ההתמודדות עם אכילה בריאה היא כלל אנושית. סיפורו של עוף החול יכול להמחיש עד כמה נדיר שאדם אוכל בהתאם למה שצריך ולא מתפתה לאכול מעבר לנדרש. זהו עוף נדיר ביותר שאינו מת לעולם. "אלף שנה הוא חי, ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקנו ושורפתו, ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי". הוא היחיד שלא התפתה לאכול מעץ הדעת (בר"ר, יט) וכאשר בעלי החיים הטרידו את נח להאכיל אותם בתיבה, הוא ישב בשקט בצד ולא היה להוט לאכול יותר מידי (סנהדרין, קח. שמו הפרסי הוא אַוַרְשִׁינָה שמשמעו שאנן - הערוך).
>> למגזין המלא - לחצו כאן
למה אכילה מהווה התמודדות?
אדם מחובר מגוף שמטיל עליו מגבלות (הכרח) ומנפש בה הוא חווה יותר חופש ובחירה (חירות). באוכל יש שילוב של חירות והכרח: מצד אחד אדם מוכרח לאכול כדי שגופו יתפקד ("צריך") מצד שני האדם יכול לבחור מה ומתי לאכול כדי לענות על צרכים רגשיים וחברתיים ("רוצה") (עפ"י רבי ירוחם ממיר, דברים, קה).
יש לנו שני סוגי תיאבון (מניעים לאכילה):
תיאבון "מרובע" – דחף למלא את החסרים של הגוף בחומרים הנדרשים לפעילותו התקינה. דחף זה מעודד אותנו לדאוג למזון עוד לפני שמתעורר הצורך המיידי, והוא גם מאותת כאשר כבר אין צורך לאכול עוד – שובע.
תיאבון "עגול" – תשוקה לחוש הנאה של טעם ושל שובע, רצון בתחושת גיוון ועניין בשגרה, חיבור עם אנשים נוספים דרך אכילה משותפת, שאיפה לתחושת ביטחון שיש לנו מזון בטוח, או צורך בבריחה ממצוקות רגשיות.
המצב הטוב הוא ששני המניעים מתלכדים יחד. לפעמים פועלים מתוך העיגול בלבד ואוכלים מה שערב, גם אם הוא מזיק. לפעמים פועלים מתוך הריבוע בלבד ואוכלים משהו רק מפני שהוא מועיל (עפ"י הגר"א, משלי, יז,כד). האתגר הוא שפעמים רבות העיגול והריבוע לא מתחברים - פער בין 'רוצה' ל'צריך', ויש לבחור בניהם...
מה קורה לילדים עם הפרעת קשב?
הפרעת קשב מאופיינת בסגנון מסוים שמתבטא בשניים או יותר מארבעה סוגי תפקודים:
ריכוז – יכולת למקד את הקשב בנושא נדרש לאורך זמן. לחלק גדול מהאנשים עם ההפרעה יש קושי בריכוז, והדבר יכול להתבטא גם בהרגלי אכילה. למשל, חוסר תשומת לב לאיתותי רעב/שובע שהתיאבון המרובע מסמן. נטייה זו יכולה לגרור דחיית אכילה, אכילה בחוסר שימת לב/התעסקות בדברים אחרים בזמן האוכל, זלילה ללא הבחנה. לפעמים נלווית להפרעה 'רגישות חושית גבוהה' שיכולה להתבטא בסלידה ממרקמים/ריחות/טעמים, או דווקא להתבטא בצורך לחוש חזק את האוכל, כמו טעמים חזקים ומודגשים (שנמצאים בשפע במזון מהיר/תעשייתי), אכילה בידים, חוסר שימת לב לאוכל ולכלוך הסביבה.
התארגנות – יכולת להעריך, לתכנן ולסדר זמנים, משימות, מידע וחפצים. לחלק ניכר מהאנשים עם ההפרעה יש קושי בארגון, והדבר יכול להשפיע גם על הרגלי אכילה כמו הטמעת זמני אכילה קבועים, קושי להעריך כמה לאכול או להיערך מראש לכך שבעוד זמן לא יהיה אפשר לאכול. חוסר התכנון גורם לכך שההחלטות על האוכל מתקבלות בזמן שהתיאבון העגול גדל והוא מקבל משקל גדול יותר בשיקולים ביחס לתיאבון המרובע.
איפוק – יכולת לעכב תגובה לדחפים פנימיים. אצל הרבה אנשים עם ההפרעה יש קושי באיפוק, מה שמשפיע על הישענות גדולה יותר על התיאבון העגול שהשיקול המרכזי שלו הוא חוויה, ופחות על התיאבון המרובע שהשיקול המרכזי שלו הוא בריאות. לדוגמא, העדפת ממתקים שנותנים סיפוק מהיר. קושי לחכות עם תחושת הרעב או מול פיתוי לאכול משהו לא בריא. לפעמים הקושי הוא להפסיק לעסוק בפעילות אחרת וללכת לאכול ולפעמים מתבטא בהימנעות ממאמץ להכין אוכל או לשבת לאכול. כיוצא, קושי בויסות רגשות יכול ליצור חוסר תיאבון או עודף תיאבון (אכילה כפיצוי על מצוקה רגשית) או קושי להשלים עם אוכל לא מושלם לטעמו.
תנועתיות – יכולת לשלוט באנרגיה ובפעילות של הגוף. אצל חלק מהאנשים עם ההפרעה יש חוסר יציבות בתנועתיות מה שיכול להשליך על הרגלי אכילה, כמו קימה או דיבור בזמן האכילה. תסיסה גופנית גבוהה, סערה וחוסר פניות לצרכי הגוף "המעיקים" (ראו מאמרי קשב לגוף: מה עושים כשהילד לא מקשיב לגוף שלו).
כיצד ניתן להקל את ההתמודדות?
ננסה לשלב את העיגול ואת הריבוע באופן מותאם אישית לילד. לתת מקום לצרכים ה"עגולים" - הנאה, גיוון, בילוי משותף. יחד עם זאת, עלינו לדאוג לחבר את הילד גם לצרכים ה"מרובעים" של אכילה בריאה.
אל תקחו את זה אישית – ייתכן שאתם חשים עלבון מכך שהשקעתכם באוכל לא מוערכת על ידי הילד, או שאתם מתוסכלים מכך ש"הוא תוקע את הארוחות". זכרו שילד נולד עגול, הוא רוצה תנאים אופטימליים להם הורגל כשהיה עֻבָּר. עכשיו עליו להשלים עם עולם לא מושלם, וזה לוקח זמן. זה חלק מתהליך הגדילה. שימרו על אווירה נעימה סביב האוכל, בלי לחץ או תיוג הילד כבעייתי. השתדלו לעשות את זמן הארוחה נעים ומשפחתי.
שתפו את הילד – הקשיבו למה שיש לילד לומר, נסו לחשוב מדוע הוא פועל בהיגיון בהתאם לתמונת העולם אותה הוא רואה/מבין. קבלו את העובדה שתמונת העולם שילד רואה היא שונה משלכם, ונסו לדבר איתו לפי מושגיו שלו. לצד זאת שתפו אותו בדאגה שלכם אליו ונסו יחד למצוא פתרונות. יש ילדים שיכולים להיתרם מהשיתוף בהכנת האוכל. בנוסף, ככל שהחלטתם יחד מבעוד מועד מה אוכלים היום – כך יכול להיות קל יותר.
דאגו למזון מגוון ומושך – השתדלו לגוון את הארוחות. ניתן להקפיא מזונות מסויימים שהילד אוהב יותר. ניתן להכין פרודוקטים קלים להכנה שייתנו לכם מענה בזמן אמת – כמו שניצלים מוכנים שצריך רק לטגן/לאפות או רטבים שיכולים לשדרג. כאשר הילד זקוק ליותר/פחות תיבול מהאחרים, אפשר להפריד ולהוסיף לו/לאחרים תבלינים בהתאם לטעם האישי. שימו לב שילדים עם הפרעת קשב עלולים להשתעמם מהר מאוכל, אחרים מתלהבים מאוכל מסויים ודבקים בו יותר מידי עד שמואסים בו לגמרי. תלמדו את הילד, ותחשבו איך להקל עליו. חזקו אותו על יכולתו להשתמש בתיאבון המרובע שלו, ודעו גם מתי להתפשר עם התיאבון העגול של הילד...
דאגו למזון בריא נגיש – ההחלטה על אוכל מתקבלת במהירות ומושפעת לעיתים מגורמים "שוליים" כמו איזה אוכל זמין יותר. הפכו את ההחלטה הבריאה לזמינה יותר. אפשר למשל לדאוג לירקות/פירות חתוכים שנמצאים בהישג ידו של הילד שפותח את המקרר. לעומת זאת מזונות פחות רצויים שימו במקום פחות נוח ונגיש.
לתגובות: haymdayan@gmail.com