המלחמה גרמה לנו להרבה דברים. מאז שהיא פרצה, חייהם של מיליוני תושבי הארץ הפכו למתוחים ומלאי חרדה, מבלי שניתנה לנו האפשרות להתאושש מהטבח הנוראי בשמחת תורה. הושלכנו באחת למצב חירום ואי ודאות מייסרת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מצב החירום משרה בכולנו להט של אחדות וסולידריות, אין חרדים, אין חילונים, לא שמאל ולא ימין. כשמדובר בחיי אדם, כשמדובר במלחמה על החיים שלנו - כולנו עם אחד.
אבל בואו נהיה כנים, בבתים פנימה, לעיתים קרובות, המציאות מורכבת בהרבה. אומנם 'על הנייר' כולם יודעים מה צריך לעשות: לרוץ לממ"ד או חדר מדרגות כשיש אזעקה, למצוא תעסוקה לילדים, להרגיע אותם ועוד.
אלא שלעיתים קרובות, מה שפעם – בשגרה שהייתה לנו היה איכשהו נסבל – הרי שבמצב מלחמה כל ריב או כל אתגר, עשוי להציף אותנו ובעוצמות גבוהות.
בואו נקרא לילד בשמו: מאז פרוץ המלחמה ישנם אצלם רבים הרבה יותר התפרצויות כעסים.
ממלחמה בחוץ – למלחמה בתוך הבית. בן רגע האווירה בבית יכולה להתלהט ולא מפיצוצי הטילים, חלילה, אלא מטונים שעולים ואווירה עכורה שהשליט מי שהתפרץ מכעס.
איך מתמודדים עם כעסים בזמן מלחמה ובכלל? לשם כך התיישבנו לשיחה עם המטפל יוסף ברודבקר שבנועם ובשפה עשירה 'מפרק' את הכעסים ומתעל אותם למקומות הנכונים.
חרדה שמובילה לכעס
"בימים אלו, האדם הכועס - שעליו מוטלת האשמה בהסלמה - גם נתפס כחסר רגישות והתחשבות", פותח יוסף את שיחתנו, "אישה יכולה לומר: 'כאילו שלא די בכל המצב, כאילו שלא מספיק שגם ככה הילדים בוכים ואני רועדת ולאף אחד אין מושג מה יהיה מחר, אנחנו סובלים גם מהעצבים שלו, ממש זה מה שחסר לנו. איפה ההתחשבות שלו, איפה קצת סבלנות'. ובאמת איפה היא - ההתחשבות? ברוב המקרים גם האדם שמתפרץ בכעסים לא רוצה בזה, גם הוא שואל את עצמו 'מה למען ה' קורה לי? איפה הסבלנות שלי? איפה ההתחשבות? הרי אני באמת כל כך רוצה להיות אבא טוב ובעל תומך אז מה יש לי?', או שהוא שואל את עצמו בכנות 'מאיפה הכעס הזה מגיע ומה אפשר לעשות אתו?'.
"כדי לענות על כך בואו נבין מה זה כעס. נלמד כיצד הכעס מושפע מהפחד והחרדה הנפוצים כל כך במצבי חירום. כשנבין מאיפה מגיע הכעס, נוכל להשתמש בכל הידע הזה כדי ללמוד על דרכי התמודדות ראשוניים ויעילים להתמודדות עם התפרצות של כעס".
"עם זאת, חשוב לומר כבר כעת", מציין יוסף, "כי אף שדרכי ההתמודדות הללו עשויים להיות יעילים, הם אינם מחליפים את התהליך המעמיק והיסודי המומלץ להשגת שליטה בכעסים עבור אלו המתמודדים עם קושי שכזה".
כעס, (לא) נעים להכיר
"רגש, ולא משנה מאיזה סוג, הוא תגובה ראשונית לאירוע שנתפס דרך החושים שלנו", מסביר יוסף, "הקב"ה ברא אותנו כך שהרגשות שלנו יעבדו כמו חוש נוסף – דרך נוספת להרגיש את הסביבה. בדיוק כפי שטעם מתוק גורם לנו לתחושה טובה ונעימה ומאותת לנו לצרוך עוד מזון חיוני ולעומתו טעם מר או מגעיל יוצר אצלינו רצון לירוק ולהקיא ובכך להגן על עצמינו, כך גם רגשות נעימים מאותתים לנו שמה שקורה כרגע הוא רצוי ולעומתם רגשות שליליים גורמים לנו אי נוחות ורצון לשנות את המצב.
"אבל, בדיוק כפי שלעתים חוש הטעם עלול לגרום לנו לרצות לאכול מתוק גם כאשר הוא מזיק, ולירוק משהו מר למרות שזו תרופה שנחוצה עבורנו, כך גם הרגשות: הם תמיד משפיעים עלינו אך לא תמיד להישמע להם באופן 'עיוור' יהיה הדבר הנכון ביותר.
"כעס נחשב כ'רגש משני', כלומר הכעס מתעורר בעקבות רגש ראשוני לא נעים כמו תסכול, השפלה ודחיה, או במקרים הנפוצים כתקופה זאת – בעקבות פחד וחרדה. בעקבות אותו רגש יתעורר בנו גם הכעס על מנת לאפשר תגובה מתאימה, בדיוק כמו יריקה שבאה בעקבות הטעם המר.
"למען הדוגמא, כאשר דוד כועס על בנו שמתחצף אליו מתעורר בו קודם כל רגש ראשוני של תסכול מחוסר ההצלחה עם הבן ואולי גם עלבון ממה שהוא מפרש כזלזול בכבודו, והרגשות הללו הם שמעוררים אצלו את הכעס בכדי שישתמש בו להגיב על מה שהוא חווה כפגיעה בו".
אז, אשאל זאת כך: כעס זה דבר טוב?
"כמו כל תגובה טבעית, הכעס הוא לא 'טוב' או 'רע' בהכרח", עונה יוסף, "ולכן השאלה המדויקת יותר תהיה 'מתי ואיך נכון להשתמש בכעס ומתי ואיך לא נכון להשתמש בו'. באופן כללי ניתן לומר כי הכעס דוחף אותנו להתנגד להתרחשות הקיימת ולעמוד על שלנו שזה דבר שעשוי להיות חיובי מאוד כאשר הוא מנוצל באופן יעיל, אך עלול גם להפוך למשהו שפוגע בכל דבר. הוא פוגע באחרים, פוגע בנו ופוגע אפילו באותו שינוי שהוא מנסה ליצור".
רגע לפני שניפול למילים גבוהות. תן לי את זה במשפט - איך אדע מתי כעס מגיע ממקום לא טוב?
יוסף מחייך ונענה לאתגר: "באופן בסיסי, בכדי להבחין האם מדובר פה בכעס חיובי או בכעס שלילי נשאל את עצמינו שאלה פשוטה: מי שולט במי? אם האדם הכועס מרגיש שאינו יכול לעצור את עצמו מלכעוס, אם הוא מרגיש חרטה, אשמה או בושה וכאב לאחר ההתפרצות – אות הוא כי מדובר פה בכעס השלילי.
"הכעס השלילי מגיע בכל מיני צורות, הוא כמובן יכול להתפרץ בזעם, צרחות ואגרסיביות, אך גם באופן מופנם ופסיבי או אפילו מרומז וציני. במקרים האחרונים, אולי יהיה קשה יותר לזהות אותו, אבל הוא יהיה שם. והוא יעכיר מאוד את האווירה".
יוסף לוקח נשימה ועובר לדבר על כעס מסוכן, כעס כרוני. "אם תגובת כעס חוזרת שוב ושוב והופכת לחלק מההתנהגות בחיים, ויותר מזה, הכעס פוגע במערכות היחסים הקרובות והרחוקות, ביכולת שלנו להיות בקשר עם אנשים, בהתנהלות בבית ובעבודה והוא גם תוקע את ההתפתחות האישית שלנו – זהו כעס כרוני מסוכן. יש לו השלכות בריאותיות מרחיקות לכת כמו פגיעה במערכת החיסונית, מחלות בדרכי הנשימה, החמרה של כאבים קיימים, סיכון גדל למחלות לב וכלי דם וכדומה".
"אומנם לא אסביר הפעם כיצד זה בדיוק משפיע על הגוף, אך עם זאת חשוב להבין כי אין מדובר פה במליצה או הפרזה, להיות אדם כועס כרונית עשוי להרוג אותנו, פשוטו כמשמעו", מציין יוסף.
ההבדל בין חרדה לפחד
בוא נחזור לכעס "רגיל", ממה הוא יכול להיווצר?
"כאן אנחנו מגיעים לקשר שבין כעס לפחד וחרדה. בימים אלו הרגשות הראשוניים שיובילו להיווצרות הכעס יהיו במקרים רבים הפחד ובעיקר החרדה.
"אסביר רגע בקצרה מה זה פחד וחרדה לעומת כעס", מקדים יוסף, "פחד הוא רגש ראשוני לא נעים המתעורר בחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים, כאשר מידת הפחד שנחוש, תלויה בשני גורמים: האחד: מידת הסכנה הנשקפת לתפיסתנו מאותו גורם. השני: המידה בה הגירוי אינו צפוי. כך למשל אנו יכולים למצוא את עצמינו חשים פחד במפגש לילי עם כלב גדול המשוטט ומאידך גם מחתול אם הוא קופץ בהפתעה מהפח.
"למרות שהפחד אינו רגש נעים, חשוב שנזכור כי הוא חיובי וחיוני מאין כמותו – הוא מאותת לנו להתרחק או להתגונן מדברים המסוכנים לנו ובכך שומר עלינו בחיים. כך למשל בזכות פחד מגבהים אנחנו נתרחק מקצה של גג ובכך נמנע נפילה, חלילה".
"היות ותחושת הפחד מיועדת להוביל אותנו להגן על עצמינו מאיומים אפשריים, התחושה גם משפיעה על גופינו במישור הפיזי", מציין יוסף, "כשאזור הסכנה במוח מופעל הוא מעלה את כמות הורמון האדרנלין המופרשת בגוף ובעזרתו עורך הכנה זריזה של הגוף להישרדות. אישוני העיניים מתרחבים כדי לקלוט כל תנועה, השרירים נדרכים כדי להתכונן לבריחה או קרב, קצב הלב ומערכת הנשימה הופכים מהירים מאוד כדי לספק את החמצן הרב שמצבי לחימה או בריחה דורשים וזיעה מופרשת כדי לצנן את הגוף, שעומד להתאמץ.
"כאשר האדם חווה איום אך אינו יודע איך להתמודד איתו הוא יחוש את כל השינויים הללו אך יקפא על עומדו כמו משותק, כנראה משום שחוסר התזוזה יכול להציל אותנו מול איומים שעלולים לתקוף לו יזהו תנועה".
יוסף עוצר לרגע וממשיך להסביר על חרדה: "לעיתים, האדם עשוי להרגיש את תחושת הפחד הלא נעימה, ואת כל התגובות הגופניות אך ללא איום ממשי המצדיק זאת. כאשר מישהו חש פחד בלא שנשקף לו איום ממשי, נאמר כי הפחד הזה הוא אינו אלא חרדה.
"כך למשל, ישנם הנתקפים חרדה מול דף הבחינה, או אפילו בחדר צפוף. למרות מתח או אי נעימות סבירים במקרים אלו האיום הנשקף כמובן אינו מצדיק תחושת פחד, אולם התגובה הרגשית על כל מאפייניה הגופניים תתרחש בכל זאת ותיצור אצל האדם תחושה של לחץ ואי נעימות רבה.
"כמובן, במרבית מקרי החרדה, היות והאיום אינו מוחשי, האדם לא ימצא דרך להתמודד איתו באופן של לחימה או בריחה, ולכן כמעט תמיד הוא יקפא על עומדו בבעתה".
"עשיתם כבר "השלכה" לכעס?
מה ההשלכות של כעסים מהסוג של פחד וחרדה?
"שאלה מצוינת, כי כאן אנחנו מגיעים לנקודה", מחייך יוסף, "פעמים רבות מתעורר בנו רגש לא נעים הגורם לנו לרצות להגיב, אך אנו מנועים מלעשות זאת. לעיתים כי אנו חוששים להגיב ישירות לגורם הפחד, למשל: להתעמת עם המנהל הבכיר שפוגע בנו. לעיתים כי באמת אין לנו שום דבר לעשות בנידון, כמו שחשים רבים בימים אלו ובפרט בעקבות הטבח הנורא.
"במקרים כאלו, מצוי מאוד שהאדם יעשה 'השלכה לא מודעת' של הרגש השלילי; יעתיק אותו מגורם התסכול - למשל כמו הבוס בעבודה שצעק עליו לעיני כולם, או, ברוח ימים אלו, כמו מרצחי חמאס ימ"ש - וישליך לעבר אנשים בסביבתו הקרובה כמו אשתו או ילדיו.
"ניתן לזהות השלכה שכזאת כאשר התגובה הכועסת מגיעה ללא גירוי מתאים, כלומר בני המשפחה לא עשו כלום או שעשו משהו לא נעים אך שאינו משתווה לתגובה הקיצונית בה משיב האב".
"כעת", טווה יוסף את מהלך הדברים, "אנו מבינים שהכעס הוא תגובה לרגש לא נעים שהתעורר בעקבות חוויה לא טובה, ושאפילו כשמטרת הכעס חשובה, הוא - לעיתים קרובות - יכול להיות מופנה לכיוונים או לאנשים לא נכונים ולפגוע בהם.
"באופן אבסורדי, בגלל שאנו מרגישים הכי בנוח ומוקפים באלו שאנחנו אוהבים, בפעמים רבות דווקא הם שיקרים לנו מכל, יהיו הראשונים שיפגעו מהשלכת כעס".
אז כאן בדיוק המקום לשאלת השאלות: האם ניתן לשלוט על הכעס בזמן התפרצות?
"מצד אחד תהא זו טעות – די נפוצה יש לומר - לחשוב שהאדם המתמודד עם שליטה בכעסים פשוט בוחר להתנהג ככה. זו טעות, שלעיתים תהיה של סביבתו של הכועס, והם יאשימו אותו בהחרבת המצבים, או של הכועס עצמו שיכחיש כי מדובר בהפרעה ויאשים את הסביבה.
"בפועל, האדם המתמודד עם בעיית כעסים לרוב מתוסכל ממנה לא פחות מהסביבה שמנסה להתגבר עליה אך ללא הצלחה יתרה, והוא אף מרגיש בתוכו כאילו 'משהו בי דפוק', מה שכמובן לא נכון".
"מאידך", יוסף ממשיך, "אף שללא הבנה מעמיקה ותרגול מושכל יהיה כמעט בלתי אפשרי להתגבר על בעיית כעסים. כאשר מבינים ומתרגלים את ההתנהגות הבריאה ניתן לאחר מכן לשלוט בכעס בקלות, ואפילו הופעתו הופכת לנדירה יותר ויותר".
יוסף עובר לטיפים מעשיים: "כעת, בוא נשיג שליטה על הכעס. נשאף לדאוג לשלושה שינויים. נתחיל מהמיידי ביותר עד לזה שדורש עבודה ממושכת אך המועיל ביותר:
"הפעולה הראשונה שנעשה זה לשלוט בהתפרצות הזעם ולבלום אותה.
"הפעולה השנייה, נלמד איך לעמוד על שלנו באופן אסרטיבי וחזק אך בקור רוח.
"הפעולה השלישית והחשובה ביותר, כעבודת חיינו, זה להכיר את עצמנו להבין את מקומנו כאן בעולם ולהישאר מי שאנחנו רק נעימים יותר, אהובים יותר".