אפקט סטרייסנד הוא תופעה מרתקת שבה ניסיונות לדכא מידע - מובילים דווקא לחשיפה גדולה יותר. האפקט, שנקרא על שם ברברה סטרייסנד, מדגיש את התוצאות הבלתי מכוונות של צנזורה בעידן הדיגיטלי. כאשר מישהו מנסה להסתיר משהו, זה עלול מעורר סקרנות ותשומת לב נרחבת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ברברה סטרייסנד הייתה יוצרת אמריקאית מפורסמת, היא התגוררה בטירה גדולה על חוף הים במאליבו. בשנת 2003 הצלם קנת אדלמן צילם מהאוויר החופים לאורך חלקים גדולים של ארה"ב במטרה לחקור ולפרסם את שחיקת החופי והשינויים שקוראים בגלל הבניה בנייה, גם הממשל בארה"ב תמך בפרוייקט שנעשה למטרה של שמירה על הסביבה.
במקרה הוא גם צילם את הבית של הרבנית סטייסנט בין אלפי בתים שהועלו לאינטרנט. באותה תקופה ע"מ לראות את התמונה, היה המשתמש צריך להוריד אותה מהרשת אל המחשב האישי שלו. התמונה של סטרייסנט קיבלה 4 הורדות וצפיות בלבד.
כשנודע לה על כך שהתמונה של ביתה מופיעה ברשת, היא תבעה את הצלם ואת האתר בה הייתה התמונה על סכום עתק של 50 מיליון דולר בטענה כי התצלום פוגע לה בפרטיות. אך מהרגע שהתפרסמה התביעה והתקשורת החלה לסקר את הנושא, אנשים נכנסו לאתר ע"מ לראות את התמונה, ובתוך חודש אחד בלבד התמונה הורדה חצי מיליון פעמים!
והנה, עכשיו גם אתם זוכים לצפות בתמונה ובכך להיות הצופים ה-500,001...
מאז, כל מקרה בו מנסים להשתיק אדם או גוף ועצם הנסיון גורם לפרסום הדברים, נקרא אפקט סטרייסנט.
גם מדינת ישראל נתקלה באפקט הזה בעקבות נסיון שלה לעצור את פרסום הספר "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אותו כתב מי שעבד בעבר במוסד, אדם בשם ויקטור אוסטרובסקי. המוסד שידע שיתפרסמו בספר סודות על הארגון הגיש צו מניעה לבית משפט בארצות הברית. מה שקרה הוא שבעקבות פרסום העתירה הספר שהיה די אלמוני הפך למפורסם וקפץ בבת אחת להיות רב המכר של ה'ניו יורק טיימס'.
גם הצבא הצרפתי גילה שזה לא רעיון טוב לנסות לעצור בכוח פרסום. ב-2013 פנה המנהל לביטחון פנים של צרפת לאתר ויקיפדיה בדרישה שיסירו ערך על תחנת רדיו צבאית שבעצם היה בסיס סודי. הם אפילו עצרו עורך רנדומלי בוויקיפדיה במטרה להפעיל לחץ על האתר ואף הכריחו את אותו אדם למחוק את הערך. הערך נמחק אך אחרי כמה שעות הוחזר ע"י משתמשים אחרים. כשניסיון המחיקה הזה של מנהל ביטחון הפנים פורסם, הערך הפך להיות הנצפה ביותר בוויקיפדיה הצרפתית עם יותר מ-120 אלף צפיות!
אפקט סטרייסנט קורה פעמים רבות בעקבות תביעות השתקה בהם אנשים מבקשים לעצור פרסום או להרתיע אודותיהם ואודות החברה / הפעילות שלהם מידע שלילית. במרבית המקרים זה אכן עובד להם אך פעמים רבות זה יכול להתהפך עליהם ולו מהסיבה שיש הגנה משפטית לכל עיתונאי לפרסם את כתב התביעה ואת כתב ההגנה וכל מה שנכתב שם מתפרסם ללא חשש.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כך שאם יש נניח עסק של פיצה שמישהו פרסם עליו שהפיצה לא טעימה ואין מספיק גבינה צהובה, ובנוסף גם פרסם שהבעלים אינו ירא שמים ולובש מכנסי ג'ינס - הפוסט הזה יגיע בפייסבוק לכמה אלפי עוקבים במקרה הטוב וישכח. אך אם בעל הפיצה יתבע את אותו לקוח, הרי שבמידה והוא יחליט להילחם, הוא יאסוף חוויות של לקוחות נוספים על הפיצה הגרועה, יכתוב בכתב ההגנה גם על היחס המזלזל ועל קלקולי הקיבה שאנשים קיבלו כתוצאה מאותה פיצה נוראית. ואם לא די בכך, כלי תקשורת יכולים לסקר את תביעת הענק שתובע בעל הפיצה והפרסומים האלו בסופו של דבר יגרמו לדיבור ופרסום רב, שבמחשבה לאחור מנהל חנות הפיצה מעדיף היה להתעלם.