איתי בן 6 והוא לא מרוצה ממה שיש לו. לדוגמא, הגננת הסכימה ביום שישי להביא משחק אישי לגן. איתי מאוד התלבט ואחרי שבחר משחק מתאים, הלך לגן. בחזור מהגן היה עצוב ואמר שהמשחק שלו לא שווה ואין לו משחקים שווים כמו של חבריו. אמא מסבירה לו שלא משנה מה יהיה לו, תמיד יכול להיות למישהו אחר משהו שנראה יותר טוב. כדאי ללמוד לשמוח במה שיש. אבל איתי חי בתחושה ש"אין לי" ונדמה שלעולם לא יהיה מרוצה ו"שמח בחלקו", בין אין מדובר ברכוש, הנאה, יחס, חברים ואפילו לגבי ידע, סקרנותו אינסופית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רצון עגול ורצון מרובע
אפשר לתאר סוגי רצונות/מוטיבציות שונים משפיעים עלינו:
רצון עגול – כמיהה להתרחבות חסרת-גבולות, לדעת, לחוש ולרכוש. מדובר בתחושה חזקה של חשק לאותו דבר שרוצים, בלי הגבלה של כמות או זמן. בלי "אי אפשר": הכי הרבה, הכי מושלם, הכי מהר, הכי קל והכי מרגש או מהנה. הרצון יכול להתייחס להנאה גופנית, לרכוש, לידע, ליחס, לכבוד, לחברים, הישגים ובעצם כל דבר נחשק (מורה נבוכים, ג, יב; מכתב מאליהו, א,ק; רש"ר הירש, חורב, תורות, יג, תאווה, עמ' 45).
רצון מרובע – כמיהה לצמצום, שקט וביטחון. רצון זה מחובר יותר למה שאפשר, למה שיש. הוא רוצה יותר לעצור, לנוח, להירגע. במקום ריגוש והנאה, הוא מעדיף שקט וביטחון (רבינו בחיי, דברים יא, כו הקדמה).
כאשר משלבים בניהם, הרצון העגול עוזר לשאוף קדימה ולהתרחב, הרצון המרובע עוזר להתמלא ולהיות מסופקים ושבעי-רצון. מה קורה כאשר אצל הילד בולט מאוד ה"הרצון העגול"?
נקודת מבט עגולה ומרובעת
אפשר להסתכל על ילדים עם רצון עגול גדול מידי - כמו רבים מהילדים עם הפרעת קשב (ADHD) - משני כיוונים שונים:
נקודת מבט עגולה - הילד בתמימותו וסקרנותו הבלתי-נדלית מבקש לחקור ולטעום מכל העולם. יש ברצון העגול משהו יפה, תמים ואף יצירתי. הוא משקף נטייה פנימית עמוקה להתפתח, לצמוח ולמצות את החיים. "וגם הנפש לא תמלא' - משל לעירוני שנשא בת מלכים, אם יביא לה כל מה שבעולם - אינן חשובין לה כלום, למה? שהיא בת מלך. כך הנפש - אילו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום לה. למה? שהיא מן העליונים".
נקודת מבט מרובעת – הילד אימפולסיבי וחסר ויסות. אינו יודע שובע וסיפוק. אינו מתגבר על התשוקות ולא מקשיב למציאות החיצונית. הוא מתמקד במה ש"אין" לו ולא במה ש"יש" לו וכך הוא נעשה "עני ברוחו", תלוי בגחמותיו ובתאוותיו. אין לו מנוחת הנפש, והוא מרגיש תסכול מתמיד על חוסר יכולתו למלא את רצונותיו.
השילוב בין נקודות המבט מוליך להבנה שהרצון העגול הוא חשוב מצד עצמו, והוא גם יכול לשמש לדברים נחוצים. הבעייה אינה ברצון עצמו, אלא בביטויים ספציפיים שלה - אותם ניתן לנתב: "אוהב כסף לא ישבע כסף, אוהב ממון לא ישבע ממון... אוהב תורה לא ישבע תורה... אוהב מצוות לא ישבע מצוות" (ויקרא רבא, כב,א. וראו רבי צדוק הכהן מלובלין, ח"ג, דובר צדק, קה). הגישה כלפי הילד: הרצון שלו צודק בשורשו. אנחנו איתו. לא נגדו!
מה עושים?
לצמצם את הרצון העגול שלכם ביחס להתנהגות הילד – ה"רצון העגול" של ההורה מתבטא בכך שהוא רוצה שהילד יתחנך כבר וילמד להסתפק במועט/בקיים. ההורה רוצה זאת באותה מידה שבה הילד רוצה את הצעצוע ולכן מבחינה רגשית שניהם באותה סירה (למרות שהם צודקים יותר מבחינת המציאות). נזכור שהקניית יכולת שליטה וקבלת המציאות בשמחה היא תהליך הדרגתי הנמשך שנים. על ההורים להשקיע בסבלנות ועקביות בטיפוח יסודות אלו בילד, תוך התאמה ליכולות השכליות והרגשיות שלו בכל גיל.
לגלות אמפתיה – כשילד מביע משאלה, להקשיב לה בלי לחץ. נפריד בין הרצון (עיגול) לבין המימוש (ריבוע), יש מקום לרצון גם אם אינו בר ביצוע, וההקשבה שלכם לילד לא מחייבת אתכם לממש את רצונותיו בפועל. גם כשהילד אינו שבע רצון ממה שיש לו, או שהוא מבקש דברים מוגזמים/בלתי-אפשריים, הקשיבו בסבלנות ובאמפתיה מבלי לשפוט או לנסות לתקן מיד את תחושת החסר שלו. תנו לו להביע את רצונותיו והזדהו עם ה"רצון העגול" שלו. הילד עדיין לא השלים עם "הריבוע" של המציאות ויש "נקודת אמת" ופוטנציאל חיובי בגישתו. כדי לגלות אמפתיה כנה, דמיינו לרגע שאכן במציאות כעת אין לילד שום דבר, כך תחושו אותו.
לשוחח עם הילד – למדו את הילד לזהות רצון עגול ורצון מרובע אצלו. למשל, "עכשיו אני שומעת את הרצון העגול שלך מדבר". עודדו אותו בעדינות לחשוב בעצמו על מידת המציאותיות וההגיון שבדרישותיו. אפשר להציג בפניו שאלות מנחות כגון: "האם באמת אין לך כלום?", "כמה דקות כבר שיחקת היום?", "מה לדעתך אמרו חבריך אם הייתי מרשה לך עוד ממתק?". שאלות אלו מזמינות אותו להתבונן במצב בעיניים "מרובעות".
לחזק את הרצון המרובע של הילד – לכל ילד יש גם רצון מרובע. ככל שנזהה ונחזק את הביטויים שלו, כך תגדל תחושת היכולת של הילד לבחור מתי להשתמש בכל אחד מהרצונות. למשל, "שמתי לב שראית את החולצה בחנות ומאוד רצית אותה, אבל החלטת שיש לך מספיק חולצות וויתרת עליה, וחזרת הביתה מרוצה". בשלב מתקדם יותר שקפו לילד מה הוא עשה כדי להצליח, "ראיתי שהסחת את דעתך כדי לא להתפתות".
לתת דוגמה אישית - לחשוף את הילד לשביעות רצון ויכולת הסתפקות. ההורה יכול לספר לילד על דברים שהיה רוצה בעצמו אך בוחר להסתפק במה שיש לו, תוך הדגשה של תחושת הנחת והאושר שבכך. למשל "האוטו הזה שעובר לידינו הוא מאוד יפה וחזק. אבל שלנו הכי מתאים למשפחה שלנו. נעים לי באוטו שלנו".
לדאוג למחסור - לפעמים הרצון ה"עגול מידי" נובע מחוסר סיפוק בתחומים אחרים בחייו, כמו חוסר הישגים לימודיים או חברתיים. שימו לב שאכן הוא מֻעֲשָׁר כפי צרכו: שיש לו הזדמנויות להצליח ולממש את עצמו, וגם קשרים טובים עם חברים. אם יש צורך, אפשר לחזק אותו בתחומים האלה כדי שירגיש מימוש עצמי. עודדו את הילד לפעילות שתספק אותו ותמלא אותו בתחושת הישג וסיפוק עצמיים. במקום להעניק לו עוד ממתק או צעצוע, אפשר להפנות אותו ללימוד/קריאה מעניינת, משחק מאתגר, יצירה, בנייה או פעילות גופנית.
לתת ביטוי לעיגול ולריבוע – החליטו באילו מקומות אתם מוכנים לתת ביטוי לרצון העגול, גם אם מצריך ממכם להתגמש, ובאילו מקומות אינכם מוכנים להתפשר. כך תלמדו את הילד שיש מקום גם לעיגול וגם לריבוע שלו.