בכל יום חמישי נביא לכם כאן את בלוג הצילום של K Magazine, עם תמונות מדהימות והסברים מפורטים.
בכל שבוע נתמקד בנושא מסוים, כאשר השבוע הבלוג יעסוק בצילומים של העיר תל אביב מזוויות מיוחדות.
את התמונות צילם רמוש לרנר, צעיר המצלם כתחביב ולוקח את זה לכיוון האמנותי. אז אם אתם מתעניינים בצילום, או סתם אוהבים לראות תמונות יפות, הבלוג הזה בשבילכם.
לצפיה בתמונות מוגדלות - הקליקו כאן.
מבט על נתיבי איילון מהמנחת בעזריאלי בשעת דמדומים. התמונה צולמה בחשיפה של 15 שניות עם פילטר צבעוני על העדשה מה שגורם "לצבוע" את השמיים בגוון המיוחד.
מחלף על מחלף השלום מהמנחת במגדל העגול בעזריאלי בשעת ערב בחשיפה ארוכה של 30 שניות.
מבט ממגדל "משה אביב" לכיוון צפון. זמן חשיפה של 30 שניות. הכביש הרחב בצד ימין של התמונה זה רחוב אבא הלל סילבר ברמת גן, ומשמאל אלו נתיבי איילון. השטח החשוך במרכז התמונה זה פארק הירקון.
מבט על תל אביב ממנחת המסוקים במגדל "משה אביב" בשעת שקיעה. התמונה צולמה בחשיפה ארוכה של 120 שניות בשביל לקבל את "מריחת" האור בכבישים, לפנסים שנראים כמו כוכבים מנצנצים, כאשר גם העננים קצת נמרחים.
מבט על איזור הבורסה מהמנחת במגדל "משה אביב". זמן חשיפה של 30 שניות, כשעל העדשה מורכב פילטר מסוג ND, שנותן אופציה של חשיפה ארוכה יותר גם ביום מבלי שהתמונה תשרף. התמונה עברה משחקי צבע בסיסיים בתכנת "לייטרום".
גם התמונה הזו צולמה ונערכה כמו התמונה הקודמת.
זריחת הירח מעל תל אביב. צולם ממנחת המסוקים במגדל "משה אביב" לכיוון רמת גן, בני ברק ופתח תקווה.
זווית צילום קצת מסוכנת, כאשר בכדי לצלם את התמונה הזו הייתי צריך להוציא את פלג גופי העליון מקצה המנחת במגדלי עזריאלי במשך שלושים שניות בלא תזוזה. לא מומלץ לסובלים מפחד גבהים...
שקיעה בתל אביב. צולם ממגדל משה אביב לכיוון הים. חצי העיגול שיש בתמונה נקרא "פלייר" - הנגרם מפגיעת קרן אור ישירה בעדשה. בדרך כלל זו מגרעה, אך הפעם אני חושב שזה הוסיף ליופי בתמונה.
התמונה הזו צלומה בטכניקה מסוג "HDR" - צילום של אותה תמונה בדיוק ב-3 חשיפות תמונות ואיחוד התמונות לאחר מכן בתכנה ייעודית לטכניקה הזאת (photomatix היא התכנה הפופולרית למשתמשים בטכניקה הזאת).
זריחה מעל תל אביב ביום מעונן. צולם במגדלי עזריאלי.
איזור הבורסה ביום אובך. צולם בעדשה מיוחדת לארכיטקטורה מסוג "טילט שיפט" המבטלת את עיוות הבניינים.
"האדם האובד" - מבט על מגדל "משה אביב" - המגדל הגבוה בישראל.
"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" (תהלים, קיט).
הקונוטציה הראשונית העולה במוחי למושג "מגדלים" היא סצנה של מאות אנשים הנשאבים בכל בוקר לעבודת יומם במגדלי המשרדים. מעבירים שעות רבות בין מגדלי יוקרה בתקווה לכבוש עוד פיסגה מקצועית, אך שוכחים גם לקחת פסק זמן מידי פעם, בכדי להתבונן סביבם ולהנות מן הדברים הפשוטים והחשובים באמת בחייהם.
בחרתי להמחיש בסצנה דרמטית מעט את תחושתו של האדם העובד הנשאב אל תוך לועה הפעור של מנהרה המובילה אל המגדל הגבוה בארץ, שהוא סמל לקריירה והישגים מקצועיים,. כשהוא מוקף באורות הפנסים המכוונים גם הם לאותו כיוון, לאותה מטרה, ומציגים חזיון שווא של אור ואושר גדול המצפה לו אם ימשיך בדרך זו.
אם לא ישכיל האדם העובד לעצור לפרקים במהלך חייו, עלול הוא להפוך לאדם אובד, ולהישאב לאותו מירוץ אשר אין לו תכלית ואין לו סוף.
(כל הזכויות שמורות)