קצין המבצעים של המחוז, נצ"מ ויקטור בוסקילה, הוא נותן העדות השלישי להיום (שני), בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, קודם לכן העידה רפ"ק לירז אמנו, עוזרת מפקד מחוז הצפון, ומפקד תחנת המשטרה של כפר כנא, אופיר שמול, מי שהיה ראש המנהלת להכנות למירון.
"מפקד משטרה במירון לא נהנה משום רגע בהר", הבהיר בוסקילה בפתח עדותו, "אלא נמצא כל הזמן בלחץ בגלל סכנה לשלום הציבור בכל מיני מתחמים בהר".
נאור: איך אתם מתכננים להתמודד עם נושא הצפיפות?
"עבודת המטה מתחילה חצי דנה לפני ההילולא. זה נראה אולי מוגז, אבל יש דברים שלוקחים זמן. כתוצאה מהפקת לקחים יש כמה צעדים שעושים כדי להקל על הצפיפות, בראש ובראשונה הוספת מסכי צפייה, והתקנות טריבונות נוספות במתחמים שונים".
"אנחנו מקבלים את מבצע מירון ללא הגבלת קהל כעובדה מוגמרת, ללא שיש למשטרה משהו לעשות בנידון, ולכן אנחנו נערכים לכך שכל מי שירצה להגיע להר, יוכל לעשות זאת".
נאור: מה התכנון של המשטרה לרגע שבו רואים שההר מפוצץ?
"ישנם כמה צעדים שניתן לעשות. חלקם נעשו השנה לראשונה כאשר מפקד המחוז הורה להפסיק את תנועת האוטובוסים לכיוון מירון, ואף הוראה להפסיק את ההדלקה של חסידות באיאן".
קרליץ: כמה זמן עוכבה התנועה בדרך למירון?
"אני לא זוכר, אפשר לבדוק את זה ביומני המבצעים".
"צריך להבין", הוסיף בוסקילה, "שישיבת בני עקיבא הוא מקום שאמור להישאר נקי לטובת החפ"ק של מד"א ולטובת מגורים של אנשים. בהדלקה של באיאן הוחלט לפתוח את שטח הישיבה כדי להקל על הצפיפות שהיתה בהדלקה, תקדים שאני לא זוכר שקרה הרבה שנים".
נאור: האם לדעתך השוטרים בשטח ידעו כל אחד מה הם צריכים לעשות?
"ההר מחולק לגזרות. בכל גזרה יש מפקד שאמור לתדרך את השוטרים, וכך נעשה לפרטי פרטים, כולל שוטרים שמובאים לתגבור מתחנות אחרות שאותם אנחנו פחות מכירים. ישנם תדריכים בחירום ובשגרה, שכל שוטר מכיר אותם".
נאור: שמענו כאן משוטרים את הסיסמה הבאה: תפקידנו לשמור על הסדר הציבורי, שזו סיסמה שללא פרטים מדוייקים לא ממש יעילים.
"אני מסכים איתך, לא הייתי בתדריכים, אבל אין לי ספק שזה נעשה".
נאור: מה היחס בין השוטרים לסדרנים?
"הסדרנים כפופים למפקדים ולשוטרים, שמוצבים בהתאם לצורך".
נאור: בדיעבד, אחרי מה שקרה, מה הם הלקחים שלך מהאירוע?
"אין יום ואין לילה שאני לא מנסה להבין מה בדיוק קרה שם. אני הייתי בזמן האסון בחפ"ק, כשחצי שעה לפני האסון סיירתי באירוע. אני חושב שצריך להתייחס לנקודות התורפה בשטח הציון ובעזרת השנים, מקומות שעליהם חשבנו כל הזמן איך להוריד מהעומס. לאורך כל השנים שלי בשטח, מעבר רבי דוב לא סומן כנקודה בעייתית בכלל, ולכן קשה לי מאד להבין מדוע האסון קרה דווקא בנקודת הזמן הזאת".
קרליץ: הצפיפות שראית בסיור שלך היה חריג?
"לא. היה צפוף, אבל לא מעבר למה שהיה בשנים קודמות".
נאור: מניין נקודת המוצא שאי אפשר להגביל את הקהל שמגיע במירון?
"ברגע שאין לנו אפשרות חוקית להגביל, אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה".
נאור: במהלך השנים לא קרו אסונות בהר מירון בכלל?
"כל שנה אנחנו נמצאים בשלבים של כמעט אסון. במקומות שישנם הצטברות של קהל שלא נע, ובתוך הציון זה אחד מהמקומות הללו, ישנו כמעט אסון מידי שנה".
ינאי: הצפיפות הזאת שהיא גורם מרכזי שיכול לגרום לאסון, מדוע אתם כמשטרה לא הגבלתם קהל?
"אין לנו סמכות".
ינאי: בוודאי שיש לכם סמכות. אם אתה כשוטר חושב שיש סכנה לשלום הציבור, יש בסמכותך להגביל את הקהל, וגם אם נניח שלא, מדוע לא התרעתם? מדוע לא פעלתם והתרעתם על כך?
"נניח ונחליט לעצור את הגעת הציבור במעגלים הרחוקים יותר, אנחנו ניתקל בזירות חדשות ומסוכנות פי כמה מהזירה במירון, של עשרות אלפי בני אדם שיתגוששו עם המשטרה".
ינאי: אני חושב שהמשטרה גם עשתה זאת בעבר בנושא הגעת מפגינים בתוכנית ההתנתקות, בהר הבית, או בברכת כהנים. מדוע גשר רבי דב מחולק לחלק עליון שתחת פיקוד בשטח תולדות אהרן, והחלק התחתון מוגדר תחת פיקוח של אחראי במתחם תולדות אברהם יצחק?
"אין לי תשובה, זה משהו שצריך לשאול את המפקד בשטח. התוכניות הללו אושרו בצורה הזאת מראש".
ינאי: מה היחס של הסדרנים בסדר הכוחות?
"ישנם סדרנים מאנ"ש שעוזרים לנו מאד, כי בסוף הכי קל לציבור לקבל הוראות מאנשים שהם 'בני ביתו'".
ינאי: תאר לי מה היה בישיבה בלשכת שר הפנים?
"בישיבה הזאת דנו בעיקר בנושאי הקורונה. בישיבה הזאת השתתף גם הפרוייקטור דאז. לא זכור לי שיצאה משם החלטה מסויימת. אמרתי שם שבמידה ויהיו הגבלות קורונה, יש צורך שהם יוטלו על כל שטח מירון, ולא רק על ההר, אחרת לא ניתן יהיה לאכוף את זה".