אב שבור, לב רצוץ נדם
בבוקר השכימו, הלכו יחדיו. כתף חבוקה, אב והרהוריו. גאה בבנו, לבוש מדים. הדור בנשקו, גֵו לוחמים. וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכם. קול רסיסי לילה. וְהָיָה הַשֶּׂה לְעֹלָה. אב שבור, לב רצוץ נדם. מבט צר לסלע, חרוט בדם: סרן יצחק בן אברהם. לקראת יום הזכרון, יצירה מרגשת (גולש)
36
| עוזיאל סבתו |