מכתב מהרבי מליובאוויטש מבאר את גודל הזכות להיות גננת, להשפיע ולחקוק בילדים את דתי ומנהגי ישראל דרך המחשה מיוחדת:
וכך כותב הרבי מליובאוויטש: "במענה להודעתה אשר קבלה משרה בתור גננת לחינוך בנות ישראל על טהרת הקדש. יהי רצון שתהיה הקבלה בשעה טובה ומוצלחת לחנך את המושפעים ומחונכים על יסודי תורתנו תורת חיים דברי אלקים חיים שיגדלו להיות לשם לתהלה ולתפארת.
ממשיך הרבי להתוות את דרכה של הגננת בעניין חינוך הפעוטות: "ובוודאי מיותר להדגיש גודל הענין של חקיקת דָּתֵי ומנהגי ישראל בזכרונם של בני ישראל, ואף כי בגיל של גן ילדים אין זה בא בדרך לימוד, הרי רואים במוחש אשר בילדים קטנים אדרבה הרגילות בדיני ומנהגי ישראל קובע יותר מאשר לימוד בדינים ומנהגים אלו.
"ובפרט אם למילוי הדינים ומנהגים אלו מצרפים איזה סיפור וביאור המתאים להבנת הילדים, הַמַּטְעִים להם את הדין והמנהג".
הרבי מליובאוויטש מדגיש עד כמה חשובה עבודה של הגננת ועד כמה החמשה על ידי סיפור – פעול אצל הפעוטות יותר מאשר לימוד!
מסיים הרבי מליובאוויטש: "בטח שיש לה קביעות עתים [בלימוד התורה] בעצמה ולא רק לחזור על מה שלמדה מכבר, אלא גם להוסיף על זה, ובפרט שההשגחה העליונה העמידה אותה בתפקיד נעלה ואחראי כאמור לעיל, הוא החינוך יהודי מסורתי. בברכה להצלחה בכל האמור ולבשורות טובות". חותם הרבי מליובאוויטש.
מהמכתב הזה אנחנו למדים שלושה דברים חשובים:
הראשון והחשוב מכולם: גננות הן לא סתם 'שמרטפיות' ששומרות על ילדים כמה שעות ביום. הרבי מליובאוויטש ייקר מאוד את הגננות ורואה בהן ב"תפקיד נעלה ואחראי" אשר ההשגחה העליונה שמה אותן בתפקיד החשוב הזה.
דבר שני: על הגננת לדאוג לחוקק את מנהגי ישראל אצל הפעוטות הן על ידי החמשה והן על ידי סיפור. כבר בגיל הזה פעוטות זוכרים דברים ולעיתים זה פועל אצלם הרבה יותר מלימוד מעמיק.
ודבר שלישי ואחרון: על הגננת עצמה להוסיף ללמוד עוד דברים חדשים בעצמה. לא להסתפק במה שהיא למדה בעבר.
שנה טובה, פורייה ומוצלחת!
• מקור המכתב: אגרות קודש חי"ד מכתב ד'תתכה • באדיבות מכון 'אור החסידות'