פרק כ"ג: בסדרת כתבות ארוכה, הבאנו בפני גולשי 'כיכר', מעט מהפולמוס אודות דמותו של החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים, או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- האדמו"ר שאהד את המשכיל החשוד בדעות רפורמיות
- הרשימה של קוניץ: 13 דברים שמותר לתלמיד חכם לעשות ואסור לעם הארץ
- הקנאי שהשווה את טעותו של משה קוניץ ל"טעות" של הנצי"ב ורבי עקיבא
- כך סוקר משה קוניץ "המשכיל" בעיתונים החרדים
צטטנו דעות לכאן ולכאן, בין היתר דעה חריפה של הרב חיים אשר פריימן מירושלים (קובץ ישורון מ' עמ' א'י) שהכריע שמשה קוניץ היה משכיל, והיה שותף להקמת טמפל רפורמי, והתיר כלי זמר בשבת, עד שנעשה לרבם של הרפורמים.
ברם, יש בעיה בקביעה זו, שכן חכמי עדות המזרח למשפחת פלאג'י ציטטו את משה קוניץ בתארים מפליגים. עוד בעיה יש שגם חכמי אשכנז שאמורים להכיר את דעותיו של משה קוניץ, גם הם ציטטו אותו.
הרב פריימן לא התבלבל, וקבע: ש"דבר זה נעלם מגדולי הספרדים בדורות הקודמים שלא הכירוהו אלא מספריו, וחשבוהו לתלמיד חכם גדול".
מה לגבי גאוני ליטא שהזכירו את קוניץ?. ל"טעות" זאת לא מתייחס הרב פריימן, אלא רק לגבי הגאון רבי עקיבה איגר מצטט את החוקר הנודע הגרד"ץ הילמן שטען שאין מוכח מכך שרבי עקיבא איגר מצטט את משה קוניץ לכשרותו, כי הוא הוצרך להביא ממנו "את המרגלית שנמצאת בו... ואין ספק שהיה מביא אותה אפילו אם נמצאה באשפה".
רבים מהגולשים הגיבו וכתבו במייל (המצורף מטה בסיומת כל כתבה), ודרשו לדעת מהי דעת כותב השורות.
ובכן: דעתי לא חשובה כלל. מי אני ומה אני שאסיק ואכנס לראשם של גדולי עולם ושיקוליהם שעומדים בהררי קודש. מה שכן אני יכול לעשות; את מה שאני עושה תמיד: מצטט דעות של רבנים בעניינים נשגבים אלו. כעת נחשוף את דעתו הייחודית של מרן הפוסק מארה"ב הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל.
מעשה שהיה והגיע רבי לייבל בלאנק לגר"מ פיינשטיין ותמה בפניו כיצד בנו של הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי מחבר 'ערוך השולחן', הגאון רבי ברוך הלוי אפשטיין בספרו 'תורה תמימה' (פרק כ' פסוק ג' אות כ') הזכיר את ספר 'מידות סופרים' לרא"ה וויס המשכיל ופורכו?
תשובתו של הגר"מ פיינשטיין היא נפלאה, וממנה ניתן להשליך לדיונינו, וכך דבריו:
בימיו של 'התורה תמימה' היו אנשים אלה מפורסמים, והם השפיעו על הרבה אנשים ואלו שהתחילו את תנועת הרפורמים, היו אנשים שהיו בקיאים בכל הש"ס, ורק שהיו אפיקורסים. כגון אותו אחד שכתב שיש לעשות שינוים בתורה הקדושה, ומרנא החתם סופר הוצרך לכתוב עשר תשובות כדי לפורכו, הלו הוא אהרון חורין המכונה אח"ר, שהיה מביא ראיות רבות ל"פסקיו" הלייטים, כולל לגבי הורדת כיסוי הראש, כלי נבל בבית כנסת, וכדומה.
הוסיף הגר"מ פינשטיין ואמר שהיו לאלו הרפורמים כגון אח"ר, חברים מגדולי ישראל, כגון החתן של בעל 'קצות החושן' רב רפופורט (שי"ר), והמהרי"ץ חיות, ואלו לא היו מושפעים (ח"ו), אולם מכל מקום מזה שלא הבינו את שיטתם, היה נחשב כטעות אצלם. ובוודאי שטעו בזה.
עוד הוסיף הגר"מ פיינשטיין, שגם המשכיל המפורסם משה מנדלסון היה איש שידע הרבה, שכנגדו נלחמו המלבי"ם והרש"ר הירש.
הסביר הגר"מ פינשטיין שבתקופה הראשונה שיצאו כנגדם, לא היה ברור מהי שיטתם, ולפיכך הם היו חברים עם כמה גדולים, ובוודאי לא היו מדברים עם אותם הגדולים עניני כפירה. אך עצם שיטתם היתה בטעות, וטעו אותם הגדולים במה שלא הבינו את זה.
אם נלך בדרכו של מרן הגר"מ פיינשטיין שהיו מגדולי ישראל, (כגון החתן של 'קצות החושן' ר' רפופורט (שי"ר), והמהרי"ץ חיות) שלמרות שלא היו מושפעים מהרפורמים, אולם מכך שלא הבינו את שיטתם של הרפורמים, והיו בקשר אתם - הרי שטעו בזה - נראה לומר מבחינה אנולוגית שאחד מהגדולים הללו היה רבה של אוֹבּוּדָה רבי משה קוניץ.
מקורות:
ספר מסורת משה : הוראות והנהגות / שנשמעו מאת רבי משה פיינשטיין, ר"מ מתיבתא תפארת ירושלים בנוא יארק. נערך מיומנו של נכדו ותלמידו הג"ר מרדכי טנדלר. עורכים: מאיר שולביץ ומרדכי זיסקינד הגר. ירושלים תשע"ג
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com