פרק ו': אנו עסוקים ביסוד העיר חדרה, והקמתה של ישיבת סלבודקה בעיר חברון.
- כש"חברון" נטעה יתד בעיר חדרה • פרק א'
- הגרמ"מ אפשטיין "עלה בכוח" לישראל? • פרק ב'
- "אגודת הסתרים" שפעלה באם הישיבות - וולוז'ין • פרק ג'
- "החתן שלקח את הנדוניה מהשווער להקים ישוב" • פרק ד'
- הקמת חדרה והפעיל ש'שיקר' על המייסדים • פרק ה'
בשנת תרנ"ג (1893) עלו לאדמות חדרה במסירות נפש עשרות משפחות שומרות תורה ומצות והתגוררו בחאן (בית מלון טורקי) שרכשו מהאפנדי סלים ח'ורי שבמקורו נבנה לבית אירוח טורקי והתגוררו בעשרים ושש חדרים בלבד [!] תוך כדי צפיפות איומה, אולם בהרגשה של שיבת ציון ורוממות רוח, ביניהם היה הגאון רבי יהודה לייב פרנק, אביו של הגרצ"פ פרנק אב"ד ירושלים.
מחיר אישי כבד שילם הרב פרנק על מצות ישוב ארץ ישראל, תנאי המקום והביצות היו קשים מנשוא, אשתו של הרב פרנק חלתה בקדחת צהובה ומתה בשנת תרס"ה (1905).
כאגב נציין: הרב פרנק היה אישיות חשובה בקרב הישוב הישן בירושלים, בשנת תר"ע (1910), לאחר פטירת הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, מונה הרב פרנק בידי "הוועד הכללי" של היישוב הישן כדי לאתר רב ראשי חדש לירושלים.
הרב פרנק לא הצליח למצוא רב חדש לירושלים, עקב כך ששום גאון אירופאי לא שש להכניס את עצמו לביצה הקנאית הירושלמית שכולה הייתה מפולגת בין עסקני כוללים שכל אחד דאג לאנ"ש בלבד, מה שגרם להם לא להגיע למועמד מוסכם.
כאמור, יהושע חנקין תיווך בין רוכשי אדמות חדרה ביניהם הגרמ"מ אפשטיין, לבין בעלי הקרקע המוסלמים.
סכסוך כספי גדול נוצר ביניהם, ומשנת תרנ"ב (1892) מינו בורר בנקאי עשיר מביירות בשם אמיל פרנק, ולא הצליח ליישב את ההדורים.
בר"ח אלול שנת תרס"ב (1902), מינו שבעה עשר מתיישבי חדרה את הגאון רבי יהודה פרנק שיתבע את יהושע חנקין בבית דין בד"צ 'העדה חרדית' בירושלים. בד"צ 'העדה החרדית' פסק לטובתו, אולם המתיישבים סרבו לקבל את הפסק.
שנה לאחר מכן חנקין תבע שוב את אנשי חדרה אצל מרנן הגר"ש מסלאנט והגאון האדר"ת רבניה של ירושלים, על כך שאינם משלמים לו את חובותיהם, אולם כיון שהם באו לדיון, והוא (חנקין) לא בא, בית הדין ביטל את הפסק הקודם שהיה לטובתו.
רק שנים רבות אחר כך, נפתר הסכסוך ע"י שחנקין והמתיישבים הסכימו שהאדמות עליהם יש דין ודברים ומחלוקת, יוקדשו לקופת גמילות חסדים והלוואות לתושבי חדרה, ובשנת תרצ"ח (1938) קיבל חנקין תעודת אזרחות של כבוד מעירית חדרה.
חשוב לציין ש"כפר יהושע" באזור חדרה, הוא על שמו של חנקין, ו"גבעת אולגה" על שם אשתו.
לא לחינם במוזיאון החאן בחדרה המספר את סיפור יסוד העיר עמלו על בנית חדר המתאר איך נראה בית בזמנם, והדמיות שם הינם נראים יהודים חרדים לכל דבר, האב חבוש בלבוש רבני הדור וכיפה מרובעת, והאשה צנועה וחסודה. חשוב לציין שבשנים הראשונות בתלמוד תורה 'אחד העם' בחדרה, דיברו ביידיש [!]
לוח קיר ושולחן תלמיד מבית הספר אחד העם הראשון של העיר חדרה שם למדו בשנים הראשונות באידיש, בימינו המקום משמש כמוזאון, וכן מועצת עירית חדרה עושה בו ישיבות מועצה חגיגיות.
- לקריאה נוספת:
התשוקה לאדמה", מאת איילת ברודצקי תמרי
"ישיבות ליטא – פרקי זכרונות" מאת שלמה טיקוצ'ינסקי
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com