אם אתם לא הורים למלאכים, הסיטואציה הבאה כנראה מוכרת לכם: המתבגר או המתבגרת שלכם מתווכחים איתכם, והטון של השיחה מתחיל לעלות. בשלב מסוים הם זורקים לעברכם מילה קשה. אתם דורשים מהם להתנצל והם מבינים שהם חצו גבול אסור ומתנצלים. האם האמירה שלהם יכולה ללמד אתכם על מה שעובר עליהם באמת?
ובכן, אחד ממושגי היסוד של עולם הפסיכואנליזה נקרא "פליטת פה פרוידיאנית". פרויד טען כי במח שלנו קיימת 'מחלקה' שלימה של מחשבות שמסווגים כ"תת מודע" - תת המודע מכיל ארכיון סודי של מחשבות שאנחנו כלל לא מעזים להעלות למודעות שלנו, אולם המחשבות האלו רוצות מאד לצאת אל המודע והן מנסות 'להתפרץ' בדרכים שונות.
אחת הדרכים שבהן מנסות המחשבות לעבור מהאגף הלא מודע לאגף המודע, היא באמצעות 'פליטות פה' - מכירים את הילד שיושב בכיתה ואומר "אבא" במקום "הרבי"? מכירים את זה שאתם רוצים לקרוא למישהו ובטעות אתם קוראים לו בשם אחר? פרויד טוען שפליטות הפה אינן סתמיות - אלא מחשבות שיצאו מהחלקים הלא מודעים דרך הפה: כך למשל הילד שקורא לרבי "אבא", רואה ברבי מעין 'דמות אב', ואם קראתם לחבר בשם של חבר אחר - כנראה שראיתם דמיון בינו לבין החבר שנקבתם בשמו.
אם תסכימו עם פרויד - כשהבן שלכם אומר לכם משפט שהדהים אתכם, גם אם הוא מתנצל או חוזר בו, המשפט הזה ילמד אתכם על היחסים שלכם עם הבן שלכם או על חייה של המתבגרת שלכם הרבה יותר מהמשפטים שאותם הוא אומר בכוונה תחילה - המשפטים המתוכננים עברו צנזורה, אולם פליטות הפה נאמרות ללא כל צנזורה ובקרה.
לכן - פליטות הפה חשובות הרבה יותר מהמילים אותן אנחנו אומרים בכוונה תחילה, משום שהמילים שאנחנו אומרים בכוונה לא בהכרח מייצגים את מה שאנחנו באמת חושבים, אולם פליטות הפה שלנו מייצגות את המחשבות שלנו בצורה שקרובה הרבה יותר למחשבות האמיתיות שלנו.
אז אם יש לכם אומץ - התחילו להקשיב לפליטות הפה שלכם!