אם גם אתם לא ישנים טוב מאז פרוץ המלחמה - המומחה יכול לעזור לכם

התקופה אינה פשוטה. נכון אומנם שכבר חלפו נכון להיום בדיוק תשעים יום ממתקפת הפתע והחיים כמעט ממשיכים, אבל עדיין. לא פשוט להתעורר בכל בוקר לבשורת ה"הותר לפרסום", לא קל ללכת לישון כשאנחנו יודעים שכוחותינו בעומק הרצועה, נלחמים באויב בקרבות שהם לעיתים פנים אל פנים. המחשבה על החטופים אינה נותנת מנוח, והעתיד לא תמיד נראה מזהיר.

"בדיוק אז אתה נזכר בדברים שאתה חייב להספיק מחר. אבל כשקוראים ספר, אפילו תהילים, אנחנו נמצאים במקום אחר. המקום הזה הינו נפלא להכניס אותנו למצב של שינה".

"זה משהו שאני עושה באופן קבוע", משתף אבי, "הגוף מסתגל ומתרגל לזה".

סיפור לפני השינה כמזון חיוני

"לא סתם אני אומר להורים תקפידו לקרוא סיפור לילדים לפני השינה. הסיפור שאנחנו מקריאים להם – אני קורא לזה 'מזון לחלומות'. על מה ילדים חולמים בסופו של דבר? על דברים שקרו להם, או שהם שמעו עליהם.

"הסיפור יעזור שהם לא יחלמו על מפלצות שיש בארון או דברים לא טובים - שזה הדאגות שיש לילדים. הסיפור נותן להם חומר אחר לחלומות.

"הרי חלום הינו תהליך שקריטי לאיכות שינה. מי שלא חולם אינו ישן שינה איכותית. לכן, אני מתעקש ובכל הזדמנות שיש לי אני אומר – סיפור, סיפור, סיפור.

"רק לא מזמן הוצאתי את ספרי החמישי בנושא השינה והתעקשתי להוציא אותו רק על נייר", ממשיך אבי ומשתף, "הרבה היום מוציאים ספרים דיגיטליים, אך אני התעקשתי להוציא ספר נייר, כי יש לזה השפעה אחרת לגמרי אם אני קורא בספר נייר או דיגיטלי. ספר דיגיטלי מפריש אור שזה פוגע במלטונין – הורמון השינה".

מנורת לילה בחדר הילדים? לא ולא!

אבי ממשיך ומתאר איך צריך להיראות טקס השינה: "אחרי שעשיתי את הנ"ל, אני רוצה לוודא שיהיה בחדר השינה שקט ככל שניתן, ואם מפריע לי רעש, ממישהו שנוחר או אוטובוסים וכדומה, אשתמש באטמי אוזניים. פעם זה היה נחשב יוקרתי, רק למי שטס במחלקה ראשונה, אבל היום בכל פארם מוכרים אותם. זה שימושי כל כך ויותר אנשים משתמשים בזה".

"אחרי זה, נדאג לחושך", ממשיך אבי לפרט, "אם מדובר בחדר הורים: אני רוצה חושך בצורה המקסימאלית האפשרית".

"אם מדובר בחדרי ילדים, אז בואו ננפץ מיתוס. יש כאלה שמשאירים מנורת לילה קטנה כי הילד מפחד מהחושך. ובכן", מצהיר אבי, "לא להשאיר את המנורה הזאת. הילד יכול להתרגל לשינה בחושך.

"לפעמים יש כאלה ששמים את המנורה כדי שהילד יראה שקורה משהו מחוץ לחדר ולא יחשוש שהלכנו. אך האמת היא שאם אני מרגיל אותו לתהליך שינה נכון, אני יכול לוותר על מנורת הלילה. לא רק שהיא מיותרת, היא אפילו מפריעה".

קמים באמצע הלילה? אל תדליקו את האור

כאן אבי עוצר ושואל: "איזה חדר בבית הינו המואר ביותר?", הוא משתתק לרגע ועונה: "השירותים. את אותה מנורה שיש לך במסדרון, יש לך אותה על השטח הקטן בשירותים. אם אני מתעורר באמצע הלילה והולך לשירותים - אני מדליק את האור. מה שקורה אז זה שכמות האור העצומה הזאת משבשת לי לחלוטין את תהליך השינה שאני נמצא בו".

"אצלי בחדר השירותים יש שתי אפשרויות תאורה", משתף אבי, "אחד: תאורת לד מעומעמת והשנייה תאורת לד גבוה – שנותנות לי אור במשך היום. בלילה אדליק רק את החלשה וכך אחזור לשינה בשקט.

"ברגע שהדלקנו את האור החזק באמצע הלילה נתנו פקודה למוח שנגמרה השינה. לא פלא שכשאנחנו חוזרים לישון קשה לנו להירדם".

המזרן של היום זה בהחלט לא המזרן של פעם

"ואחרי שדיברנו על טקס שינה, ניקוי רעשים ואור, אני רוצה שסביבת השינה שלי תהיה נעימה לי", ממשיך אבי בשטף, "המזרן והכרית שלי זה הדבר הבא שאטפל בו בשביל שינה איכותית.

"המזרן והכרית שלי זה המקום שאני מבלה שליש מחיי. כשמונה שעות שינה - שזה הזמן האופטימלי לשינה.

"הרבה אנשים שואלים איזה מזרן לבחור. כל אחד טוען שהמזרן שלו הוא הכי טוב. אני אומר כך: תהליך רכישת מזרן חייב להיות פיזי, שאני עצמי מרגיש את המזרן. עלי לשכב עליו ולראות אם זה העלה חיוך על פני. אם לא אל תחשבו ש'תתרגלו לזה' או 'אם הזמן יהיה טוב יותר'.

"עוד טעות נפוצה של אנשים: היה להם מזרן טוב בבית והם נהנו ממנו שתיים עשרה שנים עד שהוא התבלה. כיוון שהם חושבים שהוא היה כל כך טוב, הם אומרים: 'אני רוצה כזה מזרן אותו דבר'. אבל היי, הסיכוי שתמצא שמייצרים מזרון היום כמו שייצרו לפני עשור הוא אפסי. החברות התקדמו כבר. ומעבר לזה: אתה השתנית לחלוטין בעשר שנים. תסתכל על תמונה שלך היום ועל תמונה לפני עשר שנים - אתה אדם אחר. ולכן, המסקנה היא שעלינו לחפש מזרן שמתאים לנו כיום ולא כמו שהתאים לנו בעבר.

"על המזרן להיות נח בצורה כזאת שהשכיבה שלי תהיה ניחוחה ורגועה ללא נקודת לחץ. לא קשה מדי אך לא רכה מדי, אלא כזאת שתקבל את מבנה הגוף בנעימות.

"כמובן שיש לבדוק את מוניטין החברה והטכנולוגיה שהיא מדברת עליה", מציין אבי.

תופתעו: אתם צריכים כרית חדשה!

וממזרן איכותי, עובר אבי לדבר על הכרית: "אנחנו תמיד אומרים 'אני רוצה להניח את הראש על הכרית'. יש בכרית משהו מנחם. צריך לשים לב שהכרית תתמוך בחוליות הצוואר. הכרית צריכה לתת תמיכה אבסולוטית לחוליות הצוואר, זה יקרה בתנאי שהיא תהיה בגובה הנכון.

"הגובה שאני צריך לבחור לכרית היא כמו נעליים. כמו שבנעליים מידה 42 לא תלך עם 48 או 36, ככה בדיוק אנחנו חייבים מידה לכרית שלנו. המידה הינה לפי גובה הכתפיים. ככל שהם רחבות יותר – אני צריך כרית גבוהה יותר. רוב האנשים ישן על הצד ולכן צריך למלא את החלל בין הכתף לבין הראש בצורה כזאת שהראש לא יקרוס כלפי מטה".

אבי מנפץ עוד מיתוס נוסף: "ישנן כריות שנחשבות למאוד יקרות, ברוב המקרים, כמו 'נוצות' או 'פלומת אווז', אך אלו כריות שאין בהם שום מומנט אלסטי. אין להן יכולת לקבל את צורת הצוואר שלי. הנוצות קורסות למשקל הראש וזהו. לצערי הרב, גם בגלל שהן יקרות, וגם מהצד השני, בגלל שהן זולות, הן הכריות הנפוצות ביותר. כרית נוצות קיבלה שם של מוצר יוקרתי, אך הלכה למעשה זה לא נכון".

"מעבר לכך שהכרית לא תומכת בראש, היא גם מזהמת", מציין אבי. רגע לפני שאני מתגבר על ההפתעה שאוחזת אותי למשמע המשפט האחרון ודורש הבהרות, אבי ממשיך ומסביר מיד את הסיבה: "לנוצות יש יכולות לקבל את קרדית האבק (סוג של גו'ק מינורי שחי בתנאי אבק ולחות המפרישה צועה שגורמת לאלרגיות לבני אדם. א"ט). אנחנו במדינה חמה ומאובקת. אם נצליח שקרדית האבק לא תתמקם במקומות שהיא רוצה – אנחנו חייבים שהחומרים יהיו כאלה שלא יאפשרו מחיה לקרנית האבק.

"לכן, כרית שיש לה חמש - שש שנים, הנתונים מראים כי ארבעים אחוז ממשקלה זה צואת קרנית האבק, המסוכנת לאדם".

אבי נותן לדברים לחלחל רגע וממשיך לשתף: "אני רואה בבתי לקוחות שאני מסתובב אצלם כרית מהסבתא, או כרית אהובה מהילדות. אני מסביר שזה בסדר שאתם אוהבים את הכרית הזאת, אבל בהיבט ההגייני הבריאותי אסור לישון עליה".

משהו טוב אחד

ועכשיו, לשינה בתקופה לא פשוטה זו, תקופת המלחמה: "אם אציין בכנות, גם אני לפעמים לא נרדם בלילה בגלל המצב", משתף אבי בטון שקול, "הגם שאני מכיר את כל התרגילים והטריקים. גם אני לא ישן לפעמים. אבל זה בסדר אם לפעמים זה ככה, זה לא בסדר אם תקופה ארוכה אני לא ישן, אז אני פוגע בבריאות שלי בצורה קיצונית.

"ולכן, כל מה שאמרתי בתחילה על הצורה שבה יש להיכנס למיטה – חייבים להקפיד הקפדה יתרה על כך בתקופה הזאת.

"ומעבר לזה כדאי לעשות פעולות של נשימה שמרגיעות את הגוף וממילא כך נרגעת הנפש".

"אני מאמין בפעולות נשימה", מציין אבי, "מספיק שאני מקשיב לנשימות של עצמי – ולא בגלל שאני חושב שזה משהו הוליסטי – פשוט יש בזה משהו מרגיע מאוד. הסוד הוא להתנתק. להעביר את המחשבות למשהו אחר. הרי יש סביבנו כל כך הרבה דברים טובים. אין דבר כזה לגמור את היום – אפילו הכי גרוע שלך – שלא היה בו משהו טוב. קח את 'המשהו טוב' הזה, תודה עליו ותתרכז בו. הוא ירדים אותך".

"כשאני מדבר עם אנשים 'אחד על אחד', הם סיפרו לי בגילוי לב שהעצות שלי עובדות להם וכי הם ישנים בלילה מאושרים הרבה יותר. אם אני עוזר לאדם אחד - אני מאושר ברמות", מציין אבי בסיפוק.

לקום רבע שעה לפני השעה המתוכננת

ולסיום בוא 'נשבור' בשאלה דווקא על הבוקר. טיפ לקימה מוצלחת מהמיטה?

"אני שמח שאתה שואל את השאלה הזאת", עונה אבי בחיוך, "אני רואה נשים מתאפרות באוטו תוך כדי הפקק בדרך לעבודה, או אנשים ששותים קפה ברכב. אני אומר להם 'אם הייתם קמים עשר דקות לפני, הכל היה נראה אחרת'. הטיפ הטוב שאני יכול לתת לאדם – אם תכננת לקום בשעה מסוימת, שים את השעון מעורר על רבע שעה לפני.

"דרמה לשינה זה לא יעשה. תוכל לעשות את אותו הדבר אבל לאט. היום שלך יהיה רגוע ונינוח. אנחנו חייבים להקפיד על הדברים הללו. לפעמים זה נשמע שטויות, אנשים אומרים 'אשים את השעון על עוד חמש דקות שינה', אבל האמת היא שלא. להיפך. עוד עצה אחת חשובה שקשורה לנושא – לעולם לא כדאי להפעיל 'נודניק'. השעון צלצל – לקום".

ממש כמאמר ההלכה 'התגבר כארי' מיד בקומנו...

"הנודניק יוסיף לך עוד חמש דקות אבל הוא לא תורם לשינה כלום. 'נהפוך הוא'. הוא אפילו מבאס אותנו. הוא נותן תחושה של 'אוי נו, עוד הפעם הוא צלצל'".

אבי חותם: "אני מקבל המון פידבקים מאנשים שאני מדבר איתם. הם אומרים לי 'אבי, זה עובד'. המילים שלי הם בגובה העיניים. אני לא מדבר כמו רופא. אלו מילים ומעשים שניתן לעשות אותם עוד הערב".