פרק כ"ו: בסדרה ארוכה בת 25 פרקים עסקנו בדמותו והגותו של רבי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), בהם הצגנו את הדעות השונות האם הוא היה רפורמי מתון, או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- הרשימה של קוניץ: 13 דברים שמותר לתלמיד חכם לעשות ואסור לעם הארץ
- הקנאי שהשווה את טעותו של משה קוניץ ל"טעות" של הנצי"ב ורבי עקיבא
- כך סוקר משה קוניץ "המשכיל" בעיתונים החרדים
- מה דעתו של הפוסק רבי משה פיינשטיין - על משה קוניץ?
- מה אנו למדים ממרן הסטייפלר זיע"א על משה קוניץ?
- האם מדפיסי ש"ס משניות השמיטו את המאמר של משה קוניץ?
תגובה ארוכה ומרתקת קבלנו מאת ר' אביתר מלאכי מחדרה, שעסק רבות בכתבי רבי משה קוניץ, שהשיג על הרה"ג ר' חיים אשר פריימן מירושלים שפרסם מאמר בו נטען שרבי משה קוניץ היה רפורמי, ושגו הרבנים שציטטוהו (ראה באריכות מאמרו במאסף תורני ישורון מ).
אנחנו נביא את תגובתו בקצרה, ובסוף הכתבה נביא את כולה כלשונה.
בתגובתו הרב מלאכי מכנה את רבי משה קוניץ לא פחות מ"רבי משה מקוניץ זצ"ל", וטוען ש"ניכרת גדולתו ובקיאותו, הן בספרו בן יוחאי, והן בספרו שו"ת המצרף על שני חלקיו".
ספר 'בן יוחאי' ו'המצרף' שכתב החכם משה קוניץ מתוך ספריתו של ר' אביתר מלאכי. נשים לב לגודל של 'בן יוחאי' בדומה לשסי"ם הגדולים, לעומת 'המצרף' הקטן. 'בן יוחאי' נכתב במגמה לשלול את טענות היעב"ץ בספרו 'מטפחת ספרים' בו הוא טען שאין קשר בין התנא האלוקי רשב"י לספר הזוהר. בספר 'ארשת'[1] טען רבי ראובן מרגליות שקוניץ זייף וציטט את היעב"ץ דברים שמעולם לא אמרם "כדי להטות דברי רבי יעקב עמדין מכוונתם, ועל ידי זה ימצא מקום לדבר גבוה". כנראה הגודל של הספר (שבימים אלו חומר הדפסה עלה הון תועפות), היה חלק ממגמה זו. ולדעת ר' אביתר מלאכי מגמתו להבליט את מעלת ספר הזוהר הקדוש כנגד המערערים ולכן הודפס בגודל ענק
הרב מלאכי לא מתבלבל מהטענות שרבי משה קוניץ היה מקורב לחוגי הרפורמים, וטוען שרבי משה קוניץ לא זלזל בגדולי ישראל גם כשחלק עליהם וגם כשציטט דבריהם, כגון השגתו על היעב"ץ עליו כתב: "ואם לא נשאתי את פני הגאון האדיר מורנו יעב"ץ ז"ל בגדלו וידו החזקה".
הרב מלאכי מאריך ומצטט את גאוני משפחת פלאג'י שציטטו את רבי משה קוניץ בכבוד, כגון החבי"ף, בנו רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, רבי אברהם פלאג'י, רבי דוד בן שמעון, וכן בדורנו הגר"ע יוסף (ראה לדוגמא יביע אומר ח"ב סימן כ"ה אות י"ד ועוד), ולכך כותב הרב מלאכי בחריפות בלשון חכמי המזרח: "וע'ני אומר דהמזלזלים בדורנו ברבי משה קוניץ בקלות ראש לאחר שרואים כמה מגדולי ישראל שיבחוהו, חייבים על ביזוי תלמיד חכם".
לשבח מציין הרב מלאכי שרבי משה קוניץ היה בקיא בתנ"ך, וחוזר על דבריו: "ופשיטא דהמזלזלים ברבי משה קוניץ לא הגיעו קרוב לקרסולי ידיעותיו בתורה".
לגבי המציאות ההיסטורית שרבי משה קוניץ היה קשור לחוגי הרפורמים מציין הרב מלאכי: "והן אמת שהיו בתקופתו חכמים להרע שאחזו בהשכלה, אך אף לא אחד מהם הוזכר לשבח כל כך אצל גדולי ישראל כמו שהוזכר הרב בעל בן יוחאי בספרו הקדוש".
סברה טובה טוען הרב מלאכי מדברי החבי"ף שתמה על היעב"ץ שדיבר נגד הספר 'חמדת ימים' בטענה מסוימת, וטען שהוא עצמו מודה שבשאר דבריו ספר 'חמדת ימים' צודק: "וכי בשביל שפוסק או רב אחד יפסוק איזה דין והוא תמוה עליו ועל דעתו סברת אותו פוסק בשביל זה יוציאנו מן הכלל?", טוען החבי"ף כנגד היעב"ץ שיצא חוצץ כנגד ספר 'חמדת ימים'. לכך טוען הרב מלאכי שהיא הנותנת כלפי ספר 'בן יוחאי' ש"אף אם יש לחלוק ולהעיר על כמה מסברותיו, בהחלט יש מרגליות רבות בספריו ולכן הזכירוהו לטובה גדולי הפוסקים".
לגבי הקדמת מהדיר ספר 'אמת ליעקב' שהגן על היעב"ץ ותקף את רבי משה קוניץ, טען הרב מלאכי שאין זו ראיה, שהרי גם המהדיר בדפוס החדש של 'לוח ארש' ליעב"ץ יצא נגד רבי שלמה זלמן הנאו (הסבר: לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי היעב"ץ כנגד החכם היהודי השנוי במחלוקת רבי שלמה זלמן הנאו), ולמרות טענות היעב"ץ, גדולי ישראל ציטטו את רבי שלמה זלמן הנאו לשבח והזכירוהו ואף אדוננו הגר"א סמך עליו.
אלא מסנגר הרב מלאכי על מהדירי ספריו של היעב"ץ שמדפיסים את ספריו החריפים ולא מצנזרים את טענותיו (שחלקן התבררו כלא נכונות) שנוהגים כפי שאמרו חז"ל (שבת נו ע"א) "אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד", וממליץ הרב מלאכי למזלזלים ברבי משה קוניץ לבל יפרסמו טענות שלא נכונות, כפי שהם לא מדברים וכותבים בעד דבריו של היעב"ץ על בעל ה'אורים ותומים' ו'כרתי ופלתי' רבי יהונתן אייבשיץ.
בהמשך מכתבו מאשים הרב מלאכי את המזלזלים ברבי משה קוניץ שחי לפני כמאתיים שנה, שיתעסקו בבעיות דורנו ובהלכות ופסקי היעב"ץ ושאר גדולי ישראל "שרוב רבני דורנו היתום אינם מקיימים".
כוונתו של הרב מלאכי כפי שכותב בהמשך דבריו, שהיעב"ץ כתב בתורת הקנאות (דפוס לבוב תר"ל עמוד 56) דברים קשים על "רב" שמוסר שיעור תורה לנשים, אלא שהיום על דברי היעב"ץ עוברים רבנים רבים, המרצים לנשים ואף יש ארגונים שלמים כאלו שמוסרים שיעורי תורה לנשים, דברים שהיעב"ץ סבר שהם אסורים מדין תורה וכן עוד גדולי ישראל.
הרב מלאכי לא מהסס, ומבקר רבנים מפורסמים שסברו שיש לקיים את מאמרם ז"ל "חכמה בגוים תאמין" ולמדו בהגותו של החכם הנוצרי דייל קרנגי, וכך דבריו החריפים: "בכלל רוב רבני דורנו מתירים דברים תמוהים, אתה בעצמך הבאת שיבוש נורא שחלחל אצל "רבנים" בדורנו שמפנים את תלמידם לעיין בספרי גויים בשביל "לרכוש ידידים והשפעה", רחמנא ליצלן מהאי דעתא. שילמדו בספרי הקודש, ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא".
- מה התבטא הגר"ג אדלשטיין על דייל קרנגי?
- מה המשגיח הרב דסלר למד מדייל קרנגי?
- המתנה של ראש הישיבה: ספרו של דייל קרנגי
לגבי טענותיו של הכותב ב'ישרון' שרבי משה קוניץ לא היה לבוש בכובע וחליפה, מגיב הרב מלאכי: "ומה שהבאת בשם רב אחד מקובץ ישרון על שלא לבש כובע וחליפה, זאת טענה שאינה שווה התייחסות ואין לה שום שורש בהלכה. אדרבה, שיסביר מדוע בדורות האחרונים נמשכים אחר הנצרות בלבישת כובע וחליפה שחורים... ויש בידי אורך בזה ממקורות מגדולי ישראל ואולי בעתיד נפרסמו בע"ה".
- פרסום תמונה בראש הספר - מעיד על השקפה פסולה?!
- תמונת המחבר בספר תורני - צעד נפוץ או מהלך משכילי?
- "מחבקים ומנשקים" | היחס הנלהב לאיור של רבי יהונתן אייבשיץ - והעקיצה של היעב"ץ
- "אני לבוש בבגדי נוצרים", אמר הרב מבריסק
הרב מלאכי משיג בחריפות על הכתבה בה ציטטתי את דברי הרב פריימן מקובץ ישרון בהאי לישנא:
"אומנם נטען שהחתם סופר בכל מלחמותיו הכתובות עלי ספר לא הזכירו לגנאי, ורק בסוף ימיו כתב בחת"ס במפורש (קובץ תשובות סי' צ) על שמועה בשם 'הרב המאירי': "מצוה למוחקו, כי לא יצא מפה קדשו, והוא דעת האומרים לרשע צדיק באמונתו יחיה, ויעוין בהקדמת בן יוחאי", ונראה שכוונתו על ציטוט שהובא ב'בן יוחאי' שהשווה בין אמונת הנוצרים לאמונת העם היהודי, עפ"ל".
טוען הרב מלאכי: "יש לך למחוק הדברים בדחיפות, ובוודאי את הביטוי הנורא "עפ"ל", ואני אשיב עפ"ל על הדברים האלו, כי בהחלט כוונת החת"ם סופר לציין לדברי רבי משה קוניץ לשבח".
יעויין בסוף הכתבה בראיה ברורה מדברי הרב המאירי שהביא והסביר כוונת החת"ם סופר שהסתמך על ספר בן יוחאי והביאו כראיה לדבריו ולא כדי לבזותו.
לגבי ביקורתו של כותב יתד נאמן הרב ראובן אליצור מעיר הרב מלאכי "בסתם הטריח את עצמו הרב ראובן אליצור דכבר שאל העץ יוסף בשם האלשיך (שושנת העמקים ז', ו') היאך יתכן שהלך רבי עד רומי, ותירץ שיש עיר קרובה הנקראת רומי וכו', וכפי שהביא שם בספר שדה צופים על הש"ס".
לגבי טענתו של הרב אליצור שרבי משה קוניץ לא הזכיר את המופתים שחז"ל ייחסו לרבי יהודה הקדוש, כי הוא אינו מאמין בכך, מגיב הרב מלאכי: "ואין להקשות על שלא הזכיר מעשה מסויים על רבי יהודה הנשיא בהקדמתו הקצרה שנדפסה לפני המשניות, וגם משם ניכרת גדולתו לעין כל רואה".
לגבי טענתו של הרב אביעד נייגר שרבי משה קוניץ היה רב, וטעותו שתמך ברפורמים דומה לטעותו של רבי עקיבא שתמך במשיח השקר בר כוכבא, וכן למרן הנצי"ב מוואלז'ין שתמך בתנועת 'חיבת ציון' טוען הרב מלאכי: "ומה שהזכרת בשם הרב אביעד נייגר, ראויים הדברים לאומרם, וצדקו דבריו בהחלט".
בעסיסיות תוקף הרב מלאכי את 'יתד נאמן' שפרסם את מאמרו של הרב ראובן אליצור כנגד רבי משה קוניץ בהאי לישנא: "ועל מה שכתבת: "לנו נותר לתהות מה טומן לנו העתיד? אלו גאוני עבר שמכונים כיום ב'יתד נאמן' לשבח, לעתיד נגלה שהם רפורמים?!" בזה אנחנו מסכימים, כי פשיטא לן דעוד יתפסו כמה אשר בשם רבנים יכונו, וכפי שנתפסו כמה רשעים כדוגמת... שר"י...".
את דבריו מסיים הרב מלאכי: "הכלל העולה, דאין לנו לזוז מדברי גדולי ישראל אשר שיבחוהו ולמדו בתורתו".
המכתב המלא
לכבוד ישראל שפירא
מצורפת תגובתי בעקבות כמה דברים שנכתבו על רבי משה מקוניץ זצ"ל, וזה החלי בעזרת ה' צורי וגואלי.
הנה לכל מעיין בספריו של רבי משה מקוניץ ניכרת גדולתו ובקיאותו, הן בספרו בן יוחאי, והן בספרו שו"ת המצרף על שני חלקיו (ולצערי עוד לא זכיתי לשאר ספריו ולכן איני יכול להזכירם), ולענ"ד שו"ת המצרף הוא אחד מספרי השו"ת הנפלאים והגאוניים שנכתבו (ואף שיש להעיר על כמה דברים שם), ומה שטוענים על הגאון המחבר בעניין השכלה, כבר ניכר לכל מעיין בלשונות ספרו הכבוד הגדול שחלק לגדולי ישראל, וחלילה לומר שזלזל בהם, ראה לדוגמא שו"ת המצרף (ח"א סימן ס"ו) שציין מה שכתב על הגאון יעב"ץ בספרו בן יוחאי בזו הלשון: "ואם לא נשאתי את פני הגאון האדיר מו' יעב"ץ ז"ל בגדלו וידו החזקה, למען האמת, גם את הרב יהודה" וכו',עיי"ש.
כבר הארכת בעניין רבי משה מקוניץ והבאת התומכים בו והמתנגדים אליו, ואצטט כמה דוגמאות מגדולי ישראל שהזכירוהו, ביניהם רבנו החבי"ף בכמה מקומות (החפץ חיים סימן צ"ד אות כ"ד, נפש חיים מערכת ח', ועוד מקומות רבים), וראה בספרו תורה וחיים אות ק"י שציטט את שו"ת המצרף (ח"א סימן ס') וכן הזכירו בזה בנו רבנו רחמים נסים יצחק פלאג'י בהקדמת ספרו "אנ"ך יפה", ולפלא הוא שהרב צוטט שם דווקא בעניין תשובתו על נידוי למבזה תלמיד חכם, וע'ני אומר דהמזלזלים בדורנו ברבי משה מקוניץ בקלות ראש לאחר שרואים כמה מגדולי ישראל שיבחוהו, חייבים על ביזוי תלמיד חכם, וזו לשון סוף תשובתו שם: "ונראה זה היה קשה לרש"י (ברכות יט.), לכן כתב בברכות שם וז"ל השתא משמע שנדו כ"ד נדוים לכבוד הרב ע"ש. רוצה לומר שהמזלזל בכבוד תלמיד חכם לבד הרי הוא מנודה בכ"ד נדוים. ונראה שזה מטעם שפגם בכ"ד ספרי קדש שצריך הת"ח להיות בקי בהם כדאתמר במדרש" עכ"ל. וברור לכל קורא בספרו שאין לפקפק בבקיאותו בתנ"ך של הגאון רבי משה מקוניץ.
וכבר הארכתי בעניין חיוב בקיאות התנ"ך לת"ח בהערה בתשובתי על מצב השחיטה בדורנו, ויעויין שו"ת תורה לשמה סימן רנ"ד. ופשיטא דהמזלזלים ברבי משה מקוניץ לא הגיעו קרוב לקרסולי ידיעותיו בתורה. והן אמת שהיו בתקופתו חכמים להרע שאחזו בהשכלה, אך אף לא אחד מהם הוזכר לשבח כל כך אצל גדולי ישראל כמו שהוזכר הרב בעל בן יוחאי בספרו הקדוש.
ועיין גם בספרי רבנו אברהם פלאג'י שהזכירו (אברהם אזכור מערכת ת' אות ס"ג, מערכת ע' אות ס"ב, שו"ת ויען אברהם אבן העזר סכ"ב, חו"מ סימן א' ועוד), גם בספר שער החצר לרבנו דוד בן שמעון (אות כ"ז, ועיין בזה בשו"ת המצרף ח"ב סימן ר'). גם הרב עבדיה יוסף לא נמנע מלהזכירו (ראה לדוגמא יביע אומר ח"ב סימן כ"ה אות י"ד ועוד).
ובספר המעלות לשלמה לרבנו שלמה חזן (דף טו ע"ב אות נ') כתב וז"ל "בן יוחאי, משיג על כל מי שגמגם על ספר זוהר הקדוש שאינו מרשב"י ובפרטן הגאון יעב"ץ בספר מטפחת ספרים שנדפס בש' התקכ"ח לב"ע, שהרבה להביא ראיות שאין ספר הזוהר מרשב"י כמו שיעו"ש בספרו, הר"ב ספר בן יוחאי הנזכר דחה כל ראיותיו אחת לאחת למצוא חשבון, גם הביא כל המקומות שנזכר בהם רשב"י בש'ס בבלי וירושלמי ספרא וספרי ותוספתא, גם יישב כל המאמרים שנראה בהם כעין סתירה מממרא שנאמרה בשם ר"ש סתם, לממרא שנאמרה בשם רשב"י, גם נתן טעם לדבר דלמה פעמים נקרא בשם ר"ש סתם ופעמים בשם רשב"י, ועוד האריך הרחיב בענייני ושבחי הרשב"י הכל בחריפות ובקיאות גדול מבהיל את הרעיון, חברו הרב כמוהר"ר משה בן רב מנחם מענדל קוניץ מאובן, נדפס בווין שנת התקע"ח לב"ע", עכ"ל. צא וראה עד היכן שבחיו מגיעים אצל גדולי ישראל.
ואין מקום להאריך בדברי רבנו החבי"ף בספר כל החיים (מערכת ה' אות ח"י דף טו"ב ואילך באורך ובטוב טעם ודעת) והמעיין יעיין שם בכל דבריו, אלא שיש להזכיר חלק קטן מלשונו בתמיהתו על היעב"ץ שדיבר נגד הספר הקדוש חמדת ימים (שאלת יעב"ץ ח"ב סימן פ"ג), וזו לשונו שם: ועל התמיהא הגדולה אשר תמה מספירת העומר ככתוב שם וכו' אם כן הרי הוא מודה כי בכל הספר הזה אין בו שום נידנוד עבירה חלילה ממה שחשבו, אם כן מה יענה ליום שידובר בו כמה דינים ופסקים ומוסר מלכים מרז"ל והמקובלים ז"ל אשר נתונים המה בתוך ספר הלזה כי כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, וכי בשביל שפוסק או רב אחד יפסוק איזה דין והוא תמוה עליו ועל דעתו סברת אותו פוסק בשביל זה יוציאנו מן הכלל? אפילו טעה טעות מפורש ובדבר משנה כבודו במקומו מונח" וכו' עיי"ש. נמצא כי אין כל סיבה שרבנו החבי"ף יגיע לכדי ביזוי לרבי משה מקוניץ, אף אם יש לחלוק ולהעיר על כמה מסברותיו, ובהחלט יש מרגליות רבות בספריו ולכן הזכירוהו לטובה גדולי הפוסקים.
ואעיר עוד כמה הערות.
מה שכתבת בשם הקדמת המהדיר לאמת ליעקב שהגן על היעב"ץ ותקף את רבי משה מקוניץ, אין זו ראיה, גם המהדיר בדפוס החדש של לוח ארש ליעב"ץ תקף את רבי שלמה זלמן הענא, ואנחנו רואים שגדולי ישראל ציטטוהו לשבח והזכירוהו לא פעם (ראה לדוגמא המעלות לשלמה חזן דף פה ע"ב אות ח' שכתב: "צוהר התיבה-ספר דקדוק להחכם המדקדק הגדול כמוה"ר שלמה זלמן הענא אשכנזי ז"ל וכו', וכן סמך עליו זקני הגר"א כמבואר בסוף ספר תוספת מעשה רב דפוס ירושלים תרנ"ו סימן ר"מ ועוד בספרי גדולי ישראל), אלא דכבר אמרו חז"ל (שבת נו ע"א) אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד, ולכן ודאי שמהדירי ספרי היעב"ץ ישמרו דבריו כבבת עיניהם ומכאן אין להקשות, וזה ברור (וגם את רבי יהונתן אייבשיץ תקפו, ובדורנו אין ירא שמים שיפקפק בו זיע"א).
אדרבה, אנכי הרואה שרוב רבני דורנו היתום אינם מקיימים דברי היעב"ץ וגדולי ישראל בכמה עניינים, הרי היעב"ץ כתב בתורת הקנאות (דפוס לבוב תר"ל עמוד 56) דברים קשים על "רב" שמוסר תוכחת (דהיינו "שיעור" תורה) לנשים (ויעויין בספר משא חיים לרבנו חיים פלאג'י דף ד. בשם גדולי חכמי הספרדים בזה), והנה היום קמים "רבנים" המרצים לנשים בטענות והתחכמויות, ויש ארגונים שלמים כאלו שכבר יצאו נגדם גדולי ישראל ובכל זאת רוב הציבור נגרר אחרי כאלו, השם יצילנו מהם ומהמונם.
ובכלל רוב רבני דורנו מתירים דברים תמוהים, אתה בעצמך הבאת שיבוש נורא שחלחל אצל "רבנים" בדורנו שמפנים את תלמידם לעיין בספרי גויים בשביל "לרכוש ידידים והשפעה", רחמנא ליצלן מהאי דעתא. שילמדו בספרי הקודש, ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא.
- מה התבטא הגר"ג אדלשטיין על דייל קרנגי?
- מה המשגיח הרב דסלר למד מדייל קרנגי?
- המתנה של ראש הישיבה: ספרו של דייל קרנגי
ועד שצריך למצוא מה לדבר נגד גדולי העבר אשר נשמתם כבר בגן עדן, יותר צריך למצוא לדבר על מצב דורנו ולהרחיק הצעירים מהשקפות שאינן בדרך התורה.
ומה שהבאת בשם רב אחד מקובץ ישרון על שלא לבש כובע וחליפה, זאת טענה שאינה שווה התייחסות ואין לה שום שורש בהלכה. אדרבה, שיסביר מדוע בדורות האחרונים נמשכים אחר הנצרות בלבישת כובע וחליפה שחורים... ויש בידי אורך בזה ממקורות מגדולי ישראל ואולי בעתיד נפרסמו בע"ה.
ולגבי מה שכתבת:
"אומנם נטען שהחתם סופר בכל מלחמותיו הכתובות עלי ספר לא הזכירו לגנאי, ורק בסוף ימיו כתב בחת"ס במפורש (קובץ תשובות סי' צ) על שמועה בשם 'הרב המאירי': "מצוה למוחקו, כי לא יצא מפה קדשו, והוא דעת האומרים לרשע צדיק באמונתו יחיה, ויעוין בהקדמת בן יוחאי", ונראה שכוונתו על ציטוט שהובא ב'בן יוחאי' שהשווה בין אמונת הנוצרים לאמונת העם היהודי, עפ"ל".
יש לך למחוק הדברים בדחיפות, ובוודאי את הביטוי הנורא "עפ"ל", ואני אשיב עפ"ל על הדברים האלו, כי בהחלט כוונת החת"ם סופר לציין לדברי רבי משה מקוניץ לשבח, דהנה בשיטה מקובצת לבבא קמא דף קיג. כתב בשם הרב המאירי שם:
ולענין פסק כתב הרב המאירי ז"ל וזה לשונו היה המוכס מעובדי האלילים הקדומים שאינם גדורים בדרכי הדתות והבריח ממנו את המכס הואיל ואין כאן גזל גמור ולא חילול השם אין מקפידין על כך וכו' עיי"ש.
וברור לכל מעיין שהחת"ם סופר התכוון לדבריו של הרב בן יוחאי בהקדמתו שכתב בעניין האומות שמאמינים בקב"ה ואינם כופרים בו, וציין לכמה מאמרי חז"ל, לדברי הנודע ביהודה ועוד גדולים שהגנו על האומות שבזמנם, ועל זה סיים "כל צדיק באמונתו יחיה" אבל הוסיף שם "והממרה במלכו ובאלהיו בעונו ימות", והדברים פשוטים.
גם הלשון של ספר בן יוחאי בדף י. ד"ה והוכחה אינה צריכה להתפרש כדעת המעיר, אלא אדרבה נגד הרואים בזוהר חידוש ולא אור קדמון. ודו"ק. כאן המקום להעיר שהטענה שכביכול התיר תפלה מעורבת אינה נכונה ולא מופיע זכר לזה בנוגה צדק ובאור נוגה. וחבל שמפרסמים בלי לבדוק הדברים.
וכפי שהזכרת, בסתם הטריח את עצמו הרב ראובן אליצור דכבר שאל העץ יוסף בשם האלשיך (שושנת העמקים ז', ו') היאך יתכן שהלך רבי עד רומי, ותירץ שיש עיר קרובה הנקראת רומי וכו', וכפי שהביא שם בספר שדה צופים על הש"ס. ואין להקשות על שלא הזכיר מעשה מסויים על רבי יהודה הנשיא בהקדמתו הקצרה שנדפסה לפני המשניות, וגם משם ניכרת גדולתו לעין כל רואה.
ומה שהזכרת בשם הרב אביעד נייגר, ראויים הדברים לאומרם, וצדקו דבריו בהחלט.
ועל מה שכתבת:
לנו נותר לתהות מה טומן לנו העתיד? אלו גאוני עבר שמכונים כיום ב'יתד נאמן' לשבח, לעתיד נגלה שהם רפורמים?!
בזה אנחנו מסכימים, כי פשיטא לן דעוד יתפסו כמה אשר בשם רבנים יכונו, וכפי שנתפסו כמה רשעים כדוגמת חיים ולדר שר"י...
וכדאי לסיים בלשון חשובה מתוך ספר משפט צדק על תהלים בסימן שכ"ב בשם ספר הברית:
"ובכן תזהרו מאותם הפונים לדיעות אחרות וכו' אם יפסעו פסיעה לבר משולחן ערוך השולחן הטהור והקדוש המסורה בידינו בפרט אם ידרכו באיזהו דרכים המנגדים לשולחן ערוך הרחק מעליהם דרכך ואל תקרב אל פתח ביתם. ורבים אשר הולכים אחר החקירה עפ"י שכל משליכים אחר גיוום כמה וכמה דינים הקדושים מתורתינו הקדושה וקל בעיניהם לעבור עליהם. חלילה וחלילה לדבק עמהם רק חזק ונצור תושיה כפי המבואר בארבע שולחן ערוך כי הן הן גופי תורה שבע"פ והם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה ובהם לבוא לשלימות האמיתי לזכות לעולם שכולו טוב ואין כל חדש אשר יעשה טוב ולא יחטא לכן מאוד מאוד הוי זהיר מפני חדש וכלל זה נקוט בידך מי שהופך פניו מן השולחן ערוך במקצתו אין לו חלק באלקי יעקב ועדתו".
יש עוד מה להאריך בכמה פרטים מדבריך בכדי להגן על כבודו של רבי משה מקוניץ, אלא שאין זמן להאריך כעת. הכלל העולה, דאין לנו לזוז מדברי גדולי ישראל אשר שיבחוהו ולמדו בתורתו.
אביתר מלאכי
•
[1] ח"ב עמ' שלו
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com