מתי כדאי שהפעוט יפסיק לישון בצהריים? האם שנת צהריים טובה לבריאותם של הילדים או שהיא סתם גחמה, אותה צריך להפסיק כמה שיותר מוקדם? ומה עם ההורים שרוצים מעט מנוחה בערב, לעומת הגננות שרוצות מנוחה בצהריים, והעיריות שלא מוכנות להקצות מקום לשנת צהריים בגנים - המתכון המושלם לבלבול מוחלט.
לאף אחד אין עדיין תשובה חד-משמעית לשאלה האם שנת צהריים טובה ובריאה לילדים אחרי גיל 3. מחד, ישנם ילדים שכבר אחרי גיל שנה מסרבים לישון בצהרים ומרגישים נפלא עד הערב. מאידך, כיתות טרום-טרום-חובה מלאות בילדים שבסוף היום נופלים מהכיסאות במובן המילולי ביותר של המילה. הם נרדמים מרוב עייפות ומתקשים 'לסחוב' 12 שעות של פעילות וערנות ללא הפסקת מנוחה באמצע. ילדים אלה כמובן נרדמים מהר מאוד כשהם חוזרים הביתה, ומניחים להוריהם שעות ערב פנויות.
עם זאת, העייפות וחוסר הבשלות של גופם הצעיר לעמוד ביום שלם של פעילות, לא נעלמים. ואולי הם לא ישנים בצהריים, אך את שעות הערב הם מעבירים כשהם עצבניים, רגזניים ואף רועשים במיוחד. במקרים מסוימים, העייפות הזאת אף עלולה להקשות עליהם להירדם בערב, והם זקוקים לזמן נוסף בערב כדי להירגע, להפסיק לתחזק את הערנות המלאכותית שלהם ולעבור למצב של מנוחה ושינה.
במצב אופטימלי, עדיף לאפשר לילד לבחור בעצמו אם לישון צהריים או לא (בהנחה שלהורים לא דחוף להשכיב את הילדים כבר ב-6 בערב). ברוב המקרים, ילדים בגיל 3-4 יבחרו לנוח בצהריים עד שעה, במיוחד בימים קשים ומתישים, ולקראת גיל בית הספר כבר יעדיפו לוותר על השינה ולהמיר אותה בפעילות שקטה.
אך כאנשים עובדים, רובינו נמצאים במצב הרבה פחות נחמד. בדרך כלל, בצהרונים של גני עירייה אין אפשרות פיזית לתת לילד עייף מקום לישון. לפעמים גם ההורים מרגישים מותשים מדי בשעות הערב מכדי לבלות את הזמן הזה עם הילדים, ומעדיפים להשכיב אותם לישון מוקדם יותר ולהרוויח שעה-שעתים של שקט ומנוחה בבית. כל אלה ביחד מובילים אותנו לצורך לגמול ילדים בני 3 משנת צהריים. כמו כל גמילה, גם זאת מבטיחה מספר רגעים לא נעימים ודורשת עקביות ושיתוף פעולה מצד כל המעורבים בתהליך.
• סכמו על תחילת הגמילה עם הגננת. היא תצטרך להעסיק את הילד בפעילות כלשהי בזמן שילדים אחרי יישנו. חשוב שהיא תעשה זאת בעקביות ולא רק בימים מסוימים, כך יהיה קל יותר לילד להתרגל לסידור החדש.
• אל תתנו לילד להירדם בצהרים גם בסופי שבוע. ייקח לו זמן להתרגל להעדר שנת צהרים וככל שתהיו עקביים יותר, כך הדבר יקרה מהר יותר. השכיבו אותו לישון ותעירו אותו בשעה קבועה גם בסופי שבוע, והעסיקו אותו בפעילות שקטה כלשהי בשעות שנת הצהריים הרגילה שלו.
• בימים הראשונים הילד יהיה עייף ועצבני, אך אם החלטתם לגמול אותו סופית משנת צהריים, תתמודדו עם המצב ואל תוותרו. שינה קצרה בחלק מהימים רק תבלבל את הילד ותקשה עליו להסתגל למצב החדש.
• ישנם ילדים שאחרי שלא מאפשרים להם לישון בצהרים נרדמים בהליכה כבר בשש בערב, אך יש כאלה שמרוב עייפות ועצבנות דווקא מתקשים להירדם. דאגו לארגן לילדים האלה פעילות רגועה שעה לפני השינה ותעבירו אותם לאט-לאט ממצב של "פעילות בכל מחיר" למצב של רוגע ונמנום.
בכל מקרה הקפידו על השלמת שעות השינה בלילה, ואל תאפשרו לילד קטן שהפסיק לישון בצהרים ללכת לישון בשעות המאוחרות, גם אם הוא כביכול לא עייף.
זכרו כי מחסור בשעות השינה בגיל צעיר מזיק לבריאות, להתפתחות, למערכת החיסונית, למיומנויות הקשב והריכוז. ילד שלא ישן בצהרים חייב לישון יותר שעות בלילה.