פרק ב': המעשה שהובא פה אודות מרנא הגרי"ח זוננפלד בפרעות תר"פ ותרפ"ט (1920- 1929) שהתעקש ללכת דווקא דרך שער שכם, מקום שמועד לפורענות, תוך כדי שהוא הטעים למקורביו שחשוב דווקא ללכת בו, כדי ללמד את הערבים שהם לא יכולים לגרש אותנו מעיר הקודש, עורר הדים רבים.
כל זה פורסם לאור קריאת גדולי ישראל לפני חג שבועות תשפ"א לבל ילכו לכותל המערבי מחמת התגרות באומות והסכנה שבדבר. היו שטענו: "הנה לנו ההבדל בהשקפה הלאומית הארצישראלית בין הציבור החרדי של שנת תר"פ/ט לבין הציבור החרדי של שנת תשפ"א".
אולם כפי שכתבנו, הבדל עצום ויסודי ישנו בין האירועים, ואין לקחת ראיה ממעשה לפני מאה שנים לזמנינו. שכן למעלה ממאה שנות איבה בין התנועה הציונית לבין המוסלמים עשו את שעשו, ולכך מרנן שה"ת ורה"י פסקו שאין ללכת לכותל בשעה שישנה סכנת פוגרומים מאת ערביי העיר העתיקה, בשינוי מהגרי"ח זוננפלד שהלך דווקא בשער שכם בשעת הפוגרומים כדי ללמד את הערבים שהם לא יכולים לגרש יהודים מירושלים עיה"ק.
ברם, יתכן שאין צורך להגיע למסקנה הנ"ל, שכן ישנם מקורות שמספרים את המעשה אחרת באופן שונה מאת שהובא בספר 'עמודא דנהורא' ו'האיש על החומה'.
וכך הובא בעלון 'אמרתך חייתני'; פנינים ואמרות מעניינא דיומא פרשת כי תשא תשפ"א שנה ג' גליון ק"ו עמ' 3 בשם הגר"י שעכטער, בשם הגאון רבי אהרן קאצינעלנבויגען זצ"ל מייסד קהילת נטורי קרתא תלמידו של הגרי"ח זוננפלד שכיהן לימים כראש ישיבת תורה ויראה.
לטענתו של הרב קצלנבוגין הגר"ח זוננפלד בחר לעבור באותם פרעות דרך שער שכם, כיון שכ'מַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם', והגרי"ח הרגיש בתוך תוכו שאין לו שום איבה כלפי הערבים, כיון שהוא לא עשה להם מאומה, ולכן הוא היה בטוח שהם לא יעשו לו מאומה, וכך הערבים הרגישו, ולכך הלך הגרי"ח בשער שכם בשיאם של פרעות תר"פ ותרפ"ט.
וכך לשונו של העלון:
ראוי לציין עובדא נפלאה, שבזמן שהי' פוגרום בירושלים, והערבים התנפלו על יהודים, ופחדו היהודים לעבור מדרך שער שכם, כי שם קרו מקרים של התנפלויות של ערבים על יהודים, בכל זאת הגאון ר' יוסף חיים זאננענפעלד זצוק"ל עבר אז מדרך שער שכם, ושאלו אותו איך לא פחד מלעבור דרך שם, הרי זה מקום סכנה, ענה הגר"ח ואמר, הייתי בטוח שהערבים לא יפגעו בי לרעה, כי כמים פנים אל פנים כן לב האדם, ומכיון שאני אין לי איבה נגדם, לא יהי' להם איבה נגדי, אני לא עשיתי להם מאומה, גם הם לא יעשו לי מאומה (הגר"י שעכטער שליט"א, בשם הגאון רבי אהרן קאצינעלנבויגען זצ"ל).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com