לא, לא באמת על המנגל בעצמו, אבל איפה אתם, אחינו החילונים, באמת רוצים אותנו כחלק אינטגרלי בחברה ובהוויה הישראלית? עד כמה אתם מוכנים שנהיה חלק מאלה שמעורבים בהתווית הדרך לבניית המודל של הישראלי? אתם אלה שתמיד מסבירים לנו שנבין שאין זכויות ללא חובות, שיש חובה של חלוקה בנטל, שאנחנו חייבים להתערות בחברה הישראלית ולהפסיק לחיות בחומות הגטו החרדי. אז הנה לכם אנקדוטה שחוויתי באופן אישי.
זה היה לפני כ-16 שנה, התגייסתי לשירות בצה"ל והגעתי לתהליך החיול בבקו"ם בתל השומר, התהליך שלכאורה כל כך טכני ומתוכנת הפך עבורי לטראומה, הגעתי בשעות הבוקר המוקדמות, עברתי סדרה של בדיקות וזריקות, צילומים ורישומים, מדים היה קצת קשה למצוא בעבורי כי המידות אותם הייתי צריך באותם הימים לא היו כל כך סטנדרטיות ואז התבקשתי להמתין עד שינברו במחסן בכדי שינסו למצוא מדים מספיק רחבים מחד ומספיק קצרים מאידך, שעות ההמתנה הללו המחישו לי עד כמה מידותיו של צה"ל אינן מתאימות ותואמות למידותיו של חייל חרדי.
בסיום ההמתנה, שלא הביאה איתה את התוצאה המתבקשת, ביקשתי לשוחח עם מפקד הבקו"ם, נכנסתי לחדרו ומולי ראיתי בחור חסון, גבה קומה, עמדתי מולו עם כל המטר ושישים שלי אך עם מלוא העוצמה והטחתי בפניו מילים קשות על האווירה המזעזעת אותה חוויתי במהלך אותו יום.
משפט אחד מתוך מה שאמרתי לו מהדהד עדיין באוזניי: "כמות הקללות ששמעתי כאן היום, ביום אחד, גדולה יותר מכמות הקללות ששמעתי כל ימי חיי". נטפל בזה הוא אמר לי!
אין ספק כי החברה הישראלית עברה שינויים מלפני 16 שנה, גם החברה החרדית עברה ועוברת שינויים, אין ספק כי יום עצמאותה של מדינה הוא יום מיוחד וחשוב, הוא אפילו יום שמח בהחלט, אך כפי שאתם דורשים מאיתנו שלא נכפה עליכם את אורח חיינו, מה דעתכם על כך שגם אתם לא תכפו עלינו את אורח חייכם?
עוד לא שמעתי וראיתי אדם שמאלצים אותו לחגוג, אנו שמחים שאתם חוגגים, תנו לנו להחליט מתי אנו חוגגים ומה הן הסיבות שבגינן אנו חוגגים. מה אנחנו מבקשים? רק עצמאות!