במשרד החקלאות, מפרסמים היום (רביעי) דו"ח מיוחד, שבודק את השינויים בהיקפי היבוא של פירות וירקות טריים לפני ואחרי הרפורמה בחקלאות ומדדי המחירים המרכזיים של מוצרים אלה.
פתיחת שוק הפירות והירקות לתחרות מייבוא היא סוגיה טעונה, הנמצאת על סדר יומם של החקלאים והצרכנים בישראל. במסגרת הרפורמה בחקלאות שנכנסה לתוקפה במרץ 2022, בוצעו שתי פעימות של הפחתת מכסים על שורה ארוכה של מוצרי חקלאות שונים, ובעיקר פירות ויקרות טריים לצריכה המקומית ולתעשייה, זאת מתוך שש פעימות מתוכננות.
לצד הפחתות המכסים, היו אמורים החקלאים, במסגרת הרפורמה, לקבל תמיכות ישירות בדומה לנהוג במדינות מערביות אחרות הרואות חשיבות בהגנה על הייצור החקלאי המקומי בהן ולשמירה על ביטחון מזון. התמיכות היו מאפשרות להם לנהל תחרות הוגנת למול היבוא, וזאת לצד תועלות אחרות, אותן מקדמת הממשלה דרך החקלאות המקומית, כגון שמירה על שטחים, הגנה על הקרקע מפני סחף ועוד.
אגף סחר חוץ במשרד בחן את השינויים בהיקפי היבוא ואת השינויים בממדי המחירים של פירות וירקות ומספר מוצרים מרכזיים בקטגוריות אלה. הפחתות המכסים במסגרת הרפורמה בוצעו במרץ 2022 ובינואר 2023. כמו כן, כיוון ששנת 2022 היתה שנת שמיטה, בה יבוא הירקות היה מוגבר, נבחנו השינויים בין השנים 2021 ו-2023.
כזכור, לרפורמה בחקלאות היו שתי מטרות עיקריות - הורדת יוקר המחייה, וקידום החקלאות המקומית. מהסקירה עולה כי למרות הורדת המכסים והגידול בכמויות הירקות המיובאים - לא נצפתה מגמת ירידה במדדי המחירים הרלוונטיים.
כמו כן, מתחדד כי הגדלת היבוא אינה פתרון קסם להורדת מחירים ומחוזקת עמדת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כי התמיכות הישירות נחוצות לשמירה על חוסנה של החקלאות המקומית, והורדת מכסים שאינה מלווה באופן זהיר, עלולה להוביל לקריסת ענפים, כפי שקרה לשום הישראלי.
אלו הממצאים
לאחר שתי הפחתות מכס -של 100% על חלק מהירקות הטריים, ו- 25%-35% על אחרים - ניתן לראות כי יבוא ירקות לישראל ב-43% מ-2021 עד 2023. בתקופה זו עלה ממוצע מדד מחירי הירקות הטריים 13.1%, לעומת עליה של כ-8.8% בממוצע מדד המחירים לצרכן.
ניתוח שלושת המוצרים המרכזיים, אשר היקף היבוא שלכם מהווה כ-63% מסך יבוא הירקות בשנים 2021 ו-2023 (שנת 2022 כזכור שנת שמיטה), מציג עלייה בכמויות היבוא בשנת 2023, ביחס לשנת 2021, וגם בממוצעי מדדי המחירים הרלוונטיים, מעבר לעלייה באותה התקופה בממוצע עליית מדד המחירים לצרכן.
היקפי יבוא ירקות טריים ומדדי מחירים בשנים 2023-2021
דוגמה ראשונה לכך ניתן לראות בענף העגבניות. מכלל הירקות הטריים המיובאים, העגבניות מהוות את החלק הארי. במרץ 2022 הופחת המכס על עגבניות במסגרת הפעימה הראשונה של הרפורמה, ובינואר 2023 הוא הופחת שוב במסגרת הפעימה השנייה (ל-85% ול-70% בהתאמה, ביחס לערכו של המכס טרם הרפורמה). בעוד שסך יבוא העגבניות גדל ב-29% מ-2021 עד 2023, ממוצע מדד מחירי העגבניות בשנת 2023 היה גבוה ב-22% מממוצע המדד בשנת 2021.
דוגמה שנייה היא בענף המלפפונים. יבוא המלפפונים מהווה כ-10% מסך הירקות המיובאים לישראל. המכס על המלפפונים ירד באותם השיעורים כמו המכס על העגבניות (ל-85% ולאחר מכן ל-70% מערכו בינואר 2022) והוא עומד כיום על 0.69 אג' לק"ג. בעוד שסך יבוא המלפפונים גדל ב-88% מ-2021 עד 2023, ממוצע מדד מחירי המלפפונים בשנת 2023 היה גבוה ב-21% מממוצע המדד בשנת 2021.
דוגמה נוספת היא בענף הבצל. בעוד שסך יבוא הבצל גדל ב-42% מ-2021 עד 2023, ממוצע מדד מחירי הבצל בשנת 2023 היה גבוה ב-29% מממוצע המדד בשנת 2021.
בענפי הפירות השונים, יבוא הפירות הטריים לישראל גדל ב-11% מ-2021 עד 2022, וב-4% מ-2021 עד 2023 והשלים בשנת 2022 כ-6% מכלל הצריכה המקומית, לעומת כ-7% בשנת 2021. מדד מחירי הפירות הטריים מורכב יותר לניתוח לעומת הירקות. כמו כן, יבוא הפירות כולל בעיקר שני מוצרים - תפוחים ואגסים, אך חלקם היחסי בסל יבוא הפירות הטריים הצמצם ב-8% מ-2021 ל-2023. בתחום זה ניתן לראות כי יבוא התפוחים ירד ב-2% משנת 2021 לשנת 2023 - וממוצע מדד מחירי התפוחים בשנת 2023 עלה ב-2% בלבד לעומת שנת 2021- כלומר פחות מסך עליית מדד המחירים לצרכן באותה התקופה (שעלה ב8.8%). יבוא האגסים ירד ב-18% משנת 2021 לשנת 2023 – בשעה שממוצע מדד מחירי האגסים בשנת 2023 עלה ב-1% בלבד, לעומת שנת 2021.
לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "אנחנו עדים הן בסקירה זו והן במקרים רבים אחרים כי השמירה על חקלאי ישראל מחויבת המציאות. הפחתת המכסים על היבוא, ללא צעדים הגנתיים לשמירה על החקלאים, הובילו לתחרות לא הוגנת שגרמה לפגיעה חמורה בחקלאי ישראל. בד בבד, המהלך, שנועד כביכול להקל על יוקר המחייה, פגע בכיסו של הצרכן הישראלי. המסקנה פשוטה: היום יותר מתמיד, עלינו לשמור על החקלאים הישראלים השומרים על הגבולות באמצעות תמיכות בחקלאים, השקעות בחקלאות ותקציבי מו"פ, ובכך נקשיב לרוב המכריע של אזרחי ישראל, שמעדיפים לאכול תוצרת ישראלית טרייה ובריאה על פני תוצרת מיובאת, ולא נכרות את הענף עליו מתבסס ביטחון המזון הישראלי"