אחת מהתופעות השכיחות בעולם המודרני היא תחושת המתח, הלחץ והסטרס אותם חווים רוב בני האדם. מקורות המתח הם רבים ומגוונים: לחצים בעבודה, פחדים ודאגות סביב הבריאות, משברים וקשיים כלכליים, מצבי ביטחון, ועוד.
מצבים אלו עלולים לגרום לתסמינים גופניים ותחושות לא נעימות כגון: דופק מואץ, הזעת ייתר, עצבנות, יובש בפה, פחדים, הזיות, דיכאונות, ותסמינים רבים נוספים. נראה כי למרות שהכלים העומדים לרשותנו מתקדמים ומאפשרים לנו נוחות גדולה יותר, האדם עצמו חש מתוח, פגיע וחשוף, והתחושה הכללית היא של חוסר רגיעה.
יחד עם זאת, בחשיבה רחבה ומעמיקה יותר נראה, כי עצם גדילתו והתפתחותו של האדם תלויה ברמת מתח בסיסית והכרחית. כאשר המתח והלחץ הם ברמות סבירות, אנו מתמלאים אנרגיות ונעשים ערניים ויצירתיים יותר. בעזרת שימוש נכון ברמת המתח בו אנו נמצאים, יש לנו יכולת להתמודד עם מצבים שלפני כן חשבנו שיכריעו אותנו, כך שרמת מתח סבירה חיובית בהחלט ומהווה גורם התפתחות רב ערך אם אנו יודעים כיצד להשתמש בה לתועלת.
גם מערכת נישואין גדלה ומתפתחת כתוצאה מאותה רמת מתח בסיסית המאפיינת אותה. מערכת נישואין מורכבת משני אנשים עם צרכים שונים ולעתים מנוגדים, והמתיחות ביניהם מאפשרת לבני הזוג להיות יצירתיים ולהביא לידי ביטוי כוחות ויכולות שקיימים בהם אך עד עתה לא מומשו, ואלו סוללים דרך אחת המכילה בתוכה את צרכי השניים מבלי שאחד מהם ייפגע.
אך כמו בכל תחום, גם בנישואין, אילו רמת המתיחות בין בני הזוג תחרוג מעבר למידה, השניים יחושו תחושת אי נוחות שבשלב מסוים - אם לא יצליחו להתגבר עליה ולהחזיר את רמת המתח לרמה מאוזנת - עלולה להתפתח לריחוק שיאיים על נישואיהם.
אחת הדרכים לשמר רמת מתח בריאה בנישואין, שתאפשר התאמה והסתגלות למצבים חדשים, היא על ידי תהליכי "היזון חוזר" או "משוב".
היזון חוזר
פירוש המילה "היזון" הוא "הזנה". אנו מזינים את הנישואין, והצד השני מקבל את ההזנה או דוחה אותה. אם הוא מקבל אותה אנחנו יודעים שאנו במסלול הנכון, אם הוא דוחה אותה אנו מבינים שעלינו לשנות משהו בהתנהלות. בקרת בן הזוג להזנתנו נקראת "היזון חוזר", או "משוב" מלשון "השבה" - ההזנה שבה למזין וגורמת לאחת משתי האפשרויות: חיזוק ההזנה ועידודה – זהו היזון חוזר (משוב) חיובי. או שלילת ההזנה והשארת המצב הקודם לה – זהו היזון חוזר (משוב) שלילי.
דוגמא: לאה ואבי נישאו לפני חמש שנים. בחוזה הסמוי ביניהם כתוב שאבי עובד במשך היום מחוץ לבית לפרנסתם ומטפל בכל העניינים המצריכים יציאה מחוץ לבית, כגון ענייני בנק, חשמל, דואר וקניות, ואילו לאה יוצאת לעבוד חצי יום ואחר הצהריים מטפלת בארגון הילדים והבית.
באחד הימים כשאבי היה לבדו בבית הוא החליט לארגן את הבית, ולהכין ארוחת ערב לכל המשפחה. אבי הזין את מערכת הנישואין ומילא תפקידים המוסכמים ביניהם כתפקידיה של לאה. כשלאה חזרה הביתה לאחר יום מתיש, אבי קיבל את פניה באומרו "סידרתי לך את הבית".
האם פעולותיו של אבי תרמו למערכת הנישואין או הזיקו? את זה, לא נוכל לדעת עד שלאה תחזיר לו "משוב".
משוב חיובי: לאה מקבלת בחום רב את הזנתו של אבי, היא מודה לו מאוד, ומחזירה לאבי הד המאשר את השינוי בכללי המשחק שהיו עד כה. אבי מבין שכאשר הוא מארגן את הבית ודואג לארוחה המשפחתית, הוא מחמם את אווירת הבית לטובה, וזה גורם לו לסגל מצב חדש שבו אף הוא משתתף במטלות שבתוך הבית.
משוב שלילי: לאה אינה מקבלת את השינוי ומעדיפה להשאיר את המצב הקודם, בו אבי אינו נוטל חלק במטלות הבית. היא רואה במשפט "סידרתי לך את הבית" ובדגש על המילה "לך", ביקורת והתרסה כאילו הוא אומר לה: "את לא ממלאת את תפקידך, ולכן נאלצתי לסדר את הבית". מאחר וזהו ערעור על ערכה, לאה תגיב באדישות או במקרים אחדים בהתרסה חוזרת כמו "אתה יכול להירגע, אם זה רק כזה סדר הייתי עושה את זה בעצמי, נראה אותך חכם ומסדר את הבית כמו שצריך". זהו "משוב שלילי" השולל את השינוי שביקש אבי לחולל, ובולם את הזנתו במערכת.
נחיצותם של שני סוגי המשוב
שני סוגי המשוב נחוצים למערכת הנישואין על מנת שתתפקד. אנו אמורים "לאשר" לבן הזוג לחולל שינויים במערכת, או "לא לאשר" את השינויים כאשר הם פוגעים בנו, ולמצוא דרכים אחרות על מנת ששינויים יתרחשו בצורה המקובלת על שני הצדדים.
כאשר שינוי נוח אינו זוכה למשוב חיובי, הוא יתקשה להחזיק מעמד לאורך זמן, וכאשר שינוי פוגע זוכה למשוב שלילי שמועבר בצורה של ביקורת והתרסה, רמת המתח בין בני הזוג גוברת והיחסים ביניהם מתערערים.
דוגמא של שינוי פוגע הזוכה למשוב שלילי לא מוצלח, ניתן לראות במקרה של לאה ואבי. לאה שנפגעה מ"תרומתו" של אבי, ביקשה לשמור על המצב הקודם ובכך לשמר את האיזון בנישואיהם המגדיר תפקידים לכל אחד מבני הזוג בהסכמתם. כדי להשיג את המטרה, השתמשה לאה במשוב שלילי המיועד לשימור המצב הקודם, אך הצורה שבה השתמשה במשוב, עלולה לגרור את אבי לתגובה שתמשיך שרשרת של תגובות הדדיות שבתנאים מסוימים יביאו בעצמם להפרת האיזון שאותו ביקשה לאה לשמר.
חשוב להדגיש שהמשוב קיים תמיד, הוא מתבטא במילים, התנהגויות, הארת פנים או עיוותם, ובאין ספור פעולות משוב שבמקרים רבים נעשים באופן לא מודע. כשבני זוג הופכים את המשוב לתהליך מודע, הם בראש ובראשונה מסכימים על כך שזהו תהליך של "ניסוי וטעייה" שבה הלומד מתנסה שוב ושוב במגוון פעולות, ודרך המשוב לומד אם אלו אכן פעולות המפרות את המערכת או מסייגות אותה.
מערכת נישואין שבה אין מקום לטעויות, היא מערכת סגורה ונוקשה, שאינה מאפשרת למידה וממילא אינה מעודדת התפתחות. היכולת להציב גבולות, לבחון את צרכי היחיד והזוג כמו גם את צרכי המשפחה, תלויה במידה רבה באופן שבו בני הזוג מתייחסים האחד אל טעויות השני - האם הן נסלחות ומתקבלות כחלק מהתהליך ההתפתחותי או שהופכות להיות סיפור בפני עצמו שבעקבותיו בני הזוג יירתעו ויתקשו להסתגל לשינויים נדרשים.
משוב ופידבק
כשמדברים על משוב, אפשר בצדק לבלבל אותו עם הביטוי המקובל "פידבק", שכן המילה "משוב" היא התרגום העברי למילה הלועזית "Feedback". אלא שהביטוי "פידבק" נתפס בדרך כלל כסוג של משוב נקודתי, כלומר, חיזוק ועידוד פעולה שעשה האחר או ערעור ותיקון שנעשים בזמן אמת, כאשר הפעולה נעשית.
למשוב נקודתי יש ערך לא מבוטל, בפרט כאשר הוא נעשה לאחר הבנת תהליך המשוב ורכישת מיומנויותיו. אך יחד עם זאת מחקרים (Lavery & Suddon, 1962) מראים כי המשוב היעיל יותר הוא בהחלט המשוב המסכם, שנעשה מתוך חקירה הדדית של התנהגותם ורגשותיהם של בני הזוג לאחר מקבץ אירועים.
יש ערך רב להתנהגויות היומיות של כל אחד משני בני הזוג כאשר באים בסופו של יום ובוחנים אותן תחת הקונטקסט של יום שלם. באופן כזה, הפעולות אינן מנותקות זו מזו, וההבנה המערכתית נרכשת טוב יותר. לאחר העברת המשוב וקבלתו, יכולים בני הזוג לתכנן את היום הבא, בצורה יעילה ואחראית יותר למסגרת הנישואין.
מאחר וכך, ראוי לו למשוב המסכם לקבל במה במסגרת הנישואין, במה המבליטה ומרוממת אותו מעל כל האירועים ומאפשרת לבני הזוג ראיה רחבה ותועלתית. במה זו היא מסגרת זמן יומית קבועה, שבה יושבים בני הזוג יחדיו, בוחנים את רגשותיהם ההדדיים במהלך היום, ומדברים על אותם דברים שגרמו להם נחת על ידי התנהגותו של בן הזוג, או שערערו את שלוותם.
הדרך שבה בני הזוג מעבירים משוב חיובי או שלילי, נעשית באמצעות ביטוי תחושות הנחת או הקושי של כל אחד משני הצדדים, מבלי להתעלם מהצדדים החיוביים בכל סיטואציה. אם נחזור לדוגמא של לאה ואבי, כאשר ישבו השניים במסגרת הזמן המוקצבת להעברת משוב, תוכל לאה לומר לאבי: "כשהגעתי לבית וראיתי אותו כל כך מסודר ונקי, הרגשתי את האכפתיות שלך מהבית וממני, זה עשה לי טוב בלב בייחוד לאחר יום כל כך ארוך ומתיש. יחד עם זאת, חשתי פגועה מאוד מכך שדבריך נתפסו על ידי כביקורת על כך שאינני עושה את המצופה ממני".
בדברים אלו, אבי מקבל משוב חיובי על עצם פעולותיו, ובכך גדלים הסיכויים שהשינוי שעשה הפעם יחזור על עצמו פעמים נוספות, ומצד שני, לא נחסך מאבי החלק אותו ביקשה לאה לשלול, וכעת בני הזוג פתוחים לדון ברגשותיהם הדדיים. אבי ולאה יביאו את קשייהם לידי ביטוי, הדברים ילובנו, ושניהם יוכלו לנצל את המתח ביניהם לבנייה מחודשת ולהתפתחותה של מערכת הנישואין.
במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, הסיטואציה בין השניים הייתה כזאת שלא ניתן להתעלם ממנה. אך בחיי נישואין, ישנן לא מעט סיטואציות "קטנות" במהלך היום, שבהן פעולות כאלו ואחרות של שניהם גורמות לרגשות נעימים יותר או פחות לכל אחד משני הצדדים. כאשר אין בני הזוג מציפים את אותם רגשות, ואינם מאשרים או שוללים את ההתנהגות, הרגשות הללו מעמיקים ומתרחבים עם הזמן, עד שמגיעה התפרצות של אחד מבני הזוג או שניהם, או שנוצר ריחוק גדול כל כך העלול להתפתח לאדישות ביניהם.
על מנת להימנע ממתח הרסני במערכת הנישואין, צריכים בני הזוג לכונן "במת שיח" ביניהם, שבה מידי יום נבחנים יחדיו פעולותיהם ורגשותיהם, חלקם "מאושרים" על ידי העברת משוב חיובי, וחלקם "נשללים" על ידי העברת משוב שלילי, ונבחנות דרכים אחרות המקובלות על שני הצדדים כמענה לצרכיהם הרגשיים. גם אם בהתחלה צורת תקשורת זו תיראה מעושה ובלתי טבעית, אם תהיה בה התמדה ונכונות כנה של שני בני הזוג, היא תהפוך די מהר לזורמת והווה חלק בלתי נפרד מהתקשורת היומיומית בבית.
הרב שלום אביחי כהן, בעל תואר שני בפסיכולוגיה, מטפל זוגי ומשפחתי בכיר, פסיכותרפיסט ומדריך מטפלים. יו"ר איגוד חברי י.נ.ר ומרצה במכללה ללימודי נישואין ומשפחה.
שאלות, הערות והארות ניתן לשלוח במייל: avichai@ksharim.org.il