"הוט מובייל" תפצה לקוחה: עיקלה חשבון ללא סיבה

חויבתם עבור שירות ללא סיבה?

פנו ל-עורך דין צרכנות

לפני כארבע שנים קיבלה חברת שירותי המחשוב "בר מערכות לייזר" את הצעת נציגי "הוט מובייל" להעביר אליה את קווי הטלפונים הניידים שלה.

בעקבות כשלים טכניים, נכשלה "הוט מובייל" בניוד, והתובעת ביטלה את העסקה. מכיוון שהעסקה בוטלה, הופתעה החברה לגלות שחברת הסלולר דורשת תשלום חודשי עבור שירותיה.

החברה סירבה לשלם עבור שירותים שאינה מקבלת בפועל, ופנתה ל"הוט מובייל" בבקשה לבטל את החיוב, אלא שזו כלל לא התייחסה לפנייתה, והגדילה לעשות כאשר שלחה לה מכתבי התראה על אודות החוב.

החברה עמדה על סירובה לשלם ושלחה מכתב נוסף בו הסבירה שהיא אינה לקוחה של "הוט מובייל", אך גם הפעם לא זכתה למענה. במקום, היא קיבלה הודעה שננקטו נגדה הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב בסך 2,468 שקל, במסגרתם נשלחו לעשרות צדדים שלישיים צווי עיקול על חשבונות החברה.

בעקבות העיקולים, פנתה החברה למשרד התקשורת, ורק אז הודתה "הוט מובייל" בטעותה, הסבירה שמדובר בתקלה, וסגרה את תיק ההוצאה לפועל, אך עדיין עמדה על דרישתה שהחברה תשלם לה 154.5 שקל עבור כרטיסי סים.

החברה הסדירה את חובה, ובשנת 2014 הגישה תביעה לפיצוי של 100 אלף שקל עבור הנזקים שנגרמו לה.

לטענת התובעת, בעקבות רשלנותה של "הוט מובייל" היא נאלצה לפעול במשך מספר ימים ללא קווי טלפון, דבר שמנע ממנה לתקשר עם עובדיה בזמן אמת, ופגע במוניטין ודירוג האשראי שלה.

כמו כן, טענה התובעת כי הטלת העיקול על חשבונות החברה ומשלוח ההודעות לצדדים שלישיים פגע בשמה הטוב של החברה ומהווה לשון הרע.

"הוט מובייל" השיבה שחוק התקשורת מגן עליה מפני תביעות נזיקיות פשוטות. לדבריה, כל עוד הרשלנות אינה חמורה או מכוונת, אין כל מקום לחייב אותה בפיצוי.

עוד לשיטתה, הטלת העיקול אינה מהווה לשון הרע. בנוסף, התובעת כלל לא הוכיחה שנגרמו לה נזקים, ובניגוד לאדם פרטי – היא אינה רשאית לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק על לשון הרע.

התעלמות מפניות

השופט מרדכי בורשטין קיבל את גרסתה של התובעת, וביקר במקביל את התנהלות הנתבעת, שמלבד שליחת מכתב התראה, כלל לא פעלה לסגירת החוב, והתעלמה מהפניות שקיבלה בעניין.

"הנתבעת כשלה בכך שחייבה את התובעת בחיוב מוטעה ובכך שלא מחקה את החוב שנוצר כתוצאה מטעות זו", כתב השופט, וקבע שמדובר ברשלנות חמורה, שאינה פוטרת אותה מחבות לנזקי התובעת.

מכאן, הבהיר השופט שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב כאשר פנתה לצדדים שלישיים רבים, חרף גובה החוב הנמוך, וקבע כי אכן מדובר בלשון הרע.

לפיכך, השופט קיבל את עילות התביעה, אך לא את הנזקים להם טענה התובעת – שלא הוכיחה שנגרמו לה נזקים משמעותיים כמו במוניטין או בדירוג האשראי.

בהתחשב בגובה העיקול והיקף עסקיה של התובעת, חייב השופט את הנתבעת לשלם פיצויים בסך 8,000 שקל עבור הכשל בניוד הקווים ולשון הרע, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ט. ליפר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ק. לוי

לעורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורכת דין דיאנה קורזינר ממשרד עורכי הדין קורזינר את קורזינר עוסקת בדיני משפחה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.