וועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון: מפקד תחנת המשטרה של כפר כנא, אופיר שמול, מי שהיה ראש המנהלת להכנות למירון ובאירוע עצמו היה אחראי על החפ"ק המחוזי, מסר היום (שני) עדות בפני חברי וועדת נאור, קודם לכן העידה רפ"ק לירז אמנו, עוזרת מפקד מחוז הצפון.
קודם לעדותו, הסביר שמול על העבודה שלו: "עבודת המטה שנעשית בנושא ההילולא, מטרתה להביא את כלל הנוגעים בדבר לקראת האירוע. אנחנו כן משכללים את עצמינו ומחדשים פעולות, למשל. אם בעבר היו מגיעים רכבים עד להר עצמו וחוסמים את התנועה, היום כל זה לא קיים", טען שמול.
נאור: האם אתה מודע לסוגיית הצפיפות בהר? האם בנושא הזה נעשתה חשיבה על דרכים אלטרנטיביות, או שכל שנה מתבססים על השנה שקדמה לה?
"עיקרה של תוכנית המטה היא למצוא לכך פתרונות. כמובן שהבסיס הוא ההילולא שמתקיימת מידי שנה. ישנם תמיד התייעצויות וחשיבה מחדש. אני רוצה להדגיש שלמרות שהיינו בתקופת קורונה, הורה מפקד המחוז להיערך להילולא כרגיל, בהנחה שתמיד אפשר לצמצם במידת הצורך".
נאור: מה הפתרון שנמצא בשנים האחרונות שאפשר את הגדלת מספר ההדלקות?
"הצליחו להרחיב את שטח ההר, לצמצם את מתחם המשפחות, ואפילו לסלק טריבונות שאפשרו את הפחתת הצפיפות".
נאור: האם זה פותר את הבעיה במתחמי ההדלקות?
"זה אמור לרווח קצת את המקום. לומר שזה פותר את הכול? ממש לא".
נאור: תפרט בבקשה את נושא הצימרים במושב מירון.
"ישנם אנשים ששוכרים צימרים וצריך לתת להם פתרון תנועתי, והם מקבלים אישורי מעבר מוגבלים במחסומים השונים".
נאור: היכן עוד אנשים לנים במהלך ל"ג בעומר?
"ביישובים הקרובים למירון; בר יוחאי, ספסופה ועוד, וגם על ההר עצמו, שם אנשים נזרקים בשקי שינה ובאוהלים, גם בנושא הזה נעשו שינויים רבים בשנים האחרונות".
נאור: האם בישיבת בני עקיבא ישנה גם אפשרות לינה?
"אני לא מכיר, אבל אני מניח שכן".
קרליץ: הזכרת את ההשתתפות של כלל גופי ההצלה בישיבות, מד"א, כב"א ועוד. בפועל אחרי האסון רואים בתיעודים בעיקר את אנשי איחוד הצלה והצבא, את מד"א לא ראיתי בכלל. האם אתה מכיר את זה?
"מד"א תיכללו גם את איחוד הצלה במירון, והם היו תחת פיקודם, ומבחינת סדרי פיזור הכוחות כנראה שעדיף שאיחוד הצלה ימוקמו באזור ההר".
ינאי: האם יש לך ניסיון קודם במירון, טרם היותך ראש המנהלת?
"בשנים קודמות שימשתי ככוח מתגבר לאירועי מירון, לא בתפקיד מרכזי".
ינאי: האם אתם יודעים להגיד כמה אנשים נמצאים ביישוב מירון בזמן ההילולא?
"אני לא יודע לומר כמה אנשים נמצאים ביישוב עצמו, משום שהרי בסוף מדובר על רכבים שנכנסים ולכן אין לי אומדן מדוייק".
ינאי: האם אתם מבצעים פעולות אכיפה ביישוב מירון, מתוך ידיעה שאנשים לנים ושוהים בכל מקום אפשרי?
"אני זוכר שבשנים עברו אנשים לנו בלולים ובמקומות שאינם ראויים, טיפלנו במתחמים הללו מהבחינה התברואתית, אך לא מסיבה של צפיפות. מצד שני כל סכנה בטיחותית מטופלת על ידינו".
ינאי: מדוע לא שקלתם לפנות את כלל האוהלים מהמתחמים השונים כדי לייצר יותר שטח לטובת החוגגים בזמן ההילולא?
"למיטב ידיעתי ישנם סוגיות משפטיות שגורמים לקשיים עבור המשטרה לבצע את הפינוי, ולמרות זאת דווקא השנה הצלחנו לפנות אותם משטח נוסף שבו הם היו בעבר".
ינאי: מה התשובה שאתם נותנים למצב של אר"ן או למצבי חירום של פינוי ההר כתוצאה של אירוע רב נפגעים?
"נעשו המון פעולות להיערך למצב שכזה, כולל מערכות כריזה בשפות שונות שיועדו רק למצבי חירום, וכולל תרגול ועשיית תוכנית מפורטת של כלל גופי ההצלה, מד"א, כב"א ומשטרה לאירוע חירום. יצרנו דרכים שהפכו לחד סטריים כדי שיהיה מקום לצאת, כמו למשל דרך בורמה".
ינאי: מה הפרטים של התכנון המבצעי בנקודות התורפה שאינם דרכי היציאה, למשל היציאה ממעבר רבי דב, או משטח הציון? איזה תדריך מקבלים השוטרים בשטח למקרה של אירוע חירום?
"כשאני מציב שוטר בנקודה מסויימת, הוא מקבל הוראה מפורשת כיצד להתנהג בזמן שגרה, ובזמן חירום".
ינאי: העידו כאן שוטרים שאמרו שתפקידם בשטח היה לשמור על הסדר הציבורי. האם יורדים איתם לפרטים, או שסתם מציבים אותם כדי לשמור על הסדר? עד כמה הם מתודרכים מעשית ויודעים את תפקידם?
"אין לי ספק שהתדריך היה מפורט, ושבאירוע הנוכחי השוטרים פעלו לפי הספר. אני יודע שגם אחרי שהם מוצבים בשטח, המפקדים עוברים שוב על פני השוטרים ומוודאים שהעניינים ברורים".
ינאי: האם בדיון הנרחב שהתקיים במירון ב-13/04 הבעת את דעתך?
"כן".
ינאי: אמרת בדיון הזה שציון רשב"י צריך לדעתך להישאר סגור. תסביר את דעתך?
"הסוגיה שדנו בה הייתה בעיקר בנושא הקורונה, ודעתי היה שאם נודיע שהציון יהיה סגור, פחות אנשים יבואו בהתייחס בעיקר בכל מה שקשור לקורונה".
ינאי: מי הורה על קיום של 15 הדלקות בכמה סבבים?
"את סדר ההדלקות קיבלתי מראש ענף רישוי ואבטחה, שקיבל אותם מהמרכז הארצי למקומות הקדושים, ולכן צריכים לשאול אותו".
נאור: האם כל אותם 10,000 איש עוזבים את שטח ההר אחרי ההדלקות?
"ברור לי שלא. חלקם עושים 'טישים' וחלקם עורכים מנהגי 'חלאקות' לילדים".
ינאי: כיצד אפשר באמת לשלוט שבכל הדלקה ישתתפו רק 3000 בני אדם, הרי מדובר בשטח פתוח ששונה מאולם קולנוע או אצטדיון?
"קשה מאד לשלוט בתא שטח פתוח ולהורות על כניסה של רק 3,000 בני אדם. בכל מתחם הדלקה אמורים להיות סדרנים בכניסות וביציאות ועליהם חל התפקיד של למנוע כניסה של אנשים".
"דעתי היה להשאיר בכל רגע נתון מתחם אחד שלא יתקיים בו הדלקה כדי שאם ייווצר עומס, יהיה לאנשים מקום נוסף היכן לשהות".
נאור: אבל האנשים שבאים רוצים לראות, "רוצים אקשן", מדוע שהם יעמדו במתחם ריק?
"לא כולם. חלקם באים להתפלל ולאוו דווקא רק להדלקות". עוד הוסיף שמול: "היו לנו ארבעה רחפנים, בלון תצפית ומסוק שפעלו לאורך כל המרחב"
ינאי: האם שמת רחפן באירוע המרכזי - בהדלקה של חסידות באיאן?
"לא זוכר, נדמה לי שצפינו במצלמות. הרחפנים נמצאים תחת פיקוד הגיזרה ומפקד הגיזרה".
ינאי: לא נראה לך סביר לספק ולתגבר אמצעי תצפית ברגעי ה'פיק', בזמן העומס של ההדלקה המרכזית בשטח ההר?
"אני לא ממש זוכר".
ינאי: או שאתה לא זוכר, או שלא היה. אני לתומי סברתי שיש רחפן שרואה את התנועה מלמעלה, וברגע שיש עומס אתם יכולים לפעול ולשוחח עם המפקדים בשטח, או להתפרץ ולסייע בניהול העניין.
"בעניין הרחפן, הוא לא יכול בכל מקרה לפעול מעל אנשים, בגלל נושאי תעופה, ולכן גם באסון עצמו לא הצלחנו למצוא את מקום האסון במצלמות".
ינאי: איך אתם מבינים שקרה אסון?
"זה התחיל בדיווח של נציג מד"א שנמצא איתנו בחפ"ק שיש אירוע עם נפגעים בנקודה מספר 41. ניסינו להתמקד עם המצלמות לעבר הנקודה ולא ראינו משהו חריג, לצד המשך הדיווחים מגורמים נוספים על קיומו של האירוע. הדיווחים החלו להגיע בצורה של "יש אירוע עם פצועים" , "יש אירוע עם נפגעים", ולאחר מכן "יש אירוע עם החייאות"".
ינאי: היום אחרי שהיית בחפ"ק ובמנהלת. מה הלקחים שלך להילולא של השנה הקרובה?
"לקחת את האירוע קשה מאד ברמה האישית, ואני חושב שהאסון הזה צריך לגרום לשינוי מהותי מטעם המדינה בכל מה שקשור להר מירון. ליצור מן אצטדיון ענק בשמורת הטבע שמול הר מירון".
"יש במירון עוד תאריכים משמעותיים. ראש חודש, ז' באדר, תאריך שמוגדר אצלנו מיני ל"ג בעומר, ואני חושב שיש צורך בשינוי מיידי. לקראת ל"ג בעומר אני חושב שיש לשקול את קיום ההילולא, גם כי אנחנו בשנת אבל, וגם כי אנחנו אחרי אירוע קשה".