פרק כ"ד: אמש הבאנו את יחסו של מרן הגר"מ פיינשטיין למשכיל ר' שלמה יהודה רפפורט, ולגאון מהר"ץ חיות מחבר הגהות על הש"ס, שהיו ידידים של אישים שכיום מכונים רפורמים (הגרמ"פ הביא כדוגמה את אהרן חארינער רבה של אראד, המכונה אח"ר שר"י), וסבר הגרמ"פ שגאונים אלו, "לא הבינו את שיטתם הקלוקלת של הרפורמים, אולם זה נחשב כטעות אצלם. ובוודאי שטעו בזה".
הפרקים האחרונים בנושא >>
- הרשימה של קוניץ: 13 דברים שמותר לתלמיד חכם לעשות ואסור לעם הארץ
- הקנאי שהשווה את טעותו של משה קוניץ ל"טעות" של הנצי"ב ורבי עקיבא
- כך סוקר משה קוניץ "המשכיל" בעיתונים החרדים
- מה דעתו של הפוסק רבי משה פיינשטיין - על משה קוניץ?
הבאנו את דבריו אלו, בנוגע למשה קוניץ, עליו ישנה מחלוקת עזה, בימינו האם היה משכיל רפורמי, או תלמיד חכם.
אם נלך בדרכו של הגרמ"פ, נבין שיתכן שגם קוניץ נגרר אחרי משכילי זמנו, ולכן התיר עוגב בשבת ולהתפלל בתי כנסת מעורבים, אולם כפי שהגרמ"פ צידד על שלמה יהודה רפופורט, ומהר"ץ חיות, שאומנם לא פסקו פסקים נועזים כמשה קוניץ, אבל יתכן שנעמיד אותו באותה שורה, של "גאונים שלא זיהו את אסון הרפורמים בזמן", וכפי שהבאנו על אדמו"רים שהגו בספרי קוניץ, וכן הגאון רבי עקיבה איגר ציטטו בהערותיו לשולחן ערוך, ועוד מגאוני ישראל.
בעניין דומה הובא מאת הסטייפלר ב'קריינא דאיגרתא'[1] מכתב לחוקר המפורסם הג"ר מאיר וונדר שרצה להדפיס ספר שלם כדי להוכיח שספר 'תשובות הרא"ש – בשמים ראש', כולו כפירה והשכלה.
'בשמים ראש' שהודפס בשנת תקנ''ג (1793) על ידי ר' שאול ברלין, הובאו בו דינים רבים, בחלקם תמוהים, כגון התרת קטניות בפסח, תוך שנטען שמדובר במנהג של קראים, והמחמירים עתידים לתת את הדין שהם פוגעים בעניים שאין להם מה לאכול בפסח.
פסק הזוי ביותר מ'בשמים ראש' טען שמי שמאבד עצמו לדעת מחמת קשיים חמורים, אינו עובר על איסור.
בנוסף 'בשמים ראש' התיר לנסוע בשבת לעני שאין לו כסף ואינו רוצה לבקש צדקה, וכן נטען למושג "מצטער" מכל המצוות, בנוסף להיתר להתגלח בחול המועד.
פסק תמוה ביותר פסק 'בשמים ראש' שמותר לערוך חתונה בצום תשעה באב לכלה ש"מאד קשה" לה להמתין עד לנישואין, ויש חשש לעבירה. במקרה כזה פוסק 'בשמים ראש', שמותר לחתן ולכלה, לשושבינים ועשרה קרובים לאכול סעודה מצווה באמצע הצום.
ספר "בשמים ראש" נותר שנוי במחלוקת עד היום, יש שמגנים בחריפות, לעומת חלק מרבותינו שמצטטים אותו, כגון הגאון רבי עקיבה איגר, מרן החיד"א, ורבי מתתיהו שטראשון.
הדיון על 'בשמים ראש' "פרנס" חוקרים ורבנים רבים שעסקו במהימנותו. הסטייפלר הגרי"י קניבסקי כתב לחוקר הרב וונדר שאותו מחבר ר' שאול ברלין שכיהן כרב קהילת פרנקפורט אכן ההשכלה קלקלה וסחפה אותו, אולם מאז כבר עברו מאתיים שנים, וממילא, כיון שהוא היה גאון גדול, אולי הוא עבר כבר ייסורים והזדכך והגיע למקום מנוחתו.
עוד הוסיף הסטייפלר שסוף סוף ר' שאול ברלין היה תלמיד חכם, וזכה לכפרה, ואין להוציא עליו ספר, כיון שדבר זה יעורר מחדש עליו את כל הדינים.
נמצאנו למדים מהסטייפלר שיש מושג של תלמיד חכם שנתפס להשכלה וזכה לכפרה, ואין לכתוב כנגדו, כי זה יעורר מחדש עליו את כל הדינים, ולכאורה כך הוא על ר' משה קוניץ, וא"כ קשה עלינו היאך אנו פרסמו סדרת מאמרים זו בבמה זו?
ויש לתרץ שפרסמנו סדרת מאמרים זו במדור זה, כיון שכך נהגו במאסף תורני 'ישורון', מגזין 'קולמוס' של 'משפחה', ו'יתד נאמן'.
המשך יבוא...
•
[1] וכן בשיחות מוסר חכמה ודעת משולחנו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי צבי שינקר זצוק"ל שנה ג גליון קכט פרשת לך לך תשפ"ג
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com