גל ההסתה נגד החינוך החרדי - עולה שלב. כל פוליטיקאי או עיתונאי תורן, מנסה את כוחו בפליטת מילים מסיתות נגד החינוך החרדי.
הם כנראה שכחו דבר אחד: החינוך החרדי - הוא סוד ההצלחה של החברה החרדית, שברוך השם, לא נגועה במעשי פשע.
"כיכר השבת" מגיש עשרה מושגים, שיישקפו את ההבדלים בין החינוך החרדי לחינוך החילוני הנכשל.
כסף. תשאלו ילד חילוני מה הוא יעשה עם דמי-כיס. תקבלו תשובה במקום: קניית מותג אופנה, משחקי מחשב, סלולרי מתקדם - בהנחה שהוא ילד מבית טוב. אם הוא לא מבית טוב - המוצרים בעייתים יותר. ומה ילד חרדי יעשה עם דמי-כיס? ייתן צדקה, יקנה מתנה לאחיו, ירכוש ספר לימוד, או ספר קריאה חינוכי, או ישמור לחיסכון, בצד.
הפסקה. הסיוט של כל מנהל בבית-ספר חילוני זה שעת ההפסקה. מכות ואלימות - הם מנת-חלקה של שעת ההפסקה. אלימות ומכות פורצים בתדירות בכיתות הלימוד, או מחוצה לה. ואם לא מכות - אז תכנונים למנגל שאחרי הלימודים, או יציאה לסרט. ומה קורה בהפסקה בבית-הספר החרדי? קוראים ספר, יוצאים לשחק עם חברים בחוץ, מפטפטים עם המורה או עם החברים.
מורה. במגזר החרדי, להיות מורה זה כבוד. זה מקצוע שמתגאים בו. תלמידות הסמינרים השונים מחכות לרגע שבו יקבלו תעודת הוראה, וישתלבו במערכת החינוכית. ובמגזר החילוני? מורה הוא מקצוע בזוי, שהעוסקים בו נאלצים להתמודד עם חוצפה, עזות מצח ואלימות מילולית ולעיתים גם פיזית.
סכין. כמה פעמים בחיים שלכם שמעתם את הכותרת הבאה 'תלמיד דקר את חברו בגלל...'? התופעה של ילדים חילוניים המחזיקים ברשותם סכין - הפכה לתופעה כאובה. אין-ספור ניסיונות להתגבר על התופעה, כשלו בזה אחר זה. בשביל ילד חילוני המושג 'סכין' אומר - הגנה עצמית, או נקמה בחבר. ומה 'סכין' אומר לילד חרדי? לימוד על שחיטה יהודית, או הכנת סלט-חי.
שבת. אוח, כמה מתגעגע ילד חרדי לשבת. הולכים עם אבא לבית-הכנסת, לומדים, מתפללים, חוזרים על דבר-תורה מפרשת השבוע, מזמרים זמירות של שבת. בשביל ילד חרדי - שבת זו חוויה משפחתית, זמן לתפילה ומנוחה. ובשביל ילד חילוני? יציאה לים, משחק כדור-רגל, מנגל על האש, או עוד הזדמנות לישיבה מול המחשב - שעות על גבי שעות.
ספר. אחד מאבני הייסוד של כל ילד חרדי - זה ספר לימוד, או ספר קריאה. בבוקר ובצהריים לומדים בספרי-לימוד בכיתה, ובערב ובשעות הפנאי, קוראים ספר חינוכי. 'עם הספר' היה ונשאר, לצערינו, רק אצל הציבור החרדי. ומה ספר אומר לילד חילוני? ספק אם זה אומר לו משהו. הילדים החילוניים לא ידועים כקוראי ספרים ובהתעמקות יתר. בעידן הפייסבוק והטיוטר, עיתון פרוץ - זה הדבר היחיד שהם יודעים לקרוא. ולמחוננים, ממתינים ספרים חיצוניים על עלילות סרק - שרק מרבות את דמיונו של הילד ומובילים אותו למחוזות הזויים.
מתנה. תנסו להציץ על כספת המתנות של כל ילד חרדי שמגיע לגיל בר-מצווה. מה תגלו? ספר-קודש, עטיפה נאה לתפילין, ציצית מהודרת או ספר חינוכי חדש (ויש כמובן את הצ'קים להורים). ואיזה מתנות מחכות לילד החילוני? כרטיס-טיסה לצפייה במופע של אליליו, משחקי מחשב מופרעים, או מותג אופנה שיצא זה הרגע מבית היח"צנות המשומנת.
טיול. ילד חרדי יוצא לטיול עם חברי כיתתו מספר פעמים בשנה, או בימי חול-המועד עם המשפחה. לפני כל יציאה לטיול, ילד חרדי מביא איתו מהבית סידור, בו הוא יקרא 'תפילת הדרך', ממתקים כשרים, כריך מזין וכובע מצחייה להגנה מפני השמש. ילד חרדי לא ימרה את ההוראות של המורה ולא יבצע תחכומים בטיול. ילד חילוני יעדיף מלכתחילה לצאת לסרט, או לבלות בחוף-הים עם חבירו, או שוב ושוב מול המחשב. באוטובוס - הוא ידביק מסטיק, יקלל את הנהג ויקרע בסכין את המושב הקידמי.
מסך. בית-המקדש של הילד החילוני, זה מסך המחשב. הבילוי האין-סופי מול המחשב, מפרנס את הרשתות החברתיות, ומוליד מקרים מזעזעים. בשנים האחרונות שמענו על מעשי פשע של ילדים - שהגיעו כנקמות בעקבות התכתבויות ברשתות הללו. ומה אומר מסך לילד החרדי? צפייה מבוקרת בסרט חינוכי - במחנה-קיץ, או בשעות הפנאי, יחד עם אחיו ואחיותיו.
שלט. המכשיר שנמצא בידו של כל ילד חילוני. הצפייה הממושכת של ילד חילוני בטלוויזיה - מכניסה לראשו שטויות והבלים. הילד מכיר את כל כפתוריו של שלט הטלוויזיה, ישר והפוך, משמאל לימין. בשביל הילד החרדי - "שלט", זהו אמצעי להדלקה וכיבוי של המזגן בכיתה, או בבית.