פרק ד': אחד הסופרים החשובים ביותר ביהדות החרדית היה רבי דב כץ. נולד לאביו רבי יעקב משגיח בישיבת טלז, ובבחרותו עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת חברון. לאחר נישואיו המשיך בכולל בוגרי חברון בתל אביב. ושימש מספר שנים כר"מ ומנהל בישיבת תל אביב.
- המשגיח שהתייחס להתנגדות ל'חכם לפין' • האזינו
- לא רק לפין; המחלוקת על נפתלי הֶרְץ וַייזֶל
- "הנפטר יטמן שם!", הכריז ראש הישיבה מול עסקני המזרחי
במהלך חייו שימש כרב צבאי, ואח"כ מנהל בתי הדין הרבניים. רבי דב היה מחותן של רבים מגדולי ישראל, כגון הגרמ"מ אפשטיין, רבי רפאל קוק רבה של טבריה, רבי דב כהן (חמיו של ר"י קול יעקב רבי יהודה עדס), ורבי שלמה קוק רבה של רחובות היה חתנו.
בספר 'תנועת המוסר' ח"א עמ' 280 והלאה, כותב רבי דב כץ שרבי ישראל מסלנט הוציא לאור את ספר 'חשבון הנפש' כיון שהחשיב את תיקון המידות ואת "ריבוי ההרגל בהתנהגותם בפועל" – בלשונו "פראקטישע איבונג" כלומר אימון מעשי.
בהערת שוליים מפנה הכותב רבי דב כץ לר' מנדל לפין מסטנוב בספרו 'חשבון הנפש' מהדורת תרס"ה.
בשם הגאון רבי ברוך אפשטיין (מקור ברוך ח"ב, עמ' 1111) הביא ר' דב כץ שרבי ישראל מסלנט הדריך את תלמידיו להתקין פנקס קטן שבו תבוא רשימת כל המידות, וכל יום ירשום בצידן את קורות היום ביחד לכל מדה ומדה.
בהמשך מביא ר' דב כץ שר' מנדל לפין בספרו 'חשבון הנפש' בחר בשלוש עשרה מידות אין זה אלא משום שלפי תוכניתו לעבור כל שבוע על מדה אחת, אפשר לחלק במספר זה את השנה לארבע תקופות.
לאח"כ מדגיש ר' דב כץ (בהערת שוליים) בהאי לישנא: "אגב, יש לציין כי ספר "חשבון הנפש" חובר ע"י הספר לתקון המדות של החוקר הנכרי בנימין פרנקלין".
את המקור לטענה זו כותב רבי דב כץ: "ראה "תולדות הספרות הערבית החדשה" של פ לחובר, תל אביב תרפ"ח ספר ראשון עמ' 89)".
יש לציין שספר 'תנועת המוסר' התקבל על כל ציבור יוצאי ליטא, והמחבר מעיד בהקדמתו שמרנן גאוני תנועת המוסר רבי יצחק אייזיק שר, ורבי יחזקאל סרנא עברו על חלקים גדולים מכתב היד טרם הדפוס.
ר' דב כץ כתב את טענותיו במספר מאמרים, גם ב'שמעתין' גיליון כ"ז, בו חזר על טענותיו שרבי ישראל סלנטר אימץ את ספר חשבון הנפש שכתב "משכיל ידוע" בשם ר' מנדל לפין שקבע תוכנית רחבה לשבע שנים לעבוד על המידות, ובכל שבוע יטפל באחת מהן ע"י תרגילין מעשיים... ומעניין שבשיטה זו נהג לעצמו המלומד הידוע בנימין פרנקלין מאמריקה, כפי שרשם ביומנו שיצא לאור – "כנראה העתיקה ר' מנדל לפין מספר זה, כפי שאמנם מרמז בהקדמה לספרו", כותב ר' דב כץ.
כזכור, ישנו פולמוס גדול בעניין זה. והמשגיח הגרי"י בורדיאנסקי כתב מאמר מיוחד בו הוא שולל שהחכם מנדל לפין העתיק את י"ג מידות מוסר מספרו של הנכרי פרנקלין, וקובע לאחר שהסתמך על החוקר הרב גרשון וויס שהחכם מנדל לפין היה: "אחד מחכמי וצדיקי דורו", ולא קרב ספרו של הנכרי פרנקלין, לספר 'חשבון הנפש'.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com