מהקרב על ירושלים למרדף אחר המגילות: הסיפור שמאחורי הצלת מגילת המקדש

פרק א': ב-8 ביוני 1967, בעוד קרבות מלחמת ששת הימים עדיין מהדהדים ברחובות ירושלים, התכנס צוות מיוחד במחנה שנלר בירושלים. בראשו עמד סא"ל רפי סיטון, מפקד יחידת הביון של חיל המודיעין בירושלים, שזה עתה קיבל מברק דחוף שישנה את מהלך ההיסטוריה התרבותית של ישראל.

הקמת הצוות והמכשול הראשון

ממידע מודיעיני שהגיע לצה"ל עלה שישנו סוחר עתיקות מבית לחם שמחזיק בידו מגילות יהודיות עתיקות. ותפקידו של סיטון היה למצוא את אותו סוחר.

בשלב הראשון סיטון היה צריך לחפש מידע בעיר העתיקה בירושלים על אותו סוחר. סיטון הקים צוות מובחר שכלל את מפקד היחידה שמואל גורן, סמי נחמיאס ויגאל סימון. אך המשימה נתקלה במכשול ראשון כשהמושל הצבאי של העיר סירב לאפשר לצוות להיכנס לאזורים הנדרשים. רק התערבותו האישית של אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס, פתחה בפניהם את הדרך.

חקירה מודיעינית בשטח

החיפושים הראשונים העלו חרס - איש לא הכיר את הסוחר המסתורי. אך סיטון, בתושייה מודיעינית מרשימה, הוביל את צוותו לשער הפרחים, שם רוכזו אלפי שבויים. שם, בערבית פלסטינית מושלמת שהפתיעה אפילו שוטר מקומי, הצליח לאתר את החוט הראשון. השוטר, תמורת הבטחה לשחרור, הסכים להוביל אותם לביתו של הסוחר כנדו בבית לחם.

העימות והחקירה המתוחכמת

כנדו קיבל את הקצינים החמושים בביתו בחביבות מפתיעה, אך התעקש להכחיש כל קשר למגילות. גם הבטחות לתשלום נדיב מהמדינה לא הזיזו אותו מעמדתו. בלית ברירה, הועברו כנדו ובנו לחקירה בתל אביב.

במשך ימים ארוכים ניסו החוקרים לשבור את התנגדותם, ללא הצלחה. הפריצה הגיעה כשהצליחו לגרום לבן לחשוב שאביו כבר הודה בקיום המגילות. הם הקליטו את העימות הסוער בין האב לבנו, ובהקלטה זו קיבלו סוף סוף את ההודאה המיוחלת. קנדו, שהבין שהמשחק נגמר, הוביל אותם למקום המחבוא המתוחכם בביתו, שם החזיק במגילות במשך למעלה מעשרים שנה. כפי שהובטח, סיטון שילם לו את מלוא ערכן של המגילות.

רגע השיא ההיסטורי

הרגע המכונן הגיע כשסיטון הביא את המגילות לפרופסור יגאל ידין בירושלים. דמעות ההתרגשות של הארכיאולוג הנודע סימנו את גודל ההישג: שלוש המגילות שהתגלו היו למעשה חלקים של חיבור אחד - מגילת המקדש, שמוצגת כיום בהיכל הספר בירושלים.

מורשת המבצע

מבצע הצלת המגילות מדגים את השילוב הייחודי של יכולות מודיעיניות - שפה, תרבות, חקירה מתוחכמת והבנת השטח - עם משימה תרבותית-היסטורית. זהו סיפור שממחיש כיצד, גם בעיצומה של מלחמה, כשהקרבות עדיין מתנהלים, ידעה ישראל לשלב בין הצורך הצבאי המיידי לבין החשיבות העצומה של שימור המורשת התרבותית של העם היהודי.

התוצאה - שלוש מגילות עתיקות שהוחזרו למורשת ישראל - היא עדות אילמת למבצע מודיעיני מורכב, שדרש תכנון מדויק, סבלנות אין קץ, ושילוב נדיר של כישורים צבאיים ורגישות תרבותית.

* כתבה זו מוקדשת לזכרו של חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל, שנפל בקרב בלבנון בי"ט בחשון תשפ"ה. ז'אבו נקרא לסייע בפעילות מבצעית על ידי רמ"ט גולני, מתוך הכרה בידע המקצועי העמוק שלו בתחום. יצוין כי בעבר התקיימו מקרים נוספים בהם ארכיאולוגים שולבו בפעילות מחקרית בשטח בזמן מלחמה , כפי שפורט בהרחבה במאמר זה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com