הָיֹה הָיָה מלך גדול שהיה לו הכל ובכל זאת לא היה מאושר. ציווה על משרתיו לצאת לחפש את האיש המאושר בעולם ולהביאו אליו, ללמוד ממנו איך להיות מאושר.
חשבו המשרתים, בטח האיש המאושר הינו הזמר הכי מפורסם במדינה. הלכו לביתו ורגע לפני שדפקו בדלת שמעו אותו צועק בקולי קולות שהוא לחוץ ושבטח ההופעה תהיה כישלון אחד גודל ורק בושות יהיה לו. סבו על עקבותיהם עוד לפני שנכנסו. ברור להם כי לא הזמר המפורסם הוא המאושר בעולם.
הלכו לביתו של העשיר הגדול במדינה. נקשו בדלת וביקשו להתרשם מעושרו הרב. הכניסם העשיר בשמחה והראה להם את כל נכסיו. מפה לשם שמו לב כי הוא אינו רגוע. כל רגע בודק עם מנהלי חשבונותיו כמה כסף יש לו והאם הוא עדיין הכי עשיר בעולם ובודק עם מנהלי אחוזתו ששום דבר נורא לא קרה לנכסיו. 'מאושר הוא לא', קבעו המשרתים.
המשיכו במסע. עברו בין הרבה אנשים ולא מצאו את המאושר האמיתי.
בצר להם התחילו לחזור אל הארמון. בדרך, במעבה היער, הם שמעו קול מנגינה שובת לב. הם החליטו להתקרב ולבדוק מי זה ומה זה.
כשהגיעו למקום, גילו רועה צאן מנגן בחליל ליד בקתה קטנה ודלה. הוא ניגן ושר. פיזז ורקד. כולו קורן אושר. 'הוא' החליטו המשרתים פה אחד, 'האדם המאושר בעולם'.
הביאו אותו לפני המלך ואמרו: 'מצאנו'.
שאל המלך את רועה הצאן 'גלה לי את סודך, איך אתה כה מאושר?'. ענה רועה הצאן: 'אינני יודע במה מדובר. אינני מבין מה המלך רוצה ממני. טוב לי וטובים חיי'.
וזה רבותיי. כל הסיפור.
המאושר האמתי אינו מרגיש 'הנה, אני. הכי. מאושר. שיש'. הוא פשוט מאושר. טוב לו וזה מספיק לו.
איך משיגים אושר? יצאנו לחקור.
הפירוש הפשוט של המילה
כולנו היינו רוצים דירה ענקית עם רכבי יוקרה בחניה. כולנו היינו שמחים למשפחה בריאה ומאושרת. אבל רגע, מה זה אושר, באיזה חנות קונים אותו ומה המחיר?
נתחיל בפירוש המילה 'אושר': כשמישהו אומר אני 'מאושר' סימן שהוא שמח, נהנה ומסופק. לפעמים אושר הוא גם בגלל שאנחנו בריאים, מוגנים ובטוחים, אוהבים או נאהבים.
פעמים שאושר הוא תחושת התלהבות ואדרנלין (ילד שקופץ בסופרלנד והוא 'צורח מאושר') ופעמים אושר הוא דווקא אדם ששוכב רגוע על שפת הנהר. ששש... בואו לא נפריע לו...
דרך עקיפה להגיע לאושר הוא 'יופי', 'כוח', 'שררה' וכמובן כסף. דרך נוספת היא לרצות מישהו. בין עם אנחנו שכירים ורוצים לרצות את הבוס (ואז אנו חשים סיפוק וממילא – לרוב – נרגיש אושר מסוים) ובין אם אנחנו אחראים על "אוצר הספרים" של הישיבה וסידרנו כל הלילה את ארונות הספרים לתפארת. כותב לכם את זה מי שהיה אחראי על ספריית הישיבה במשך חמש שנים...
יש כאלה שיהיו מאושרים מציור של הילד מהגן, או מהילד בעצמו. יש כאלה שמה שגרם להם אושר אתמול כבר לא יגרום להם אושר היום.
אם כן, אושר הוא מצב משתנה. האם אפשר יהיה לשמר אושר למשך תקופה? בואו ננסה להבין איך אנחנו יכולים להיות מאושרים לאורך זמן.
"כשאני יודע שלא הכל מושלם – אני שלם"
כאן מגיעה ההצעה החדשנית, מזווית קצת שונה, למי שרוצה להיות מאושר: ברגע שאנחנו יודעים שלא הכל מושלם בחיים ולא הכל יכול להיפתר בזה הרגע, כי לא הכל בשליטה שלי – זה יכול לגרום לנו אושר.
ברגע שנתאמץ להשיג את האושר כל הזמן, נהיה לחוצים עליו ונתאכזב אם לא נשיג אותו, לא נגיע לאושר אמיתי. לכן, ברגע שנשחרר מהרדיפה אחר האושר הנכסף - ייתכן שהוא יגיע מהר יותר.
עוד משהו: אם נחדד לעצמנו שלא יהיה לנו תמיד את מה שאנחנו רוצים – כגון חופשה ארוכה על חוף הים עם מיץ תפוזים סחוט טרי – אלא יהיו לנו הנאות קטנות בדרך, כגון שוקולד מפנק בעבודה או חיבוק של הילד, זה יכול להוביל לאושר אמיתי לאורך זמן.
אנחנו נוטים להתרגל לדברים טובים מהר ולאבד את ההנאה מכל חוויה, במהירות. ברגע שנדע להעריך את הרגעים הקטנים וחשיבותם – ממילא נהיה מאושרים מהם ובכלל הרבה יותר.
אושר במדע
לרוב, אושר במדע יהיה הסבר של הנאה או סיפוק.
אם מישהו עשה 'ספורט', הרי שהריצה עצמה או הרמת משקולות בחדר כושר – גרמו לו להנאה. ההנאה הזאת יכולה להביא לסיפוק וממילא לאושר. אבל לא תמיד זה כך. יכול מישהו לעשות ספורט והופ... נתפס לו הגב, ויותר מזה, שהוא חוזר הביתה הוא יגלה שבמקום לנוח עליו לעשות ספורט לידיים – קרי: שטיפת כלים. לא משהו שהוא מחבב במיוחד.
לכן, כדי שהאושר יהיה לאורך זמן, אנחנו צריכים לדעת שגם אם יש דברים שאנחנו עושים עכשיו וקשה לנו לעשותם (כגון דיאטה או סידור החדר) רק בהמשך אנחנו נהנה מהתוצאה וממילא נהיה מאושרים.
אושר ביהדות
אושר הוא דבר ראשון להודות לה' על מה שיש לנו. לא סתם אנחנו פותחים את היום באמירת "מודה אני". ברגע שאנחנו מודים לה' שבכלל חזרה לנו הנשמה - ממילא כל שאר הדברים שיקרו לנו היום הם בונוס. אחר כך, עוברים לברכות השחר, פסוקי בזמרה ועוד. כל היהדות מושתתת על "מזמור לתודה", אחד גדול.
אנחנו כיהודים יודעים, גם שקשה – רק לנו זה נראה כך. הקב"ה דואג שיהיה לנו את הטוב ביותר שמגיע לנו. לפעמים אנחנו רואים את הטוב כאן ועכשיו ולפעמים הוא נסתר ומגיע אחרי תקופה.
אושר הוא הקבלה שמה שיש לנו – זה מה שצרך להיות לנו. ואם זה מה שיש לנו – יש לנו הכל. איזה כיף. תודה לה' – אנחנו מאושרים!
ברגע שנעריך את הרגעים הקטנים של חיינו כמו כוח הראייה, שתית כוס מים פשוטה, דבר שלאדם שהולך במדבר אין, ממילא נעריך את הרגע הזה יותר והערכה הזאת יכולה בהחלט להוביל לאושר.
בואו להיות מאושרים בשלושה צעדים:
• 20 דקות של אושר
קבעו 20 דקות ביום שבו אתם מטפחים את האושר שלכם. כן, ממש כמו טיפוח פנים שמשקיעים בו כמה דקות בבוקר או גזימת העשבים בגינה. קבעו זמן שבו אתם דואגים שתהיו מאושרים בו. זה יכול להיות כוס קפה במרפסת על רקע השקיעה וזה יכול להתבטא בריצה קלה תוך שירים שאתם הכי אוהבים באזניות.
יש לכם יותר מעשרים דקות? מעולה. כל המרבה הרי זה משובח. 20 דקות זה המינימום בין מרוצת החיים לבין 'זמן חופשה' קטן שמגיע לנו.
• אושר מלאכותי
שלוש ארבע ו.. חיוך! זייפו חיוך, נסו להרגיש שאתם מאושרים – והופ... שום דבר לא יקרה. למה מה, חשבתם אחרת?! רגע. תנו לעצמכם כמה דקות שבו אתם 'כאילו מאושרים'. כן, כן. זה לא יבוא מיד. אבל אחרי שנזייף כמה דקות חיוך של 'הכל בסדר, אני מאושר' – ייתכן שלפתע תהפכו למאושרים. כן. טוב לנו. ב"ה.
• פעם והיום
נזכור איפה היינו לפני שנה ואיפה אנחנו היום. כולנו מתקדמים בצורה כזאת או אחרת בחיים. הן עבודה עצמית של כל אחד, הן בזוגיות, ילדים, עבודה או הגשמת חלומות.
• בונוס של אושר
תחפשו לעשות משהו משמעותי לטובת הזולת, איזו טובה קטנה, חסד קל. משהו שלא ידרוש ממכם לשנות את כל הלו"ז, אפילו "על הדרך". כל עשיית חסד לשני - גורמת לסיפוק וממילא לאושר.
מעניין לדעת! העולם אופטימי
מכון הסטטיסטיקה גאלופ בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת קנזס ערכו סקר עולמי (בשנת 2009) בו השתתפו יותר מ-150 אלף בוגרים ב-140 מדינות שונות.
תוצאות הסקר הראו שכמעט 90% חושבים שבעוד חמש שנים חייהם יהיו טובים יותר. הברזילאים והאירים היו הכי אופטימיים, המצרים והבלוגרים הכי פסימיים. הישראלים דורגו במקום ה-25.
"הנתונים מראים שאופטימיות היא תופעה כלל עולמית", אמר אחד החוקרים והשאיר אותנו מעט אופטימיים והרבה מאושרים המצב.
לעיתים המרדף אחרי האושר גורם לאנשים להיות אומללים. ולעיתים דווקא אנשים אומללים שלא רודפים אחריו – מאושרים!
ריקוד בחדר ההתאוששות
רוני רץ במהירות להספיק את האוטובוס. הוא מילא מאחר. זה לא סתם עוד נסיעה לעבודה שאסור לו לפספס. זה האוטובוס לשדה התעופה. הוא מפסיד אותו – הוא מפסיד את הטיסה. הוא הזדרז לתפוס אותו ו... נתקע באבן וקרע לעצמו איזה גיד ברגל. אמבולנס, מיון והחלטה על ניתוח חובה להצלת הרגל בהרדמה מלאה. מי מדבר עכשיו על טיסה בכלל?!
אחרי הניתוח המורכב, לאחר שאיחו לרוני את כל הקרעים, שמו אותו בחדר התאוששות. שם שוכבים החולים אחרי ניתוח ומתאוששים לאיטם אחרי חומר ההרדמה הכבד ששמו להם.
כדי להעביר להם את הזמן מדליקים בחדר התאוששות רדיו.
והינה לפתע, אחרי בקושי שלוש שעות של התאוששות – הרופאים והאחיות נדמהו למראה הבא: רוני – מגובס בכל רגלו – רוקד מוקפץ במיטה. כל כולו אחוז תזזית והוא לא מפסיק לשיר. שאלו אותו: "מה קרה, הכל בסדר איתך?". אחרי שנרגע מעט ענה להם רוני נרגש: "חשבתי לעצמי 'אוי כמה חבל שפספסתי את האוטובוס וממילא את הטיסה', אבל עכשיו תוך כדי שאני מתאושש, שמעתי ברדיו שמטוס בואינג 747 שטס לניו יורק בשעה 12:10 – המטוס בו הייתי אמור להיות – צלל והתרסק. כעת תבינו מדוע אני רוקד בחדווה?!".
בחן את עצמך – האם אתה מאושר?
20 שאלות ותשובה אחת: מה מדד האושר שלכם? • כנסו עכשיו>>
- נהניתם מהכתבה, מצאתם טעות? רוצים להחמיא, להאיר או להעיר? שמא לספר לנו האם הכתבה עזרה לכם להרגיש מאושרים יותר? כתבו כאן בתגובות או ישירות למייל: ari@kikar.co.il - אני קורא על תגובה בעיון.