אב שבור, לב רצוץ נדם

קח את בנך. עוזיאל סבתו.

רטט של תום, אושר זולג מעיניו.

סבל נמוג, חיוך נמסך בשפתיו.

להכניסו בברית אברהם.

ביום השמיני, יכון זרעו עד עולם.

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק.

בבוקר השכימו, הלכו יחדיו.

כתף חבוקה, אב והרהוריו.

גאה בבנו, לבוש מדים.

הדור בנשקו, גֵו לוחמים.

וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

סהר מאיר, טפטופי שמיים.

בן הגר מְצַחֵק.

עשן מיתמר, להבות מלחמה.

קול רסיסי לילה.

וְהָיָה הַשֶּׂה לְעֹלָה.

אב שבור, לב רצוץ נדם.

מבט צר לסלע, חרוט בדם:

סרן יצחק בן אברהם.

א-לוקים יראה לו השה, בני.

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.