שיטה זו אינה שנויה במחלוקת כמו השיטה המוכרת יותר הדוגלת במתן החופש לתינוק פשוט לבכות עד שנרגע, אבל עדיין, הורים רבים חלוקים בדעותיהם בנוגע לטכניקת "להרים ולהניח", בתרגום חופשי, (PU / PD). התומכים בה טוענים כי זו גישה עדינה ויעילה לאימון שינה, בעוד אחרים אומרים שהיא מבלבלת ומתסכלת - עבור הילדים וההורים יחדיו.
הנה כל הפרטים על השיטה, כך שתוכלו להחליט אם היא מתאימה לכם או לא.
מהי בעצם? נעשתה פופולרית בעקבות טרייסי הוג שכתבה את הספר "הסודות של הלוחשת לתינוקות: איך להרגיע, להתחבר ולתקשר עם התינוק שלכם". שיטת "להרים ולהניח" מבטיחה ללמד תינוקות איך להירדם בכוחות עצמם מבלי לגרום להם להרגיש נטושים. ההורים מעורבים מאוד בגישה הזו והיא עובדת הכי טוב בקרב תינוקות בגילאי 4-8 חודשים, אם כי היא יכולה לשמש גם לתינוקות קצת יותר מבוגרים.
אוקיי, תכלס, איך מיישמים את השיטה? אחרי שגרת שינה מרגיעה, הניחו את התינוק בעריסתו, כשהוא עדיין ער. אם הוא לא מחולל מהומה ומייבב, עזבו את החדר. אם הוא מתחיל לבכות, עקבו אחר הכלל "עצור, המתן והקשב" (כלומר, לא לרוץ לחדר באופן מיידי, אלא במקום זאת, להקשיב ולראות אם הוא ממש מוטרד ולא חדל מלבכות או בעצם צריך אתכם רק כדי להתנחם ולהתפנק).
אם הוא ממשיך להיות עצבני, היכנסו והרימו אותו לדקה או שתיים ואז הניחו אותו בחזרה במיטתו. שוב כדאי לוודא שהוא עדיין ער. חזרו על תהליך זה עד שהתינוק שלכם נרגע לגמרי ונרדם - וזה יכול להיות זמן מה (או בעצם: שעות על גבי שעות).
האם היא עובדת? כמו שיטות אחרות, אם הגישה הזו תעבוד או לא, זה תלוי בתינוק ובמזג שלו. בעוד כמה תינוקות ימצאו את התהליך הזה עדין ומרגיע, הוא עשוי להיות מגרה מדי לאחרים. אבל לפני שתנסו אותה בעצמכם, דעו שזה לא הולך להיות מהיר.
הורים אשר נחלו הצלחה עם "להרים ולהניח" דיווחו שהשיטה יכולה לקחת כמה שבועות או אפילו כמה חודשים עד להקלה ממשית. סבלנות היא המפתח. (כמו כן, הקפידו להחליף משמרות עם בן הזוג שלכם, כך שלא תאבדו את דעתכם - או תשברו את הגב.)