"לכובע שלי"... • כשמשה מנס ניסה לחבוש מגבעת צבעונית

"תוריד את הקנייטש", צעק עלי המשגיח בישיבה קטנה. ואני, שמרדן הייתי, הקפדתי בכל עת שהוא לא שם לב, ללכת עם הקנייטש למעלה. רק שבפעם האחרונה שנתפסתי על חם, קימט המשגיח את הכובע בעצבים ונתן לו מראה חב"די קטלני.

>> למגזין המלא - כנסו <<

הכובע אתו כולנו מסתובבים נקרא 'כובע קנייטש', על שם הקיפול שנעשה בחזיתו. קנייטש, ביידיש "קמט" ושבמקור מגרמנית: knautsch. זר לא יבין או יבחין בהבדל שבין שוליים רחבות לצרות, בין עיניים גדולות בכובע וקנייטש ליטאי עדין לכובע חב"די מרופט ומקומט כולו. יש שיחבשו רק בשבת, ורובם יסתובבו עמו יום יום, מה שבטוח הוא שעל דבר אחד כולם יקפידו - על הצבע השחור.

"אני קוראים לי מטאו", הוא מציג את עצמו ואת חנותו, "לחנות קוראים מוטילני כפילריה שופ. אנחנו כאן מ-1888, ארבעה דורות, 145 שנים. מי שהקים את העסק היה סבא של סבא שלי, קראו לו פאוסטו. לאחריו הגיע גולי, ואז דנטה ואז אני".

האיטלקים לבושים באופן נורא קלאסי, אני רואה אותם אפילו הולכים לעבודה עם חליפה מחויטת וכובע. למה זה ככה?

"אנחנו אוהבים סטייל. מילאן היא הבירה לאופנה. אפשר למצוא כל מיני סוגי אנשים איטלקים וגם לא. אם תלך ברחוב תראה אופציות שונות. אנשים גם אוהבים להיות אוריגינלים בסטייל שלהם. להיות לבושים חגיגי או יומיומי, ככה להיות לבושים, להיות מיוחדים".

איזה סוג אנשים באים לחנות שלך?

"יש לנו את כל סוגי הכובעים, קלסי, וגם אופנתי. אתה אולי תחשוב שהקלאסי זה רק לאנשים קלאסיים עם בגדים קלאסיים אבל זה ממש לא כך. גם אנשים צעירים לוקחים כובע קלאסי עם בגדי ספורט, כובעים מפעם מאוד הולכים".

זה מעניין כי לא הייתי חושב שכובע שהיה רלוונטי לפני ארבעה דורות, עדיין הולך כיום...

"נכון, אבל עכשיו הכובע הוא לא רק בשביל משהו פורמלי, לטקסים, כמו שבעיקר היה בעבר".

רגע, לפני ארבעה דורות. למה אנשים חבשו כובע?

"זה התחיל בכך שהיו צריכים אותו בשביל מזג האוויר, לקור, לרוח, לגשם וכמובן להגן מהשמש. אבל זה הפך לדבר טקסי. כל אדם היה חייב כובע. לכל אחד היו כמה כובעים שונים. כובע לעבודה, לחתונה, להלוויה, ליום ראשון ולכל אירוע בחיים היה כובע אחר. לכל כובע יש קלאס שונה. אם ראית אדם עם כובע מסוים ידעת מה הקלאס והסוג שלו, יש פתגם שאומרים אצלינו - מאה ראשים, מאה כובעים".

אז כשאתה רואה אדם ברחוב, אתה מסתכל על הכובע ולומד מי הוא?

"משנות ה-60 דברים השתנו, אנשים השתנו והאופנה השתנתה. אנשים לא לובשים כובע כל הזמן וכל אדם לובש אחרת לגמרי. במשך השנים האופנה מגיעה לכאן, ועכשיו אתה יכול לבחור לכל סוג כובע. אם אתה רוצה להיות אורגינלי ומיוחד אתה תלבש משהו קלאסי.

"לכאורה זה מוזר בשביל אנשים צעירים ללבוש כובע בורסלינו, אבל דווקא בגלל שזה מוזר ומיוחד לכן צעירים עושים את זה דווקא. כי זה ייחודי ומגניב. האבא לא לובש בורסלינו גם הסבא לא אבל הנכד כן".

אני מגיע מישראל וכל האולטרה אורתודוקסים לובשים כובעי לבד שחורים, אבל הכל יקר מאוד. אני רואה כאן בחנות כובעים זולים יותר...

"האיטלקים שעשו כובע מיוחד ליהודים בישראל, הוא נמכר גם בניו יורק. עכשיו לפעמים אתה יכול לראות אותו כובע במחיר שונה, השאלה ממה זה עשוי. באיטליה, בורסלינו יהיה רק מארנבת טופ איכות, והמחיר הוא 200 יורו, אבל אם תיקח מצמר זה יוריד את המחיר. רוב האנשים לא יבינו למה כאן יקר, אבל זה החומר. באיטליה יש לנו תוצרת טובה לכל סוגי הכובעים. מצמר, מלבד, מארנבות וזאבים. יש חברות כמו בורסלינו, פניצה וברביסיו.

"באים לכאן מישראל בטיולים וקונים כאן כובעים מיוחדים. באים ובודקים, בעיקר צעירים. הם רוצים דווקא כובע שחור או כחול כהה וכל פעם מדברים איתי על השוליים שרוצים ככה וככה וככה. אני לא מבין מה העניין אבל אני מחפש להם מה שהם צריכים. אם נוצה או בלי נוצה אני לא נכנס לזה, ולא תמיד מבין מה הם רוצים, אבל אני מתאים להם מה שבראש שלהם".

יש גם באירופה הרבה יהודים אולטרה אורתודוקס. מה אתה חושב על הראש היהודי?

"הראש היהודי? ליהודים יש ראש טוב, אבל לגבי המודה כמו שאמרתי לך, הם גם רוצים מודה אחרת. אולי צעירים רוצים צבע אחר חוץ משחור אבל זה צריך להיות כהה מאוד. היהודים אוהבים שחור, אני לא אומר לבן אדם מה הוא צריך לאהוב אבל בשבילם יש פרטים קטנים שזה הכי חשוב.

"אולי בגלל זה יש להם ראש טוב, אני לא מבין בראש רק מה שיש מעל הראש".