החלות הם ללא ספק מסמלי השבת והחג בדברי ימי ישראל, הוא אותו לחם מיוחד הנאפה לכבוד שבת, וכבר הובא מנהג זה ברמ"א שכתב - נוהגים ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב, והוא מכבוד שבת (שו"ע או"ח רמב).
והביאו לכך רמז, והיה ביום השישי וגו’ את אשר תאפו אפו.
שם החלה נגזר מן הפסוק העוסק במצוות ‘הפרשת חלה’, חכמי המקובלים קישרו את חלות השבת עם ‘לחם הפנים’ שהיו עורכים על שולחן הזהב בבית המקדש.
מנהג ישראל נפוץ הוא שהחל מראש השנה ועד אחרי הושענא רבה נוהגים לאפות ‘חלות עגולות’ טעמים רבים לשינוי בצורת החלה דווקא בזמנים של תחילת השנה פזורים בין הספרים ונציג כאן כמה מהם.
חלות אינסוף
ה"חתם סופר" זצ"ל, נתן טעם למה נהגו באשכנז לאפות את החלות מר"ה עד הושענא רבא בצורות עגולות ולא קלועות לאורך כבשאר ימות השנה. כי דבר עגול אין לו סוף וסיום, סימן טוב הוא לאריכות ימים בלי גבול, ובכדי לעשות פועל דמיוני לחזק את הסגולה במשנה תוקף נהגו כן בנ"י.
עגול כמו הבריאה
ויש שכתבו שיום ראש השנה הוא יום תחילת הבריאה כמו שאומרים בפילת היום הרת עולם : זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, ובירושלמי כתוב 'שבבריאה לא נברא שום דבר שהוא מרובע' שהכל עגול ונראה שמטעם זה אופים חלות עגולות בראש השנה.
יש לך כנפי רוח
בספרי טעמי המנהגים כתב שנוהגים לאכול חלות עגולות כדמות כנפיים בערב יום הכיפורים לרמז שביוה"כ אנו דומים למלאכים.
כתר לראשך
ויש שכתבו שהחלה העגולה גם בה יש את הסימן "שנהיה לראש ולא לזנב" שלעגול כאמור אין זנב. יש שכתבו שהחלה בצורה העגולה מזכירה גם ‘כתר’ לרמז על יום הדין בו ממליכים את הקב"ה ואמרים ‘כתר יתנו לך’ ויש שהוסיפו שצורת העיגול מורה על אחדות.
הסבר נוסף ואחר, המקשר גם הוא את החלות העגולות לעניין המלכות, מובא על פי מה שכתב המהר"י אסאד (שו"ת או"ח סי' קנז) להסביר מדוע עושים בפסח את המצות עגולות, עפ"י מה שכתבו רבנו סעדיה גאון והרמב"ם לפי שהאמינו אז בכמה אלוקות, זה בשניים וזה בשלוש. וכדי להרחיק את ישראל מאמונת הטיפשים ההם תיקנו אז לעצמם לעשות את הלחמים שלהם תמיד בעיגול, כמו שהעיגול אין לו תחילה וסוף והוא רק צורה שווה, כן אמונת בני אברהם יצחק ויעקב רק ביחיד ומיוחד יתברך שמו.