור יש היום בעיה גדולה - וטובה - שיש גם לנו עצמנו כל-כך הרבה חומרים, שלא צריך לשמוע אחרים".
עם איזה יוצרים מהדור החדש אתה אוהב לעבוד?
"הלוואי שהיה לי הרבה זמן לשבת ולשמוע. מלחינים שאני בוחר, אני שומע מה שהם עשו קודם. על אודי דמארי, למשל, שעיבד לי באלבום חדש, לא שמעתי, אך מישהו שלח לי שיר שהוא עשה קצת קודם. חיפשנו בדיוק מעבד חדש בשביל 'קולות', וחשבתי שהוא יהיה מתאים. כך גם עם אחרים, ובאמת בסיעתא דשמיא זה הצליח לנו".
על מה אתם עובדים כעת?
"כעת נחים, יושבים בשקט ושומעים את 'קולות'. לוקחים קצת את הזמן. כמובן אנחנו עדיין שומעים שירים לאלבומים הבאים, ואם יש משהו טוב שמים אותו בצד".
וכל הזמן הזה, שאנחנו משוחחים עם שוואקי, יושבים ארבעת חברי 'מטאליש' יחד, מעלים רעיונות חדשים, ומי יודע, אולי מהחדר הקטן הזה ייצא מחר פס הקול החדש של המוזיקה החסידית.