שמן זית משמש כבסיס כמעט לכל מתכון שאנו מכינים. הוא ללא ספק אחד מהמצרכים החשובים ביותר בכל מטבח. עם זאת, הזהב הנוזלי הזה עדין בהרבה מכפי שאתם חושבים ודורש יחס מיוחד אפילו לפני הבישול. להלן הדברים המהותיים שיש לדעת על שמירה ושימוש בשמן זית, כדי למנוע תקלות קולינריות:
1. אחסון בארבעת התנאים הללו
שמן הזית שלכם יהיה במיטבו אם לא ישהה בקרבת חום, חמצן ואור. אויבים טבעיים אלו של שמן הזית יכולים להפוך במהירות את הבקבוק שלכם למעופש, אפילו בטרם קיבלתם הזדמנות להשתמש בו. הקפידו תמיד לאחסן את השמן שלכם בכלי אטום ואפל ובאזור קריר במטבח, כדי למנוע חמצון. בנוסף, חשוב לצרוך אותו לפני תאריך התפוגה. אם אתם רוצים להעביר את השמן למיכל, וודאו שהוא אטום וצבעו כהה, כדי להימנע מקלקול.
2. אי בדיקת התווית
על מנת להבטיח שלא תבזבזו לשווא את בקבוק השמן היקר שלכם, הקפידו לקרוא את התווית שעליו ובדקו את תאריך קטיף הזיתים ופקיעת התוקף. בנוסף, כדאי לבדוק תוויות כדי לראות אם השמן הוא שמן זית טהור, או אם הוא מעורבב עם מרכיבים אחרים.
מומלץ לרכוש שמן זית כתית מעולה, שהוא הכי פחות מעובד ונחשב לאיכותי ביותר. לבסוף, עליכם לבדוק את מקור הזיתים, שיכול להגדיר את פרופיל הטעם. כמה מהיצרניות הטובות ביותר של שמן זית הם איטליה, יוון, ספרד וקליפורניה.
3. נותנים לתוקף לפוג
בניגוד לבקבוק יין, שמן הזית לא משתבח עם הזמן. במקום זאת, עליכם לשים לב לתאריך התפוגה שמצוין על הבקבוק ולצרוך אותו תוך חודשיים-שלושה מיום הפתיחה. אם מטפלים בהם כראוי, מרבית שמני הזית יחזיקו מעמד כשנתיים מרגע שבוקבקו. שמן זית לא מסונן נוטה להתקלקל מהר יותר.
4. נותנים לצבע שלו לשכנע אתכם לגבי הטעם שלו
בפעם הבאה שתחפשו בקבוק שמן זית חדש, אל תתנו לצבע השמן להשפיע עליכם. ישנה תפיסה שגויה שככל שהצבע ירוק יותר, כך איכות השמן טובה יותר, אך הצבע הוא למעשה לא אינדיקטור אמתי לארומה או לטעם. עד כדי כך שטועמי שמן זית מקצועיים משתמשים בכוס כחולה בבדיקת הטעם, בכדי למנוע מהצבע לחבל בשיקול דעתם הישר.
הגוון תלוי בזן הזיתים, במקום גידולם ובשיטת הקטיף. צבע שמני הזית יכול לנוע בין צהוב בהיר לירוק כהה והם שונים מאד בטעמם האחד מן השני.