היום (ה') התפרסם הדו"ח השנתי של המועצה הלאומית לשלום הילד וחשף נתונים קשים על מצב הילדים בישראל. על פי הדו"ח, ישראל ניצבת בראש טבלת עוני הילדים מבין 30 המדינות המפותחות וישנה חשיפה גבוהה להתעללות ותכנים שליליים באינטרנט כלפי ילדים. עם זאת, הילדים בישראל נפגעים פחות בתאונות דרכים ופושעים פחות לעומת שאר ילדי מדינות ה-OECD.
ב-40 השנים האחרונות גדל מספר הילדים בישראל ביותר מפי שניים. נכון לסוף שנת 2014, חיו בישראל 2,739,500 ילדים (33% מהאוכלוסייה). מתוכם, כ-155 אלף ללא אזרחות (רובם תושבי מזרח ירושלים), ולכ-60 אלף ילדים אין מעמד חוקי.
שיעור העוני הוכפל פי ארבעה
בשנת 2014, 31% מאוכלוסיית הילדים בישראל חיו מתחת לקו העוני. במספרים, מדובר ב-849,245 ילדים, המהווים 21.6% מהילדים היהודים בישראל ו-63.5% מהילדים שאינם יהודים. כל שניים מתוך שלושה ילדים חרדים וכ-25% מילדי העולים נמצאים מתחת לקו העוני.
בשלושים השנים האחרונות נמדד זינוק של כמעט פי ארבעה בשיעור עוני הילדים בישראל. ב-1980 עמד שיעור העוני על 8.1% ובשנת 2014 גדל ל-31%, כאשר בירושלים ובמחוז הצפון נמדדו שיעורי עוני גבוהים כמעט פי שניים מתל אביב והמרכז (57.0% ו-41.6% בירושלים ובצפון, בהתאמה, מול 18.3% ו-17.8%בתל אביב והמרכז, בהתאמה).
כך, ב-2014 הגיעה ישראל למקום השני, אחרי טורקיה, בשיעורי העוני של ילדים מבין 30 מדינות ה-OECD ועומדת במקום הראשון במדד הסיכון לעוני ילדים. ממוצע ה-OECD עומד על 19.7 אחוזי סיכון, ואילו בישראל 38.6% מהילדים נמצאים בסיכון לעוני.
יחד עם זאת, בפעילות למען רווחת הילדים, הכוללת את תחומי הבריאות, החינוך וזכויות הילד, ישראל דווקא משקיעה ועומדת במקום ה-56 מבין 156 המדינות שנבדקו. ב-2015, כ-443 אלף ילדים (16%) היו מוכרים לשירותי הרווחה. מדובר בעלייה של 52.7% מ-2001. 365,981 מילדי הרווחה הוגדרו כילדים בסיכון ישיר או משפחתי. ב-2014 דווחו לעובדים הסוציאליים 39,940 מקרי חשד להתעללות בילדים, ו-822 ילדים ובני נוער הגיעו לחדר המיון עקב ניסיון לשים קץ לחייהם.
כל ילד שלישי סובל מהשמנת יתר
תוך שלושה עשורים הוכפל אחוז הצעירים בני ה-18 שמשקלם עולה על 81 ק"ג ויותר. בחמש השנים האחרונות, סובלים תלמידי כיתות א'-ז' מהשמנה ומשקל עודף בשיעור יציב של 20.0% מהתלמידים, ו-30% מהתלמידות. נתוני הדו"ח מגלים הרגלי תזונה לקויים בקרב ילדי ישראל. כך, כל ילד רביעי בישראל אינו אוכל ארוחת בוקר, וכל ילד שני נמנע מאכילה מספקת של ירקות ופירות.
יותר תלמידים חשופים לפגיעה בבית הספר
בשנת הלימודים תשע"ה, דיווחו יותר ממחצית תלמידי כיתות ה'-י"א על פגיעה מילולית מצד מורים או תלמידים, 6.5% אמרו כי אינם חשים מוגנים בבית הספר ו-17 אחוזים דיווחו על פגיעה פיזית. בתשע"ד דיווחה מערכת החינוך על 24,169, בהשוואה ל-22,462 תאונות שאירעו בתשע"ג. מחציתן התרחש בהפסקה, שליש מתוכן בחצר המוסד.
בתשע"ד ובתחילת תשע"ה, נשרו ממערכת החינוך מספר מטריד של כ-18 אלף תלמידים (1.1%), כאשר שיעור נושרים ממוסדות החינוך הערביים גבוה כמעט פי שניים מהחינוך העברי.
הילדים בסכנה לא רק בין כותלי בית הספר, אלא גם בתוך הבית ממש. מספר הפגיעות בקטינים, ביניהן מצד מכרים ובני משפחה, זינק ב-90% בשני העשורים האחרונים, מ-6,370 פגיעות ב-1998 ל-12,082 ב-2014. בין השנים 2014-2008 נפגעו 345 ילדים בגלל שהושארו לבד ברכב.
עם זאת, שיעור הילדים הנפגעים בתאונות דרכים יורד בהתמדה, ומ-323.8 ילדים מתוך אלף ב-1991 קטן שיעור הנפגעים ל-151.2 מתוך אלף ילדים ב-2014.
תלמידים דתיים, חרדים וערבים מועדים יותר לפשיעה
כ-70% מהתיקים שפתחה המשטרה לקטינים ב-2014, היו תיקים פליליים - רובם בישובים בישובים דתיים, חרדיים, ערבים ואזורי פריפריה. מרבית התיקים נפתחו בגין עבירות רכוש, סדר ציבורי וגוף אדם.
אך למרות שמספר מעצרי הקטינים עלה בעשרים השנים האחרונות (והגיע ב-2014 ל-6,231), מספר הקטינים שהועמדו למשפט קטן ונמצא בירידה.
כ-350 אלף ילדים (12.8%) בישראל סובלים מנכויות ומחלות כרוניות, המשפיעות על התפקוד היומיומי של למעלה ממחציתם (66%). ב-2014 חיו בישראל 1,287ילדים בעלי לקות ראייה או עיוורים, כ-שליש מתוכם סובלים מעיוורון מוחלט.
הסיבה המרכזית לשיבוץ בחינוך המיוחד בשנת הלימודים תשע"ד היא לקויות למידה, מהם סובלים 41.6% מהילדים. סיבות נוספות הן מוגבלות שכלית והפרעות רגשיות או התנהגותיות קשות.