החדשות האמיתיות

חדשות.

רבים רצים אחריהם. מתמכרים להם. בכל שעה עגולה הם מוכרחים "להתעדכן", ו"המהדרין" שבהם מתעדכנים בכל מספר דקות.

הטבע האנושי רוצה ומחפש להתחדש תמיד. האדם רוצה תמיד לדעת "מה חדש".

*

האם קיים פתרון רוחני שיכול לספק את "היצר החדשותי"?

בוודאי. יתירה מכך, רק במישור הרוחני קיימות ה"חדשות האמיתיות".

הבה נסכית לדברי החכם מכל האדם, שכתב (בין היתר) את מגילת קהלת. אותה מגילה שפותחת במלים הידועות - הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. במגילה ההיא מגלה לנו שלמה המלך היכן מסתתרות ה"חדשות האמיתיות".

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, (קהלת א, ט).

אין חדשות תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה.

אולם יש מקום בו יש חדש – מעל השמש. ומהו אותו מקום? מפרש רש"י את הפסוק הנ"ל: בכל מה שהוא למד בדבר שהוא חליפי השמש אין בו חידוש, לא יראה אלא מה שהיה כבר שנברא בששת ימי בראשית, אבל ההוגה בתורה מוצא בה תמיד חדושי טעמים.

בתורתנו הקדושה שהיא "מעל השמש" בה - ורק בה - יש את החדשות האמיתיות.

בכל דור ודור מתגלים רבדים חדשים בתורה, על כל חלקיה. יתירה מזו, לכל יהודי ויהודי יש את החלק האישי והייחודי שלו בתורה, כידוע [ועל כך אנו מבקשים: "ותן חלקנו בתורתך"].

שם יש חדש.

הביטו בפניהם הקורנות של עמלי התורה ולומדיה [גם אילו שקובעים עתים לתורה]. תחושה עילאית של סיפוק ואושר רוחני-עילאי חווים לומדי התורה בכל פעם מחדש.

התורה מעניקה חיים וחיות ללומדיה. לומדי התורה הם אנשים מלאי חיוניות ורוח-חיים.

הביטו בגדולי התורה בדורינו, החיים אתנו היום עמו"ש ואילו שהלכו לעולמם. מה סוד רוח החיים שמפעמת בם? מה סוד ההתחדשות התמידית ושמחת החיים שקורנת מהם תדיר?

אין זאת אלא כי הם מחוברים בכל נימי נפשם ונשמתם למקור ההתחדשות. ל"חדשות האמיתיות" - לחדשות ש"מעל השמש". תורת חיים על לשונם.

*

פרשתנו פותחת בפסוקים הבאים:

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

התורה מציגה לפני האדם שתי דרכים. ברכה וקללה. הברכה באה בעקבות הציות והשמיעה אל מצוות ה', והקללה ח"ו באה כשהאדם "סר מן הדרך".

דיוקים רבים נידונו בדברי המפרשים בפסוק זה. אנו נעמוד על מילה אחת שחוזרת על עצמה שלושה פעמים בפסוקים הנ"ל.

היום.

הפרשה פותחת ב"היום" - רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. בהמשך - אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ... מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. ובהמשך שוב - וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ... וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם...

ידוע כי על המילה "היום" דרשו חכמים (עי' רש"י כי תבוא כו טז, ועוד) כי "בכל יום ויום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטוית עליהם", אלא שבפרשתנו קשה לכאורה לפרש את הפסוקים על פי פירוש זה. מדוע?

החלק הראשון שעוסק בברכה מתפרש אכן יפה לאור דרשה זו. אולם, כיצד נפרש את החלק שעוסק בקללה לאור דרשה זו של חז"ל, האם נאמר שגם מי שמקיים את מצוות התורה אלא שאין היא אצלו בבחינת "היום" [דהיינו, שדברי התורה אינם חדשים אצלו] תבוא עליו חלילה הקללה?

די בכך אם נאמר שאותו אדם לא יזכה לברכה, אולם תמוה לומר שהוא יקולל על כך, כי הלא סוף סוף הוא עדיין שומר את התורה.

יתירה מזו, הלא הפסוק אומר במפורש כי מדובר במצב של וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, משמע שהם סרו לגמרי מן הדרך. מהי אם כן המשמעות של המילה "היום" [לאור דרשת חז"ל הנ"ל] שמופיעה בקללה?

*

רבינו משה סופר, ה"חתם סופר", מפליא לפרש את הדברים.

ירדה תורה לסוף דעתו של מי שסר מן הדרך ומחפש ללכת אחרי אלוהים אחרים. התורה "מניחה את האצבע" על שורשה של התופעה. למה היא קרתה, מה הניע את ה"וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם".

כי לא היה "היום". לא הייתה התחדשות. התורה והמצוות היו כמיושנים אצל מקיימיהן, ומכאן הרצון לחפש "חדשות" במקום אחר.

כי אם אין חדש כאן, מחפשים אותו במקום אחר.

ומכאן, לא רחוקה הדרך להגיע עד כדי "עבודה זרה" ח"ו, כי היא "חדשה" - אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

*

מדובר בעבודה רוחנית לא קלה.

קיום התורה והמצוות בהתחדשות יום-יומית דורש מהאדם השקעה רבה. השקעה בתכני התורה והמצוות, בלימוד ענייניהם, הלכותיהם וטעמיהם, ובהתבוננות תמידית במעלתם הרוחנית העצומה של כל תפילה, מצווה ולימוד-תורה.

לא קל, אולם זוהי הדרך. והיא מניבה תוצאות בטווח הקצר והארוך.

הנה, אחת התוצאות שרשומה בפסוק הראשון של הפרשה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.

שבת שלום!

בעז"ה אנו מתכוננים להוציא לאור-עולם ספר על התורה שיכלול את המאמרים שפורסמו כאן על פרשיות השבוע, בשילוב מאמרים וד"ת נוספים.

המעוניינים לתרום להנצחה - לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו', מוזמנים ליצור קשר עם הרב בכתובת דוא"לshlomo4567@gmail.com

כמו"כ ניתן ליצור קשר בדוא"ל הנ"ל להזמנת שיעורים והרצאות (בתשלום), במגוון נושאים בהלכה ובאגדה.