בישראל: חיים יותר, שותים פחות ויותר שמנים

ישראל ממוקמת בתחתית רשימת המדינות שצורכות אלכוהול. החדשות הרעות: שיעור המעשנים גבוה מהממוצע ואחד מכל שני ישראלים סובל מעודף משקל או השמנה אם כי מדובר במספר הדומה לשאר מדינות המפותחות גם בהם סובלים התושבים מהשמנת יתר.

אורח חיים בריא יותר, מצב כלכלי טוב יותר, שיפור בהשכלה ובאיכות הטיפול הרפואי תרמו לעלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים. לפי הדו"ח, בכל מדינות ה-OECD נרשמה עלייה של לפחות 10 שנים בתוחלת החיים בלידה מ-1970, והגיל הממוצע במדינות עומד על 80.6 שנים.

תוחלת החיים הגבוהה ביותר ב-2015 נרשמה ביפן - 83.9 שנה, לאחר מכן בספרד ובשווייץ - 83 שנה. בתחתית הרשימה ממוקמות לטביה-74.6 שנה, ומקסיקו – 75 שנה. תוחלת החיים בישראל מדורגת גבוה יחסית למדינות ה-OECD, ובשנת 2015 היא עמדה על 82.1. זוהי עלייה של 10.3 שנים, מ-71.8 בשנת 1970.

תוחלת החיים גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת נמוכה. תוחלת החיים של גברים בעלי השכלה גבוהה בישראל הייתה גבוהה בכ-7.5 שנים בהשוואה לגברים בעלי רמת ההשכלה הנמוכה ביותר; בקרב הנשים הפער היה 5 שנים. מהדו"ח עולה כי אם שיעורי העישון ושתיית האלכוהול היו נמוכים ב-50%, תוחלת החיים הייתה עולה ב-13 חודשים.

נמוכים בהוצאה על בריאות

ההוצאה על בריאות לנפש במדינות ה-OECD עלתה ב-1.4% בממוצע לשנה מאז 2009, בהשוואה ל-3.6% בשש השנים שקדמו ל-2009. ההוצאה הממוצעת לנפש הגיעה בשנת 2016 ל-4,003 דולר בשנה בממוצע בקרב מדינות המפותחות.

בישראל ההוצאה נמוכה הרבה יותר ועומדת על 2,822 דולר. ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה בארצות הברית - 9,892 דולר לנפש, 17.2% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג גבוהה יותר מ-11% הייתה גם בשווייץ, בגרמניה, בשוודיה ובצרפת. בישראל ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בשנת 2015 הייתה 7.4% בלבד.

אם בוחנים את הוצאת המדינה במימון ציבורי בלבד במדינות ה-OECD, ניתן לראות כי גם כאן מיקומה של ישראל נמוך, ובעוד בגרמניה היא עומדת על 9.5 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, בישראל היא עומדת על כמחצית מכך - 4.5 אחוזים בלבד.

יותר מידי אנטיביוטיקה?

ישנם פערים משמעותיים בין המדינות במנות אנטיוביוטיקה הניטלות מדי יום. ביוון ובצרפת נפח המרשמים לאנטיביוטיקה גבוה מאוד יחסית לממוצע ה-OECD. גם בישראל השימוש עדיין גבוה יחסית. ישראל מדורגת במקום ה-13 הגבוה מתוך 31 המדינות שדיווחו, ובמקום ה-6 מתוך 13 מדינות שדיווחו על מתן אנטיביוטיקה לילדים עד גיל 9.

שיעור האשפוזים הלא הכרחיים למחלות כרוניות כמו סוכרת ואסטמה ירד ברוב מדינות ה-OECD, עובדה שמעידה על שיפור בטיפול הראשוני בקופות החולים. בישראל שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב היה גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD ועמד על 248 ל-100,000 איש, לעומת 228 ל-100,000 איש בממוצע; היא דורגה במקום ה-14 הגבוה מתוך 35 מדינות.

גם אשפוז עקב אסתמה או מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות בישראל היה גבוה מהממוצע, ועמד על 259 ל-100,000 לעומת 237 בלבד במדינות ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-16 הגבוה מתוך 37 מדינות. שיעור האשפוזים עקב סוכרת, לעומת זאת, נמוך יחסית בישראל ומדרג אותה במקום ה-6 מתוך 37 מדינות.

הישרדות לאחר סרטן המעי הגס: ישראל במקום הראשון

שיעור התמותה בתוך 30 ימים לאחר התקפי לב או אירועים מוחיים בגילי 45 ומעלה ירד במדינות רבות. בישראל שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-5 הנמוך בתמותה לאחר שבץ מוחי, ובמקום ה-12 לאחר התקף לב, מתוך 22 המדינות שדיווחו.

בקרב כלל המדינות המפותחות חל גם שיפור בשיעורי ההישרדות מסרטן. שיעור הישרדות של חמש שנים לפחות לאחר סרטן נשים היה 85%, ולאחר סרטן המעי הגס - 60%. שיעור ההישרדות מסרטן גבוה בישראל יחסית למדינות המפותחות, והיא מדורגת במקום ה-8 בשיעור ההישרדות מסרטן נשים, ובמקום הראשון בשיעור ההישרדות מסרטן המעי הגס מתוך כלל המדינות.

ירידה בשיעור המעשנים

במרבית מדינות ה-OECD הירידה בשיעורי העישון נמשכת, ויש הצלחה בהתמודדות עם השמנה ועם שתיית אלכוהול מופרזת, אך תחום זיהום האוויר מוזנח במדינות רבות.

שיעורי העישון ירדו ברוב מדינות המפותחות, אך עדיין אחד מכל חמישה מבוגרים מעשן מדי יום בממוצע בכלל מדינות ה-OECD. שיעורי המעשנים גבוהים במיוחד בטורקיה, יוון והונגריה, ונמוכים במקסיקו. בישראל 19.6% מבני 15 ומעלה מעשנים באופן יומיומי, לעומת 19% בממוצע ב-OECD, ירידה מ-24.1% בשנת 2000. העישון נפוץ יותר בקרב גברים (25.3%, לעומת 23% בממוצע ב-OECD) בהשוואה לנשים (14.1%, לעומת 15% ב-OECD).

מאז שנת 2000 ירדה צריכת האלכוהול במדינות ה-OECD, אך ב-13 מדינות עלתה הצריכה באותן שנים, בעיקר בבלגיה, איסלנד, לטביה ופולין. בישראל צריכת האלכוהול לנפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת הינה יחסית נמוכה ועומדת על 2.6 ליטר לנפש, לעומת 9 ליטר לנפש בממוצע ב-OECD.

54% מהמבוגרים במדינות המפותחות מוגדרים בעודף משקל (כולל השמנת יתר), ו-19% בהשמנת יתר בלבד. בהונגריה, ניו זילנד, מקסיקו וארצות הברית יותר מ-30% מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר. ישראל מדורגת במקום ה-15 מתוך 43 מדינות. 53% מהישראלים נמצאים בעודף משקל מתוכם 17% במצב השמנת יתר, לעומת 54% ו-19% בממוצע ב-OECD.